לאחר חמישה ימים אינטנסיביים של פגישות עם חברות בהן אנו משקיעים, מתי ואני המראנו מהחוף המזרחי האביבי ונחתנו ל-0 מעלות ושלג על הקרקע באומהה (למרות שהחזאים הבטיחו לנו שמש).
ביום שישי, לאחר פגישות בוקר נפגשנו לצהריים עם מספר מנהלי קרנות ומספר מוסדיים. נהנינו מהרבה שיחות על השקעות, ניהול השקעות ועל אמריקה. לאחר מכן המשכנו לקפה עם שני חבר'ה נפלאים, איוון ודיוויד אשר הקימו קרן גידור בראשית שנה שעברה עם השקעה ראשונית של טום גיינר ממרקל (חברה המכונה "בייבי ברקשייר" מפני שיש לה מודל דומה לברקשייר של שימוש ב-float הביטוחי להשקעות). הייתה פגישה מרתקת ומהנה עם שניהם. על הסיפור הנפלא איך הכרנו אותם נרחיב פעם אחרת.
אחרי הקפה המשכנו למסיבת קוקטייל שאורגנה על ידי וויטני טילסון ושאליה הוזמנו על ידי משקיע שמנהל סכום גדול (ממיליארד דולר) עבור משפחה יחידה ואת המודל שלו ניתן לכנות "אקטיביזם שיתופי" - אם יש חברה שהוא חושב שאקטיביזם יכול לעזור בה, הוא יוצר בריתות עם בעלי המניות הקיימים ומביא את המנכ"ל שלו – מומחה ל- turnaround investing. אמרה מפורסמת של באפט היא ש- Turnarounds seldom turn, אך הניסיון של החבר'ה האלה שונה. במסיבה מתי ואני שוחחנו דקות ארוכות עם המנכ"ל ולמדנו ממנו הרבה על איזה סוג של מצבים הם מחפשים ואיך אם מטפלים בהם (אילו שיפורים תפעוליים הם מבצעים, איך הם עושים הקצאות הון וכו'). הוא היה מאוד נחמד וסיפר לנו על דוגמאות רבות מהעבר ומההווה (מכיוון שיש דוגמאות שהוא מחויב לסודיות בהן הוא רק דיבר על חברה A או חברה B ולא נתן את השמות כמובן). לאור הקשר שיצרנו אתו אני משוכנע שניפגש בעתיד.
פגשנו אנשים רבים בערב, ביניהם שוחחנו עם ביל אקמן, מנהל קרן הגידור פרשינג סקוור, אשר התפרסם לאחרונה בשורט ענק על הרבלייף (חפשו בגוגל "bill ackman herbalife"). סיפרנו לו שאנחנו מישראל והדבר הראשון שהוא הפנה אותנו היה אל הכתבה הזו ב"הארץ". מתי שוחח אתו על השקעה משותפת שלהם.
בזכות מתי שדאג לנו, קיבלנו מקומות באזור של המנהלים של באפט ולכן לא היינו צריכים לעמוד בתור על מנת לקבל מושבים מעולים. הלכתי לדבר עם חברינו איוון ודיוויד שישבו באזור קרוב וכשחזרתי מתי היה באמצע שיחה עם טוד קומבס, מנהל ההשקעות החדש של ברקשייר (גם פה שניהם שוחחו על השקעה משותפת). אני יודע שזה נשמע מטורף אבל כפי שאמר הקולנוען י. ברקן, אנו עוד נחזור אליו בהמשך.
שלושת השעות הראשונות עברו ביעף (אני לא מתכוון לכתוב כל מה שנאמר בכנס, אפשר למצוא כיסוי נרחב, בין היתר וכמו בכל שנה, בבייסייד מטריקס). הכי מהנה ומרגש מבחינתנו היה לשמוע כיצד באפט מדבר על ישקר וישראל. הטענה שלו היא שישקר מייבאת חומרי גלם ממדינה אחת ומייצאת לאחרת ולכאורה אין לה שום יתרון על המתחרות. הוא נותן קרדיט למוח של מנהלי החברה כגורם העיקרי שעומד מאחורי ההצלחה האדירה שלה וכשחושבים על כך בהיגיון, קשה למצוא סיבה אחרת. הלכנו לאכול וכשחזרנו היינו ביציע לבד עם עוד אדם אחד. התחלנו לדבר אתו וככול שהשיחה התפתחה הבנו עם מי יש לנו עסק. המדובר באדם מבריק אשר מנהל עסק פרטי שהוא קומודיטי לחלוטין, אך מייצר תשואות להון דמיוניות וגידול ברווח למניה של 18% לשנה כבר 36 שנה. בנוסף, הוא חבר של צ'רלי מאנגר ושל רבים אחרים. שוחחנו אתו בכנס והוא ביקש לעבור לשבת לידנו (אחרי שהתאהב במתי) ומתי הזמין אותו להצטרף אלינו לארוחת ערב בגוראת'ס (הסטייק האוז האהוב על באפט). הצטרף אלינו מוסדי נוסף שהכרנו למפגש מרובע.
כשהסתיים הכנס חצינו את הכביש להילטון ממול להשיג מונית, ולמזלנו, נהג ה-shuttle מהמלון לשדה התעופה, שנמצא על הדרך למלון שלנו, הציע לנו להצטרף. כשעלינו לואן היו עליה מנכ"ל ישקר, מר יעקב הרפז והשורטיסט ששאל את השאלות מטעם האנליסטים בכנס (עם הבן שלו, שהוזכר על ידו באחת השאלות). בנסיעה לנמל התעופה מר הרפז היה נחמד מאוד והסכים לענות לנו בסבלנות לשאלות על העסק. אחרי שהוא ירד המשכנו עם השורטיסט ודיברנו גם אתו, בסופה של הנסיעה, הסכמנו שלא להסכים :-)
המשכנו לארוחת הערב בגוראת'ס ונפגשנו עם שני המכרים החדשים שלנו והארוחה הייתה לא פחות ממדהימה. המנהל של החברה הזו סיפר לנו עוד על עצמו ועל התיאוריות שלו לגבי העסקים והחיים ואני חושב שהוא האדם המעניין ביותר שהכרתי מימי (ובוודאות אחד מהחכמים). אני יודע שהדבר הבא שאני עושה בארץ הוא לקרוא את הספר שלו – Poor Charlie's Almanack. הוא הבטיח לשלוח לנו חוברת שמסכמת את הדעות שלו ואחרי שארד יותר לסוף דעתו אנסה להסביר.
היה ערב נהדר במספר רמות וכזה שיתרום לי רבות בעתיד. קבענו להיפגש אתו למחרת בבראנץ' פרטי של ברקשייר (כבר אמרתי שמתי דאג לנו? :-) ), אירוע מצומצם מאוד עבור "out-of-town friends".
קמנו בבוקר יום ראשון מוכנים לבראנץ' וכשהגענו, מלבד וורן באפט וצ'רלי מאנגר, פגשנו אנשים כמו ביל גייטס, איתן ורטהיימר, לי לו, טוד קומבס (הבטחתי שהוא יחזור), אג'ית ג'יין, מוהניש פאבראי ועוד רבים וטובים (אני רק מעלה השמות של אנשים ששוחחנו איתם). בנוסף הכרנו אנשים פחות מוכרים אבל מרתקים כמו שני דירקטורים של ברקשייר ושותף במשרד המשפטי המיתולוגי של מאנגר.
היה בוקר בלתי נשכח - לא בכל יום יש לנו הזדמנות לשבת עם אג'ית כמה דקות ולשמוע ממנו איך הוא חושב על חיתום של אירועי טרור או לשוחח עם ביל גייטס על ווינדווז 8.
אחרי הבראנץ' עשינו סיבוב עסקים באפטיים באומהה כולל בבורשהיים ו-NFM. כמו-כן, רצינו לבדוק עסקים באזור על מנת להבין אותם טוב יותר ולחוש את הכלכלה. סיפור מצחיק היה באחד העסקים שביקרנו אשר המנהל בו לא הסכים לדבר אתנו והפנה אותנו לקשרי משקיעים, בעוד שהקופאית לא קיבלה הנחיות כאלו וענתה לנו על שאלות רבות שעזרו (קצת חוצפה ישראלית לא מזיקה :-) ).
ללא ספק הנסיעה עלתה על כל ציפייה והייתה לא פחות ממדהימה. מתי ואני רוצים לנצל את ההזדמנות להודות לשתי נשים מדהימות שבזמן שאנו עשינו את מה שאנו הכי אוהבים בעולם, הן דאגו למה שבאמת חשוב!
הוספת תגובה על "מסע לאומהה, נברסקה, מאי 2013 - יומן מסע"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה