איני יודעת אם זה עקב השלכה שאני עושה או סתם, אבל נראה לי שמרדנות אינה מתפוגגת עם השנים וההתקדמות.

אנשים דעתנים ויצירתיים נתפסים לעיתים כמרדנים וכשהם עובדים בדרגים זוטרים ואינם משתייכים אירגונית ל"צוות הניהולי" המון פעמים מותר להם לומר דברים שאילו המנהל היה אומר אותם "הייתה מתמוטטת התקרה" ואילו מבחינתם ומבחינת עמיתיהם ברור שהם הילד שלא מתבייש להגיד "המלך עירום!"...גם בצוותי ניהול ישנם אותם אנשים בדיוק, ואותו חלק שבך שרוצה למרוד או להגיד את דברו ללא מחסומים פשוט זקוק למעט עידון ושיוף ולמעשה, יש כח גדול יותר בלומר דברים בלתי-מקובלים דווקא בדרגים גבוהים יותר ומשם גם תוכלי להשפיע על הרבה יותר החלטות, אנשים ותהליכים.

נכון שאולי בתחילת הדרך צריך "לטוס נמוך מתחת לראדאר", אבל מהר מאוד ה"אני" האמיתי פורץ החוצה ואין מה לעשות-יקבלו אותך גם מרדנית בדרג ניהולי גבוה.

הקושי לדעתי הוא בהתחלה, צריך ללמוד כללים חדשים ואני לא חושבת שאחד הכללים הוא לא להיות "אחת מהחבר'ה", אבל הוא כן אומר יותר גבולות וקצת יותר חשיבה על הפרשנויות של דברים שאמרת כלפי יותר אנשים.

יש קושי, שהוא בהחלט אתגר בלהפוך מאיש צוות לראש צוות, בעיקר כשמדובר בניהול אנשים שזמן מעט קודם לכן היו עמיתים. גם לאותם עמיתים קיימת בעיה של טרנספורמציה מעמית לכפיף.

נשמע לי שעבדת קשה כדי לעשות את הקפיצה הזו ולכן...תהני ממה שהשגת ואל תוותרי על האמירות הנוקבות, הדעתנות והמרדנות, פשוט לימדי להשתמש בהם למתג את עצמך בתוך צוות ניהולי מבוגר כצעירה נמרצת וכובשת.. האמיני לי, גם הם רוצים ברק בעיניים ואולי תזכירי להם דברים שקצת נשכחו להם ברבות הימים.

בהצלחה וסופשבוע נפלא,

גילת

הי אן וכולם,

בעבר וגם כיום, הקידום לדרג הניהולי מפתיע גם אותי בשוני ההתנהגותי לו אני נדרשת. אני זוכרת שכעבור מספר ימים בתפקיד החדש שאלו אותי על איזושהי משימה ועניתי בשלוף, בלי לחשוב ,שהמשימה הזו כרגע לא בעדיפות ראשונה (מה שהיה נכון אבל לא צריך להאמר בפורום הזה). כעבור חצי שעה המשפט שלי חזר אלי דרך המנהל שלי והבנתי כמה רגישות צריך.

מצד שני - למדתי לחשוב פעמיים, לחשוב על ההשלכות לפני שאני פותחת את הפה, ודרך זה למדתי גם בחיים הפרטיים להתבונן ולחשוב לפני שאני רצה ואומרת. לבדוק באיזה פורום אני נמצאת, מה המטרה של אותו פורום, מה נכון לומר ומה עדיף להצניע כרגע.

לי זה נתן תחושה של התבגרות, לראות פתאום תמונה רחבה יותר, להבין למה ההנהלה בוחרת בפתרונות מסוימים, רוחב היריעה שנגלה לעיני מרתק אותי כל פעם מחדש וממש לא ארצה לחזור ל"משקפיים" הקודמים שראו בהם רק חצי. 

וגם נשארתי בחבר'ה, אבל ברור שרק עד גבול מסוים, מצד שני נכנסתי ל"חבר'ה" חדשים שם לא היתה לי דריסת רגל קודם, כך שבשורה התחתונה -

אני לומדת את רזי הפוליטיקה הארגונית של מקום העבודה שלי - ותאמיני לי שזה מענין כמו או יותר - מכל תכנית ריאליטי שקיימת  :-)

למיה, גילת, אלי, ובעצם לכולם

תודה רבה על תגובותיכם.

כל אחד מכם עזר לי לראות את הסוגיה ממבט אובייקטיבי חיצוני...

אני מאמינה שאאמץ חלק מהדברים בתקווה שבאחד מן הימים אביט לאחור ואצחק בקול רם מאחלת שבוע נפלא לכולם

אן