אבל איך הילדים ידעו לבחור, אם אינם מכירים את כל האפשרויות?

הנחת היסוד של בית הספר הרגיל קובעת ש"אם נלמד קצת מכל נושא, כשהילד יגיע לגיל תיכון, הוא יוכל לבחור את המקצועות שהוא מבקש להעמיק בהם." הנחות היסוד של בית הספר הדמוקרטי שונות גם במקרה הזה:

אין צורך ואין אפשרות להתנסות ב"כל האפשרויות הפתוחות בפנינו".

"נלמד את הילד קצת מכל דבר"- טענה זו מופרכת מעיקרה. כפי שכבר הוזכר כאן, עולם הידע האנושי המקודד (הידוע) גדל בקצב של 40-50% בכל שנה. כדי לדעת קצת על כל נושא נצטרך ללמוד כל חיינו, וגם אז לא נספיק.

האפשרות האחרת היא להניח שמבוגרים יודעים מה צריך לדעת בהתחלה , ולכן בית הספר חייב לדרג עבור הילד מה חשוב יותר ומה פחות. הראייה המובלעת בתוך הדברים היא שבית הספר גילה מה "מסלול הקסמים" היעיל ביותר, שמעבר מוצלח בו, מבטיח להוביל את כל ילדי העולם ל"הצלחה בחיים".

לפי תפיסת העולם של החינוך הדמוקרטי - זוהי קביעה שרירותית. אין משמעות אוניברסלית להצלחה בחיים ולחשיבותם של תחומי ידע בקידום הפרט או החברה לכיוונים מוחלטים. כל אדם צריך להתלבט בשאלה מה מטרותיו, ואיך הוא רוצה לקדם אותן.

אנחנו לא בוחרים מתוך ידע אלא מתוך אי ידיעה.

נקודת מבט נוספת על שאלה זו צומחת מתוך ההתבוננות שלי בחיי היום-יום: האם, למשל, בחרתי את מקצועי אחרי ש"טעמתי קצת מכל מקצוע"? האם בחרתי את אשתי אחרי ש"ניסיתי קצת מכל סוגי הנשים"?

לא מעלה על דעתו לבצע את הבחירות החשובות הללו בדרך זו. אם כן, מדוע הילד אמור "לטעום מהכל" כדי לבחור את נושאי העניין שלו?

התחושות המלוות את איזור הצמיחה - העניין, ההתרגשות, תחושת הזרימה, היכולת לעבור מכשולים. כל אלה מהווים מדדים לבחירה נכונה בחייו של אדם בוגר ובחייו של ילד.

איננו יודעים מהם "הדברים שבלעדיהם אי-אפשר להסתדר בחיים".

אם הייתי יודע מהם הדברים שבלעדיהם אי-אפשר לחיות - הייתי כופה אותם בודאי על ילדי הפרטיים. אבל מהם הדברים האלה? למשל: טריגונומטריה. מקצוע חובה בכל בתי הספר התיכוניים בישראל. דורות של תלמידים השקיעו שעות של יזע ולעתים דמעות בהבנת המקצוע. כשהייתי צעיר, שאלתי את מורי 'למה חשוב עבורי לדעת טריגונומטריה?' אמרו לי שאני לא מבין, אבל כשאהיה גדול - אבין. מאז גדלתי, ועדיין אין לי תשובה.

האם אחטא לאמת כשאומר שאיננו זוכרים מעל 80% מהנושאים שהיו "חשובים לחיים" בעיני בתי הספר שבהם למדנו? את מה אני זוכר בכל זאת מלימודי בבית הספר? את מה שרלוונטי לחיי כיום!

התהליך הדמוקרטי מבקש לזקק את הלמידה מאותם 80% של נושאי לימוד חשובים לכאורה לחיים (של מי?), ולאפשר לתלמידים לרכוש כלי למידה, שבעזרתם יוכלו להשיג כל ידע שיהיה חשוב להם.