חברים בקהילה (9387)
פורום
- 1
- 2
אשם? לא אשם?
| 31/3/13 15:45 |
0
| ||
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3598728,00.html
בנובמבר 2011 הכיר פול פרמפטון, פיזיקאי המתמחה בתורת החלקיקים, את דניס מילאני, דוגמנית בגדי ים צ'כית, באתר ההיכרויות Mate1.com. מילאני נראתה מעולה - שיער כהה, עיניים חומות, וחזה שופע במידה טריפל D, טבעי לכאורה. בחלק מהתמונות היא נראתה ממש נועזת, ובאחרות היא הציגה חיוך חם. פרמפטון ומילאני פיתחו שגרה כמעט יומיומית של התכתבות בצ'ט. בכל יום כשחזר פרמפטון מהקמפוס - הוא שימש זה קרוב ל־30 שנה מרצה בחוג לפיזיקה ולאסטרונומיה באוניברסיטת צפון קרוליינה בצ'אפל היל - המחשב שלו צפצף והופיעה ההודעה: "אתה שם, מותק?". הם התכתבו זמן מה במסנג'ר עד שפרמפטון היה נפרד כדי לטפל בעניינים אחרים בחדר הסמוך. חצי שעה לאחר מכן היה נשמע אותו צפצוף מוכר. זו תמיד היתה מילאני: "מה אתה עושה עכשיו?".
פרמפטון היה בודד מאוד מאז התגרש שלוש שנים קודם לכן. כעת נראה היה שימי הבדידות מאחוריו. מילאני סיפרה לו שהיא משתוקקת לשנות את חייה. נמאס לה, אמרה, להיות "דוגמנית זוהרת" ולדגמן בביקיני על חוף הים לנוכח מבטיהם העוגבים של הגברים החולפים. היא רצתה להתמסד, להביא ילדים לעולם. אבל היא חששה מדעתו של פרמפטון עליה. "אתה חושב שתוכל אי פעם להתגאות במישהי כמוני?", שאלה לא פעם. ודאי שכן, נהג להרגיע אותה.
פרמפטון ניסה לשכנע את מילאני לעבור לשוחח גם בטלפון, אבל היא תמיד התנגדה. כשסוף כל סוף הסכימה לפגוש אותו פנים מול פנים, היא ביקשה שיגיע לבוליביה, לעיר לה פאס, שם היתה אמורה לשהות לצורך צילומים. ב־7 בינואר 2012 יצא פרמפטון לבוליביה דרך טורונטו וסנטיאגו, צ'ילה. בגיל 68 הוא חלם למצוא אשה שתלד לו ילדים - ועוד איזו אשה! הוא נהג לדמיין כיצד יכיר אותה לעמיתיו באוניברסיטה. עם זאת, פרט אחד הדאיג אותו. היא סיפרה לו שגברים מתחילים איתה כל הזמן. הוא תהה כיצד העובדה הזאת השפיעה עליה: האם החיזורים עלו לה לראש? אך הוא זכר עד כמה השיחות איתה היו מנחמות, כאילו היא נמצאת ממש בחדר ליד. הוא ידע, כמובן, שהיא אוהבת אותו. היא הרי חזרה על כך לא פעם.
פרמפטון לא תכנן להישאר זמן רב בבוליביה. הוא היה חייב לחזור ללמד את הקורסים שלו. לכן השאיר את מכוניתו בשדה התעופה, מקווה לשוב בקרוב עם מילאני שעונה על זרועו. התקלה הראשונה התרחשה כבר בטורונטו, כשהתברר שהכרטיס המקוון שמילאני שלחה לו לטיסת ההמשך מטורונטו לסנטיאגו אינו תקף, כך שפרמפטון נותר תקוע במשך יום שלם בשדה התעופה בטורונטו. בסופו של דבר הוא הגיע ללה פאס ארבעה ימים לאחר שיצא לדרך. הוא קיווה לפגוש את מילאני כבר למחרת בבוקר, אך בינתיים היא כבר הוזעקה לסשן צילומים בבריסל. היא הבטיחה לשלוח לו כרטיס טיסה כדי שיוכל להצטרף אליה שם, ובזמן שהמתין בחדר מלון בלה פאס עבד על מאמר בפיזיקה והמשיך לשמור איתה על קשר קבוע. בסופו של דבר הגיע כרטיס טיסה לבואנוס איירס, מלווה בהבטחה שכרטיס נוסף לבריסל כבר בדרך. מילאני רק ביקשה בתמורה שפרמפטון יעשה עבורה טובה קטנה: יביא איתו את התיק שהיא השאירה בלה פאס.
בליל 20 בינואר, תשעה ימים לאחר שהגיע לבוליביה, פרמפטון נפגש ברחוב חשוך בסמוך למלון עם אדם שהוא מתאר כהיספאני, אף שהספיק להביט בו רק בחטף, שהעביר לו את התיק של מילאני. פרמפטון ציפה לתיק מעצבים של הרמס או לואי ויטון, אך קיבל מזוודה שחורה רגילה על גלגלים. ברגע שחזר לחדר המלון שלו, הוא פתח את המזוודה. היא היתה ריקה. הוא כתב למילאני, בניסיון לברר מה היה כל כך חשוב דווקא במזוודה הזאת. היא ענתה לו שיש לה "ערך רגשי" עבורה. למחרת בבוקר הוא מילא אותה בכביסה המלוכלכת שלו ונסע לשדה התעופה.
פרמפטון טס מלה פאס לבואנוס איירס בלי בעיה. הוא מספר כי העביר את 40 השעות הבאות בשדה התעופה אזייזה בלי לישון, בעיקר "עשה פיזיקה", ובדק באופן קבוע את תיבת הדואר האלקטרוני שלו בתקווה שכרטיס הטיסה לבריסל יגיע. בשלב מסוים התייאש, וביקש מחבר לשלוח לו כרטיס טיסה חזרה לראלי, צפון קרוליינה. עברו כבר 15 ימים מאז יצא לדרך, והוא היה מוכן לשוב הביתה. מכיוון שנותרה בכל זאת האפשרות שמילאני תגיע לצפון קרוליינה ותרצה את המזוודה שלה, הוא עשה צ'ק אין לשתי המזוודות - שלו ושלה - וניגש לחכות ליד שער הטיסה. זמן קצר לאחר מכן הוא שמע את שמו בכריזה, וכשניגש לדלפק חברת התעופה מצא כמה שוטרים ממתינים לו. הוא התבקש לזהות את המזוודות שלו. "זה התיק שלי", אמר. "התיק השני לא שייך לי, אבל אני הפקדתי אותו". הוא המתין בזמן שהשוטרים בדקו את תוכנה של חבילה שנמצאה במזוודה של "מילאני". בתוך שעות ספורות כבר מצא עצמו במעצר.
שבועיים לאחר מכן, ב־12 בנובמבר, נפתח משפטו של פרמפטון באולם בית משפט קטן מחופה עץ. מול שלושת השופטים הוצבה המזוודה השחורה, עטופה בצלופן צהוב.
הטענה שבה המשיכה לדבוק ההגנה, שלפיה פרמפטון נפל בפח מכיוון שההבנה שלו לגבי האופן שבו פועל העולם דומה לזו של ילד, החלה להיפרם. התובע פתח את החקירה הנגדית של פרמפטון בקריאת מסרון שנמצא בטלפון המוחרם שלו. "ב־22 בינואר, בשעה 9:46 בבוקר", אמר, "שלחת הודעה משדה התעופה אזייזה למי שחשבת שהיא דניס מילאני: 'חששתי רק מכלבי גישוש'". בהמשך החקירה הוא הקריא מסרונים נוספים שנשלחו מהטלפון של פרמפטון. באחד מהם, שנשלח בשעה 9:52 באותו בוקר, נכתב: "צריך לדעת אם הנאמנות שלך שייכת לסוכנים הרעים ולחברים הבוליביאניים - או לבחור הטוב, בעלך?", ומסרון נוסף 4 דקות לאחר מכן: "מלון סירו", שבו תכננו להיפגש בבריסל, "הוא מלכודת". ב־10:14 הוא שלח הודעה נוספת: "התמימות שלך לא טובה לי, לנו. מדובר במיליונים, לא סירו, בסדר?". שעה לאחר מכן, פרמפטון שלח לה מייל: "לחומר הזה אין שום ערך בבוליביה, אבל מיליוני דולרים באירופה. תפגשי אותי בשדה התעופה, ואנחנו לא נתקרב למלון שהציע ה'סוכן'. תשהי במלון אחר". בשעה 11:47 בבוקר שלח עוד מסרון: "ההגעה ביום שני השתנתה. אסור לך לספר לבריוני הקוקה". ב־12:16 כתב: "למה את מתעלמת ממני? זה הרגע האחרון ועוד לא קבענו איך ניפגש מחר בבריסל ונשמור על הקוקה והחיים. בסירו אנחנו עשויים לאבד את שניהם!", ואחד נוסף בשעה 13:06: "אנחנו עשויים להרוויח מיליון".
פרמפטון הסביר לשופטים שמדובר בבדיחות, שהמציא בגלל האזהרות המוקדמות של דיקסון לגבי סמים. "ניסיתי לשעשע את דניס. ממילא כבר תכננתי לחזור לצפון קרוליינה". אבל גם אם מביאים בחשבון את סוג ההומור הייחודי של פרמפטון, קשה להבין מדוע המשיך עם הבדיחה עוד ועוד. הוא שלח 30 הודעות בסגנון הזה, שכללו פרטים ספציפיים שמחזקים את החשד שדיבר על סיטואציה אמיתית במסגרת תוכנית מחושבת, ולא שמדובר בסיפור שהומצא באותו הרגע. או שאולי הוא חשש שמי ששלח את האיש שבא למלון לאסוף את המזוודה עשוי לפגוע במילאני אם הוא לא יסכים לקחת איתו את המזוודה? אף שבמשך מרבית חייו לא נראה היה שפרמפטון מתעניין במיוחד בכסף, ייתכן שהוא תפס את פעולותיו כאסטרטגיה להוכיח למילאני אחת ולתמיד שהוא אכן בעל חלומותיה - אביר הנלחם בדרקונים.
בצוות ההגנה התאמצו להראות שלא רק שפרמפטון כלל לא הגה מזימה מתוחכמת, אלא שהוא לרגע לא דאג לגבי תכולת התיק. צילומים ממצלמות האבטחה בשדה התעופה מראים אותו יושב באחד מבתי הקפה במקום ואז קם ומסתובב, משאיר את המחשב הנייד ושני התיקים שלו - המזוודה הלבנה שלו והשחורה של מילאני - ללא השגחה במשך 25 דקות בכל פעם, בעודו מסתכל בחנויות, משוחח עם אנשי האבטחה, נשען על דלפק של חברת התעופה, ואז חוזר לתיקים הנטושים, רק כדי לשוב על הפעולה שוב כעבור כשעה. האם יש מישהו, אפילו מדען מטורף, שיתנהג בצורה כזו אם הוא מודע לכך שהוא מבריח שני ק"ג קוקאין?
ב־19 בנובמבר נגזרו על פרמפטון ארבע שנים ושמונה חודשי מאסר בגין הברחת סמים.
| |||
| 31/3/13 15:58 |
0
| ||
-- I wanna I wanna I wanna I wanna I really really really wanna zig-a-zig-ah | |||
| 31/3/13 21:28 |
2
| ||
אין שום ספק:
טוב, סתם ניצלתי את ההזדמנות להביא קצת שמלץ רומנטי כמו שרק הצרפתים יודעים לעשות. הנה עוד אחד מאותו זמר (ז'אן פרנסואה מישל):
ומקנדי לנטלי עם ז'ילבר בקו:
-- כדי להגשים חלום צריך להתעורר. | |||
| 31/3/13 23:59 |
1
| ||
אההההההה,עכשיו הבנתי.... יעני,אם התשובה היא כן,אז גם אתה מתכנן בעוד 30 שנה להתאהב חזיתית באיזו דוגמניה בת 22 ?????.. -- "עברתי,ראיתי,ובניגוד להם-ניצחתי.כי נצחוני היה בכך שראיתי"/פרננדו פסואה. | |||
- 1
- 2
/null/text_64k_1#
הוספת תגובה על "אשם? לא אשם?"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה