שני חלקי הטבע הבסיסיים והיסודייים, נשים וגברים, שווים בתכליתם ומנוגדים בתהליכי הגדילה.

המערכת הטבעית של האישה קשורה אל הטבע בצורה מעשית, ולכן אנו רואים שאישה היא דווקא קשורה להבאת חיים לעולם, אחראית על המבנה ההיררכי של הבית, על חינוך הילדים. ובכלל אישה היא שאיפה פרקטית. לעומת זה, הגבר אמור להיות מערכת רעיונית אידיאולוגית, כלפי החיים בכללות.

מרבית המערכות הטבעיות הן נגזרות מנשים ושייכות למהותן. ומעל הכל נשים הם הקטליזטור של התפתחות החיים ושל היקום. גבר הוא השתקפות רפלקסולוגית של הרצונות הנשיים. אין גבר שמזיז את אצבעו ללא התניה, ודחיפה, נשית מאחריו.

הדחף שקושר אותנו לכל תהליכי ההתפתחות בחיים, הוא לא אחר מאשר הכוח הנשי. ללא הרצון והלחץ של ההשתוקקות הנשית לשלמות (אהבה ונתינה), החלק הגברי הוא נטול כוח השתוקקות.

מכאן אולי נבין טעות נפוצה בעולמנו, שנדמה לנו שהכול מתרחש הודות לגברים, אמנם שההיסטוריה מתפתחת בעזרת נשים. כי כל הבין קשרים של כל מצב התפתחותי אחד למצב התפתחותי הבא, הטוב יותר, נובע מרצונות נשיים, שהרצונות הגבריים אמורים להשלים. ובנוסף, החלק הנשי אחראי על הולדת המצבים הבאים בעולמנו. יוצא, שהחלק הגברי אינו יכול להשיג קשר בין מצבי ההתפתחות ההיסטורית ללא החלק הנשי, והחלק הנשי אינו יכול לבצע פעולת החיבור בין המצבים ללא עזרת הגברים.

וכאן הבעיה המרכזית, שהנשים חושבות יותר על אי-שוויון מאשר על מהותן הטבעית, וזה עוצר אותן. אי השוויון הוא רק בנקודות היסודיות שלנו , הטבעיות. אבל באשר לתכלית החיים ושאלת המיצוי הרגשי והשכלי של הערכים האנושיים  שבנו, כולנו שוים.

יחד עם זאת, השוני היחסי חייב להשמר, ועל פניו נצטרך לבנות  הזדהות משותפת על בסיס מה שקיים בתוך כל אחד ואחת. כל חלק נשי כמו גברי שרוצה לבטא את השתתפותו, בלבטל את טבעיות הוא יותר הורס מאשר בונה. כי מערכת שיוויונית, מחייבת כל אחד מהמינים לשמר את יכולתיו הטבעיות ויחד איתן לפעול לחיבור הקצוות.

וכל הריטואל הזה למה לנו? כי דווקא הקוטביות היא אשר בונה את האיזון הנכון בין המינים.

• נשים בשלטון: אנגלה מרקל (גרמניה), טריה הלונן (פינלנד), ויירה ויקה-פרייברגה (לטביה), כריסטינה קירשנר (ארגנטינה), פרטיבה פאטיל (הודו), גלוריה מקפגל (הפיליפינים), אלן ג’ונסון-סירליף (ליבריה), יוליה טימושנקו (אוקראינה).
•  
• הנשיא פרס ממליץ על שלטון נשים: “אני ממליץ להיות תחת שלטון נשים, הוא יותר אפקטיבי ויותר מאוזן“.