מדיונים שנפתחים אנחנו מנסים לנחש מה עובר על זה שפתח??? מי מסיק שחוויתי דחייה אם ישירה או עמומה? שאלה, איזו דחייה קל יותר לקבל? אני מגלה על עצמי שמה שקשור לגוף, יותר קל לי, אולי בגלל שאופן ההתמודדות שלי בשנים האחרונות, היא להתנתק מהגוף אני, זה אני, האופי, הרטוריקה, זה בכלל לא הגוף, הק"ג העודפים (כשיש) יד ורגל שמאל איפה אתם?

כל הכבוד על ההתמודדות. דחייה בגלל סיבות גופניות שבנאדם לא אשם בהם יכולה בודאי להיות כואבת יותר עבור רוב האנשים מאשר בגלל תכונות אופי . כי בעוד שבתכונות אופי בהרבה מקרים הבנאדם יכול לשנות אותן ואז הבנאדם יכול יותר לומר לעצמו "אני אשם בכך", הרי שסיבות גופניות הן דבר שלא ניתן לשליטה ואז הבנאדם אומר לעצמו "מה אני אשם? זה לא צודק...."

כללית, אני לא חושב שיש דחיות קלות. כל דחייה ולא משנה מה הסיבה, היא עניין לא נעים עד כואב. העניין הוא אם הכלים שצברת עוזרים לך יפה להתגבר עליה, הרי זה מעולה ולא משנה אם הסיבות אכן נכונות - גוף, תכונות אופי, מולד הירח, גידול החסה בשטחים או חיי המין של הגמלים במדבר סהרה...:)

אמיר, כמו שאמר אהרון, דחייה=לא נעים לי אישית קל יותר עם סיבות גופניות, ולו רק בגלל שאם הייתי מגדירה את עצמי בשנים האחרונות לפי הגוף שלי, סביר שהייתי בדיכאון, בחרתי להתמקד במה שנפגע פחות, וזה יכולת החשיבה שלי, ההומור ( לפעמים) וההסתכלות על דברים, ידעתי אהבה כנכה, ואני לגמרי בטוחה שאדע שוב, מעולם לא שמעתי, את לא בשבילי כי את משעממת, כן שמעתי, את מלאה מדי,או  קשה לי להתמודד עם הנכות, אני מכבדת את האומר, ברור לי ולו שהבחירה גוררת הפסד של בן אדם אהרון קראתי וחייכתי, תודה!

צטט: ronitbhappy 2013-03-16 21:21:34

נכון דורון, מסכימה, ולשאלה, איך אתה מתמודד עם דחייה?

לצערי, במקצועי אני צריך להתמודד הרבה עם דחיה.

דחיה של מאמר ששלחתי מכנס דומה קצת לדחיה על ידי מחוזרת פוטנציאלית.

לפעמים אני מתעצבן, לפעמים נעלב, בסוף הכל עובר. אם אחרי שעה, יום או שנה.

אני חושב שזה שונה אצל כל אדם ותלוי בנקודות התורפה שלנו.

אני יכול להעיד על עצמי שלמרות שירדתי 30 קילו ממשקלי הבטן שלי היא נקודת התורפה שלי ואני תמיד אחשוב שנשים דוחות אותי בגלל זה גם כשהן מעדיפות לומר תירוץ אחר.

זה לא ממש חשוב מהי האמת... העובדה היא שברגע שיש לנו נקודת תורפה שאנחנו לא אוהבים בעצמנו אז אנחנו נתעקש לקחת את זה לשם.

אני מכיר נשים סקסיות בטירוף שלא אוהבות איך שהן נראות ואז לא משנה מה גברים יגידו להן הן מריצות סרטים בראש.

צריך המון בטחון שאדם יאמר לעצמו שהוא שלם עם כל מה שיש בו גם אחרי דחיות שהוא עובר.

 וכל העניין הזה להתמודד עם דחיה ואכזבה תלוי גם בנסיבות.

יש רגעים שאנחנו יותר מלאי בטחון ומסוגלים לקבל את הדחיה בקלות.

ברגעים אחרים אנחנו מרגישים פגיעים במיוחד.

אני חושב שכיום למשל בגלל שהאנרגיות שלי אינן בשיאן לא הייתי מסוגל להתמודד בצורה מוצלחת עם דחיה... לכן אני מראש בוחר שלא ללכת למקומות האלה...ומשלם את המחיר!

צטט: ד. פ. 2013-03-16 21:56:08

צטט: ronitbhappy 2013-03-16 21:21:34

נכון דורון, מסכימה, ולשאלה, איך אתה מתמודד עם דחייה?

 

 

 

לצערי, במקצועי אני צריך להתמודד הרבה עם דחיה.

דחיה של מאמר ששלחתי מכנס דומה קצת לדחיה על ידי מחוזרת פוטנציאלית.

לפעמים אני מתעצבן, לפעמים נעלב, בסוף הכל עובר. אם אחרי שעה, יום או שנה.

 בקיצור זמן...?

צטט: שפנדוזה מרדימון 2013-03-17 12:54:12

אני חושב שזה שונה אצל כל אדם ותלוי בנקודות התורפה שלנו.

אני יכול להעיד על עצמי שלמרות שירדתי 30 קילו ממשקלי הבטן שלי היא נקודת התורפה שלי ואני תמיד אחשוב שנשים דוחות אותי בגלל זה גם כשהן מעדיפות לומר תירוץ אחר.

זה לא ממש חשוב מהי האמת... העובדה היא שברגע שיש לנו נקודת תורפה שאנחנו לא אוהבים בעצמנו אז אנחנו נתעקש לקחת את זה לשם.

אני מכיר נשים סקסיות בטירוף שלא אוהבות איך שהן נראות ואז לא משנה מה גברים יגידו להן הן מריצות סרטים בראש.

צריך המון בטחון שאדם יאמר לעצמו שהוא שלם עם כל מה שיש בו גם אחרי דחיות שהוא עובר.

 וכל העניין הזה להתמודד עם דחיה ואכזבה תלוי גם בנסיבות.

יש רגעים שאנחנו יותר מלאי בטחון ומסוגלים לקבל את הדחיה בקלות.

ברגעים אחרים אנחנו מרגישים פגיעים במיוחד.

אני חושב שכיום למשל בגלל שהאנרגיות שלי אינן בשיאן לא הייתי מסוגל להתמודד בצורה מוצלחת עם דחיה... לכן אני מראש בוחר שלא ללכת למקומות האלה...ומשלם את המחיר!

 בינגו לדעתי במשפט הזה קלעת לשורש העניין לא ממליצה על בריחה מ"עימותים הרווח יכול להיות אדיר

עולים כאן עכשיו לא מעט דיונים יפים, שלא נראים לי קשורים ישירות למי שהעלה,
אלא באמת מתוך עניין וסקרנות. וכך גם מעדיפה לקרוא אותם ולהתייחס, אחרת
זו כבר יותר חשיפה אישית וזה לפעמים במקום, לפעמים לא כל כך.
אבל ברור שאופי השאלה יכול להעלות תהייה באשר לשואל ולמידת הרלוונטיות
שלה לחייו כרגע. את יקירתי אמיצה מאוד. מביאה את עצמך נטו, גם כאן,
לא מסתתרת, הרבה אומרת. ומה שיפה שזה לא לשם פרובוקצייה אלא באמת
מתוך הכנות, הפשטות והישירות בה את מתנהלת.

והנה יצאה לי כאן אלייך תגובה אישית, כי ירדת לאישי בשאלת הדיון.
חושבת שהשאלה שלפחות אותי יותר מענינת כאן היא פחות הניחוש לגבי חיי
הכותב, ויותר מה שאת מביאה - היכולת שלנו לספוג דחייה והיכן זה נוגע ומכאיב לנו יותר,

כשאנו חשים שזה בשל משהו בחיצוניות שלנו, או בגלל משהו ששידרנו מהבפנוכו שלנו?? 

אפשר לתת לך חיבוק, יא מרגשת אחת ??:))!!