אני מכיר עוד פרמטר במישוואה. שירות למען המדינה:

שאלתי חברה שבעלה פרופסור מנתח והיא אחות גלו לי מה הסוד שלכם(:
אמרו שמה שמחזיק את הזוגיות שלהם זה געגוע מתראים בסוף שבוע .
עכשיו אני מחפסת זוגיות רק לסופי שבוע(:  כשיש ילדים מצב אחר.

כמי שלצערי עובדת כל חיי במשמרות (אמנם לא שבתות וחגים, אלא רק בוקר\ערב) אני חושבת דווקא שזה לא מפיל את העומס על אחד מבני הזוג אלא להיפך, זה גורם לחלוקת הנטל.

אם בחלוקה הסטראוטיפית כששני ההורים עובדים במשרות רגילות, כל הטיפול בילדים נופל על האישה (בחלוקה הסטראוטיפית אמרתי! תרגיעו!) כשעובדים במשמרות, גם בן הזוג צריך לשאת בנטל.

אצלנו בימים שאני עבדתי משמרת ערב הגרוש שלי היה חוזר מוקדם יחסית כדי לטפל בילדות ואני הייתי מגיעה רק לנשיקת לילה טוב. בימים שעבדתי בוקר, או שלא עבדתי בכלל, הוא היה חוזר מאוחר יחסית והטיפול היה עליי.

אני חושבת שזה תרם לכולם. לכל אחד מאיתנו היו גם ימי "הורות פעילה" גם ימי חופש מ"הורות פעילה" והבנות הרוויחו זמן עם כל אחד מאיתנו ולמדו שאבא מטפל לא פחות טוב מאמא. או אם להגדיר ברוח הימים- שוויון בנטל. :-)