היה משעשע לעקוב אחרי התנהלות הדיונים אתמול. במיוחד היה משעשע עד כמה הערכות שווי הינם גמישות (מעניין מתי נראה תביעה על ההערכת שווי רשלנית). בפרט -

1. מחזיקי אגרות החוב הארוכות טענו לNAV שלילי (ולכן לחדלות פירעון).

2. הבנקים ומחזיקי אגרות החוב הקצרות טענו שמצב החברה אינו חדל פירעון (אך השאירו את השווי עמום).

3. מחזיקי אג"ח אידיבי אחזקות טענו לNAV חיובי בפיתוח (700 מש"ח), אך בשווי שמשאיר את אחזקות עם NAV שלילי (לאחר חוב של 2000 מש"ח).

4. בעל השליטה (הנהלת החברה) טען לטווח של NAVים בפיתוח (מספר מיליארד ש"ח) שבקצה העליון שלו לא רק משאיר את אחזקות עם NAV חיובי אלא אף את גנדן וטומוהוק.....

בקיצור - כל אחד הצהיר על הNAV שהתאים לו.

יש דרך פשוטה להכריע כאן. יש שורה של בנקים בינלאומיים (BNP, HSBC...) ומקומיים מובילים בקרב הנושים הטוענים שאידיבי אחזקות אינה חדלת פירעון. בנקים אלו יודעים לתמחר CDSים (וחוזים פיננסיים אחרים), וחלקם כותבים CDSים באופן שוטף על מגוון חברות. הפתרון הפשוט הוא לבצע מכרז בין הבנקים הללו (וגופים נוספים (עם גב כלכלי כמובן...) - אם הם מעוניינים להצטרף) לCDS על האג"חים של אי.די.בי פיתוח. הרי הבנקים טוענים לסולבנטיות - אז מחיר הCDS (שמשולם במקרה של חדלות פירעון בלבד...) צריך להיות נמוך. אם הבנקים יציעו מחיר CDS נמוך מספיק (התומך ביכולת פירעון - למשל פרמיה של 5%) אזי מחזיקי האג"ח ייקנו את הCDS מהבנק שמציע את המחיר הזול ביותר. מחזיקי האג"ח צריכים לעוט על ההזדמנות אם הם עומדים מאחורי הערכת השווי שלהם.

פשוט וקל - Put your money where your mouth is.....

עם קבוצת הנושים הנוכחית, הכוללת בעיקר בנקים גדולים (ומספר רב של כאלה - אז במכרז CDS צריך להיות מחיר תחרותי), ממש לא צריכה להיות בעיה להכרעה כזו.