יש פה בהחלט שינוי תפיסה. אנסה לתמצת קטע מעניין שקראתי ברשת:
האהבה היא תובנת המציאות שמביאה איתה רגש עז אך היא איננה הרגש עצמו...
לאהוב משמעו להבחין במה שעושה את הצד השני מיוחד ואחר.
לראות דרך הקליפות, השקרים והבלבול של אישיותו של האחר
ולחוש את הגרעין, המהות הפנימית שבו...
הרגש הוא שלב שני, פרי התובנה...
הרגשות שמתחוללים מתוך תובנת האהבה הם רק תופעות לוואי
של התובנה הזאת שנקראת אהבה...
קחו את המשפט "ואהבת לרעך כמוך"...
רק כשמבינים שאהבה היא תובנה קל יותר להבין את האהבה כציווי.
http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?entryId=712407&skip=1
/null/text_64k_1#