תגובת שיא הציניות.
בואו נהפוך את הגרושין לסרט אמריקאי נוטף דבש.
בואו ננסה להתוות "הסכם" או נוהל: "כך נתגרש נכונה".
א. התחייבות לעשות הכל, כולל הכל (טיפולי זוגיות, רצון לגלות את האהבה מחדש, לגלות סבלנות ורצון להשתנות (מעט!) ולעזור לשנות ועוד ועוד), על מנת להמשיך ולקיים את התא המשפחתי.
ב. אם סעיף א לא עבד ומחליטים על פירוק החבילה, התחייבות הדדית לראות את טובת הילדים מעל לכל רגש ורצון אחר.
ג. חלוקת רכוש ע"י גורם שלישי (עו"ד? מגשר? בית משפט?). זה הסעיף בה"א הידיעה, ש"מפיל" הרבה ומייצר סכסוכים.
ד. שמירת כבוד הדדי, לאורך הדרך לרבנות ובהמשך.חסימת דרכם של גורמים מסייעים לכאורה ומלבי אש בפועל
(עו"ד תאבי ממון (לא כולם כאלה !), "חברים" שרוצים "רק את טובתנו")
אבל,
כל הנ"ל אינו מתקיים ברוב המקרים.
למה?
כי אנחנו מונעים מרגשות. לפעמים יותר מדי.
/null/text_64k_1#