הי לירון,

ברוכה הבאה. את מציגה שתי אפשרויות: שיעבוד לעבודה משמימהתמורת משכורת גבוהה, או מימוש עצמי בשכר זעום. האם זו הברירה היחידה? לא ממש... 

יש מספיק אנשים שחווים בעבודתם סיפוק רב, תחושת מימוש עצמי, ואפילו המשכורת שלהם נוחה. זו יכולה להיות כל עבודה. לאחד היא לא מתאימה ולאחר היא משאת נפש. יש מספיק אנשים שאוהבים את מה שהם עושים, שמחכים בסוף השבוע שיגיע כבר יום ראשון כדי שיוכלו לשוב לעבודה. בדיון הזה כבר עלה הצורך של כל אדם למצוא עבודה כזו, ועל הצורך לנוע הלאה לאחר שמיצינו את עצמנו. 

ואת מסבירה, שהשיעבוד טוטאלי, כי הוא מאפשר לך חיים בורניים 'עם כל התוספות'. כשתעבדי בעבודה שתאהבי תגלי שאת לא צריכה את התוספות, שהן הפיצויים שאת מעניקה לעצמך על הסבל בעבודה. כשתאהבי את מה שאת עושה תהיי כל כך מלאת סיפוק, שלא תצטרכי לטוס לחו"ל כדי להתאושש. העבודה כבר תמלא אותך במספיק אנרגיה ומרץ. 

אז ההתלבטות אינה בין חיי שיעבוד מתישים לחיי חופש בחוסר כל. ההתלבטות צריכה להיות לגבי מה את באמת רוצה לעשות, איך תוכלי להתפרנס מזה, והאם את מוכנה להוריד את רמת חייך לפרק זמן מסויים, עד שתגיעי ליכולת השתכרות סבירה בתפקיד החדש.

איך עושים את זה? שואלים את עצמנו: "מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה?", "איך אבנה את זה נכון כך שגם אזכה לממש עצמי וגם לחיות חיים כלכליים נוחים?", ו"אילו מחירים אני מוכנה לשלם כדי להגיע לשם?"

ואם קשה לך לענות לשאלות הללו לבד, וזה בהחלט לא קל לרובנו, אז אפשר להיעזר במאמן אישי, ביועצי קריירה, בחברים תומכים ובמשפחה.

אבל אל תוותרי. כי לוותר על המימוש העצמי ותחושת הסיפוק, ולהישאר אבוד בתחושת שיעבוד ותיסכול, זה בעצם לוותר על חדוות החיים, וזה כמעט כמו לוותר על החיים עצמם.

בהצלחה.

קראתי בעיניין את כל התגובות. המשותף לכולן  היא שבחירת המקצוע תהיה מהמקום של הלב. מהמקום של "מה באמת אני אוהב לעשות" התשובה היא די נהירה אבל לא קלה ליישום. ומדוע? כי בד"כ עוצבנו על פי ציפיות , של הורים, בת/בן זוג, חברה וכד'.

מה גם שלזהות באופן נקי ומדייק מה באמת אנחנו אוהבים? מה מדייק לנו?

האימון אישי-עסקי בא לתת את המענה. הוא עובד על הערכים והעקרונות הקריטיים של הבן אדם- שאחרי קילוף השכבות מגיעים לתמצית שבמהות (ל"ד.נ.א"). במקום שם הערכים שלנו

(שהם עקרונות ההצלחה שלנו וגילום החזקות שלנו) שם נהיה מאושרים בעבודתנו. ואפילו תהיה "קשה" ואינטנסיבית היא העבודה תהיה עבורנו עשייה במאמץ מיזערי . אבל היא תהיה עקרה אם לא נבנה את החזון האישי שלנו....

צביה נטף

מנהלת בעמותת "גשר אל הנוער"

מאמנת אישית עסקית

מאמנת מנהלי עמותות

היי טל קלם

ראשית תודה על ההתייחסות

אני מאוד מסכימה עם מה שאתה אומר יחד עם זאת זה רחוק מלהיות פשוט.

לעשות את הבחירה זה אפשרי בהחלט ובתוך תוכי אני יודעת שאני מעדיפה כיוון שמתיישב עם מה שהלב מורה אבל מכאן ועד לקום ולעזוב בשביל הלא נודע עדיין נורא קשה ונראה כמעט בלתי אפשרי בימים טרופים אלו. אני באמת מאחלת לעצמי למצוא מקום שיספק אותי ואני לא אצטרך לחפש הרפתקאות מחוץ לשעות העבודה ....

בינתיים הדברים הללו הם בגדר פילוסופיה ואני מנסה למצוא כוחות להפוך אותם לדרך חיים

שיהיה שבוע מצויין

צטט: וינברגית 2008-03-05 12:12:08

היי טל קלם

ראשית תודה על ההתייחסות

אני מאוד מסכימה עם מה שאתה אומר יחד עם זאת זה רחוק מלהיות פשוט.

לעשות את הבחירה זה אפשרי בהחלט ובתוך תוכי אני יודעת שאני מעדיפה כיוון שמתיישב עם מה שהלב מורה אבל מכאן ועד לקום ולעזוב בשביל הלא נודע עדיין נורא קשה ונראה כמעט בלתי אפשרי בימים טרופים אלו. אני באמת מאחלת לעצמי למצוא מקום שיספק אותי ואני לא אצטרך לחפש הרפתקאות מחוץ לשעות העבודה ....

בינתיים הדברים הללו הם בגדר פילוסופיה ואני מנסה למצוא כוחות להפוך אותם לדרך חיים

שיהיה שבוע מצויין

לירון, אני רק יכול להציע שתקראי שוב בעיון את הדיון כולו. שימי לב גם, שאף אחד לא הציע לעזוב עבודה יציבה בשביל הלא נודע. מתגובתך נראה שאת מוותרת לעצמך מראש. בהצלחה

שלום לירון וינברג, צביה וטל קלם

דבר ראשון- לירון ברוכה הבאה לקהילה. כתבת תגובה מעניינת אישית וכנה.

צביה וטל קלם השיבו לך כל אחת לפי השקפתו.

אני שואלת אותך אם ישנה אפשרות אחרי סיום לימודיך בתחום מדעי החברה -כפי שראיתי בדף הבית שלך- "לקחת" את שעות הלימודים למצוא בהן עבודה שקשורה אליהם- עיתונות/תקשורת או מה שמעניין אותך. במקביל להמשך עבודה במקום שבו את נמצאת. האם יש אפשרות לעשות שינוי תפקיד במקום עבודתך?

כך שחלק מההטבות תשארנה גם אם יהיה שינוי?

ממה שכתבת ניכר שההטבות אינן רק פיצוי, כפי שטל קלם כותב, אלא גם מענה לחוסר שהיה בעבר.

אולי את יכולה "לצייר" לך קידום מהתפקיד שאת עושה היום, גם אם זה בחברה אחרת, אבל מתבסס על ניסיון עכשיווי? הרי לפי אבישי לוי, פותח דיון זה, הניסיון, ההתמחות במקצוע הן גם אבני יסוד חשובות.

בכל מקרה כל שינוי כולל בחובו ויתור כלשהו. אפילו ויתור כמו- היכרות עם קודי עבודה שלא כתובים, ושצריך ללמוד חדשים. או שינוי מסלול נסיעה, כי המסלול החדש ארוך יותר וישנים פחות. זה נשמע מצחיק ואפילו מגוחך ביחס לשינוי מקצוע, אבל גם זה אלמנט של שינוי שבהתחלה מהווה אצל חלק מהאנשים איום. אני מכירה אישית אדם כזה.

נסי לחלום על מה את רוצה לעשות כדי שיהיה לך חשק לקום בבוקר, ואח"כ גם נסי לראות מה כבר יש לך ביכולותיך. מי יודע אולי תגלי אפילו שהמשרה אליה את שואפת ויכולה לבצע, מביאה תנאים טובים יותר מעכשיו.

זה בגדר מחשבות וכיווני בדיקה.

ובנתיים גם טיפחי לעצמך על השכם על הישגיך בלימודים, בחיים, ובמקצוע. לא כל סטודנט מגיע לך. ומותר גם להתגאות בהישגים.

המשיכי לדווח כי אנו סקרנים.

צטט: marion23 2008-03-05 23:29:32

שלום לירון וינברג, צביה וטל קלם

 

דבר ראשון- לירון ברוכה הבאה לקהילה. כתבת תגובה מעניינת אישית וכנה.

צביה וטל קלם השיבו לך כל אחת לפי השקפתו.

אני שואלת אותך אם ישנה אפשרות אחרי סיום לימודיך בתחום מדעי החברה -כפי שראיתי בדף הבית שלך- "לקחת" את שעות הלימודים למצוא בהן עבודה שקשורה אליהם- עיתונות/תקשורת או מה שמעניין אותך. במקביל להמשך עבודה במקום שבו את נמצאת. האם יש אפשרות לעשות שינוי תפקיד במקום עבודתך?

כך שחלק מההטבות תשארנה גם אם יהיה שינוי?

ממה שכתבת ניכר שההטבות אינן רק פיצוי, כפי שטל קלם כותב, אלא גם מענה לחוסר שהיה בעבר.

אולי את יכולה "לצייר" לך קידום מהתפקיד שאת עושה היום, גם אם זה בחברה אחרת, אבל מתבסס על ניסיון עכשיווי? הרי לפי אבישי לוי, פותח דיון זה, הניסיון, ההתמחות במקצוע הן גם אבני יסוד חשובות.

בכל מקרה כל שינוי כולל בחובו ויתור כלשהו. אפילו ויתור כמו- היכרות עם קודי עבודה שלא כתובים, ושצריך ללמוד חדשים. או שינוי מסלול נסיעה, כי המסלול החדש ארוך יותר וישנים פחות. זה נשמע מצחיק ואפילו מגוחך ביחס לשינוי מקצוע, אבל גם זה אלמנט של שינוי שבהתחלה מהווה אצל חלק מהאנשים איום. אני מכירה אישית אדם כזה.

 

נסי לחלום על מה את רוצה לעשות כדי שיהיה לך חשק לקום בבוקר, ואח"כ גם נסי לראות מה כבר יש לך ביכולותיך. מי יודע אולי תגלי אפילו שהמשרה אליה את שואפת ויכולה לבצע, מביאה תנאים טובים יותר מעכשיו.

זה בגדר מחשבות וכיווני בדיקה.

 

ובנתיים גם טיפחי לעצמך על השכם על הישגיך בלימודים, בחיים, ובמקצוע. לא כל סטודנט מגיע לך. ומותר גם להתגאות בהישגים.

המשיכי לדווח כי אנו סקרנים.

 

ערב טוב לכולם אני אפתח את דברי בתגובה אליך טל ביחס לאימרה "את מוותרת לעצמך מראש". צר לי אם זה הרושם שהותרתי בך, אני יכולה להעיד על עצמי שאני שאפתנית והשגתי דברים רבים עד כה בחיי שלקרובים אלי נראו כבלתי אפשריים. אומנם כרגע אני מאוד חוששת מההתחלה החדשה וזה כנראה מסתמן בדברי אולם אני בטוחה שכל בחירה שאעשה תהיה הבחירה הנכונה . יותר נכון אני מנסה להיות יותר אופטימית אומנם הדברים קורים קצת יותר לאט מבעבר ודברים קצת יותר גדולים מוטלים על הכף אבל אני מאמינה שגם מה שאני עושה כאן כרגע כלומר משתפת אתכם בלבטים שלי, כותבת ולוקחת חלק בפורום הזה שכפי שכבר ציינתי זהו דבר חדש עבורי והוא למעשה מהווה צעד קטן בדרך הארוכה. אני אשמח לשמוע תגובות נוספת מפיך יש לי תחושה שאתה יודע על מה אתה מדבר (-: ולך מריון אומר תודה על קבלת הפנים החמה.  האמת שהייתי בטוחה שבתום הלימודים אני אתקדם בתחום לימודי בתוך החברה שאני נמצאת בה אולם המציאות קצת טפחה לי בפנים . לצערי הם רוצים ניסיון וזה משהו שאני אוכל להביא רק מבחוץ. הניסיון שיש לי כרגע הוא יותר בתחום שירות הלקוחות וההדרכה ופחות בתחום של יחסי ציבור או שייווק. אני יכולה לנסות ו"להלחם" כדי לשמר את התנאים למשוך בכמה חוטים כדי שיאפשרו לי להתחיל אבל זה יהיה בקטן מאוד ואולי טיפה רחוק מהמטרה הסופית. אני תוהה אם יש טעם לבזבז את הזמן כדי להתקדם בתחום שלי בתוך החברה או שמא עלי לפרוש כנפיים. גם קצת חורה לי שהחברה שלי שכל כך מתיימרת להציג עצמה כמחבקת נותנת תחושה שלא כל כך אכפת. ואני שואלת את עצמי האם דברים שלא קורים מעצמם אולי עדיף שלא יקרו? בימים האחרונים ניסחתי מכתב די ארוך מתוך כוונה לשלוח אותה לכמה גורמים במחלקת משאבי אנוש בחברה מתוך תקווה שאולי הוא לא יפול על אוזניים ערלות ואני אמצא עצמי שם . במקביל התחלתי לרחרח לשאול את מי שרק אפשר לגבי משרות בתחום העיתונות, כתיבה , יחסי ציבור . אני בוחנת אפשרות לעבור לחברה חדשה אומנם לא בתחום אבל אולי השחרור מהחברה שכל כך קשה לי להתנתק ממנה יאלץ אותי להתגלגל ממקום למקום בחיפוש אחר הפינה שלי . זה הכול להפעם ליל מנוחה

 

לירון, אני לא יודעת אם קראת את המאמר ש-SENSENSEN צירף לתגובה שלו, אני ממליצה !

בדרך כלל בתוך חברות קיימת אפשרות של מעבר לתפקידים חדשים, על סמך מוניטין שצברת בתפקידך הנוכחי. זה דורש לפתח נטוורקינג בתוך החברה, האם ניסית זאת? האם ניסית לייצב עצמך כבעלת יכולות שמעבר לעבודתך הנוכחית, למשל ע"י הצעת הצעות, התנדבות לעזור בתחום שיותר קרוב למה שאת מחפשת. את צריכה לגרום לאנשים להכיר ביכולות שלך. אם אפשר, למצוא מנטור בכיר ממך,שיעזור לך ו"ימכור" אותך לבכירים אחרים. כל התחלה היא קשה, ואני מאחלת לך הצלחה.

שלום

שמי  אירית חדשה בקבוצה

ועוסקת באבחון אישיות והכוונה מקצועית בשיטה יחודית ושונה -כירולוגיה פסיכו- דיאגנוסטית השיטה בוחנת את התבניות וטביעות האצבעות בכף היד ואין לה קשר לעתידנות ומיסטיקה .

הנבדקים שמגיעים אלי הם אנשים שהגעו לפרשת דרכים בעבודתם או התחילו למוד ולא מצאו את עצמם .

אני נותנת להם פיתרון שהוא ללא ללחצים של בחינות ,שאלונים וצפיה לתשובות .

למוח יש קשר רציף לכף היד תוכל לקרא בקובץ את ההסבר ולכן הקווים הם תוצאה של חוויות וארועים שהתינוק הפנים מאז שנולד ואיתם הוא גדל .

אני מנתחת את קווים ורואה : את תחומי העניין שלו ,אינטליגנציה,חשיבה אנליטית / ויצרתית תכונות אישיות, יכולות בתחומים שונים ועוד .

מעוניינת לשמוע את דעתך ולעבוד בשיתוף פעולה

בברכה אירית

שלום לכולם

אני רואה שהפורום קצת דעך

אז הנני כאן להפיח בו רוח חיים

אני מצרפת בזאת את המשך עלילותיי בעיר הגדולה

(למקרה שתהיתם...)

תמיד חברים שלי צוחקים עלי שאיתי לעולם לא משעמם

לעולם לא תוכלו לשאול אותי - מה קורה ? ולקבל תשובה בנאלית כמו הכול רגיל

תמיד משהו מתבשל , תמיד איזושהי דרמה

והפעם הדרמה חצתה גבולות

התפטרתי , כן , כן התפטרתי מכל המשתמע מכך

ולא רק התפטרתי אלא כבר הייתי בכמה ראיונות עבודה ויש כמה דברים שמתבשלים

אני שמחה להודיע שהשיקול הפיננסי כבר לא נמנה עם שיקולי והוא לא מנת חלקי

אני במגעים להכנס למערכת של עיתון ובמקביל במגעים עם חברת יחסי ציבור

בגדול אני יורה לכל הכיוונים מתוך כוונה לפגוע במה שירגיש הכי נכון

השכר ממש לא מהווה שיקול כרגע אלא נטו ההגשמה העצמית

קראתי פעם נוספת את ההתכתבות שלי איתכם כאן בפורום לפני כחודש וחצי

ואני פשוט מרגישה שמדובר בשני אנשים שונים

אני של לפני ואני שאחרי

עשיתי צעד שלכאורה נראה לי התאבדותי בזמנו

אך בחרתי הפעם לקחת הכול בפרופורציות

ולמדתי שבאמת לכל דבר יש את הזמן שלו

ודברים קורים תמיד בזמן נכון

ועושר בהחלט לא יכול לקנות אושר אמיתי

אני נהנית מהחופש ולא מתבטלת לרגע

בחופש הזה אני מגשימה את עצמי

אני כותבת המון ויש סיכוי שכמה מהדברים שאני כותבת יתפרסמו בעיתון סטודנטים

אני עושה דברים לאט בלי לחץ ובאמת מאמינה שההתחלה החדשה הזו תעשה לי רק טוב

כל החששות התפוגגו בשנייה ורוח של אופטימיות מנשבת לה סביבי

אני לא מצטערת לרגע שלא עשיתי זאת לפני כן

וכל מה שעברתי הכין אותי לקראת הרגע הזה

ולא נותר לי אלא לאחל לעצמי בהצלחה

שיהיה המשך שבוע נפלא

לוינברגית ולחבריה

ראשית תרשי לאחל לך בהצלחה

ואני שמח שאת שלמה עם המהלך שעשית זה מאד חשוב.

אני לא פוסל שינויים במהלך הקריירה

ואף אחד לא יוכל להדריך אותך לאן לפנות

רק דבר אחד אומר לך אם יש את האפשרות הכלכלית להתפשר למען מציאת עבודה מעניינת יותר אדרבא השאלה המרכזית היא עלות תועלת ויכולת.

אבישי,

תודה רבה על הדיון שעוררת כאן.

+כוכב.

"ראו! את האדם האחרון אראכם.

אהבה מהי? בריאה מהי? ערגה מהי? כוכב מהו? אלו שאלות אשר ישאל האדם האחרון וימצמץ בעיניו.

אותה שעה הנה צמקה הארץ ועליה מדדה האדם האחרון  המקטין את הכל. ואת מינו אין להכחיד. ........

אנחנו המצאנו את האושר - יאמרו האנשים האחרונים ובעיניהם ימצמצו.

הם נטשו את הנופים שהחיים בהם קשיםהיו. כי החום נדרש לו לאדם. ועוד יאהב את רעהו ויתחכך בו. כי החום דרוש לו לאדם. לחלות ולחשוד, חטאים הם בעיניהם: תהא עליכתך שפי. שוטה הוא מי שממשיך למעוד על אבנים או אנשים. מפעם לפעם קמצוץ רעל: זה מביא חלומות נעימים. לבסוף מלוא הכף רעל, לכדי מיתה נעימה.

ועדיין עובד הוא האדם, כי העבודה היא מסוג הבידור. אך הוא דואג לכך שהבידור לא יפגע בו. ואין האדם מתרושש עוד ולא מתעשר: בשניהם יש כדי להכביד. וכי מי עוד מבקש למשול? ומי רוצה לציית? בזה ובזה יש כדי להכביד.

רועה - אין והעדר אחד. כל התשוקות שוות, כולם שווים. כל המשונה בהרגשתו הולך מרצונו לבית המשוגעים.

"לפנים כל הבריות היו משוגעות" אומרים טובי העם וממצמצים בעיניהם.............

עדיין מתקוטטים אך מתפייסים במהרה, שאם לא כן הבריאות תתקלקל.

יש לו לאדם תענוגות של יום ותענוגות של לילה אך כבודה של הבריאות מעל הכל.

"המצאנו את האושר" אומרים האנשים האחרונים וממצמצים בעיניהם