צטט: איציק דור 2013-05-09 12:30:18

צטט: לחפשולאבד 2013-05-09 12:01:43

לנסות להסיט/להסית (אין לי כוח לבדוק איך כותבים) את הנושא למשהו הומוריסטי ובכך לרכך את התגובה הפוגענית.

 

לפעמים מילה אחת משנה הכל ...

להסיט זה להעביר נושא לעומת זאת להסית זה ללבות את האש

כנראה שיש כמה תלמידים שלא הקשיבו למורה ומתבלבלים בין השניים

או...שיש מלא דיסלקטים בקהילה..או סתם קשישה סנילית:-)

אני עם אופטימית.. מסכימה עם התאוריה.

הלכה למעשה רק יחידי סגולה מצליחים להתעלם לאורך זמן. 

צטט: לחפשולאבד 2013-05-09 12:37:06

אם כבר מדברים בכנות,אז אני מודה שיש לי בעיה קשה בהקשר למה שיונת כתבה.מצד אחד ממש לא בא לי לעודד תגובות לוחמניות ופוגעניות.מצד שני,כשבעל התגובה הוא אדם מאוד אינטליגנטי וורבאלי ומצחיק...מאוד קשה לי שלא לחייך.מודה באשמה.

זמירה, זה מאוד תלוי וכל מקרה לגופו- אם מדובר באדם אינטליגנטי עם יכולת וורבלית וזאת לא התנהלות\התנהגות קבועה אצלו, היחס הוא שונה, לעומת אנשים(ולא משנה רמת האינטילגנציה או היכולת הוורבלית שלהם - גבוהה או נמוכה)שזאת ההתנהלות הקבועה והדומיננטית שלהם, אני חושבת שהדין צריך להיות אותו דין, שזה אומר התעלמות והבלגה(לא צריך לעודד אותם)

צטט: יונת77 2013-05-09 12:59:56

צטט: לחפשולאבד 2013-05-09 12:37:06

אם כבר מדברים בכנות,אז אני מודה שיש לי בעיה קשה בהקשר למה שיונת כתבה.מצד אחד ממש לא בא לי לעודד תגובות לוחמניות ופוגעניות.מצד שני,כשבעל התגובה הוא אדם מאוד אינטליגנטי וורבאלי ומצחיק...מאוד קשה לי שלא לחייך.מודה באשמה.

זמירה, זה מאוד תלוי וכל מקרה לגופו- אם מדובר באדם אינטליגנטי עם יכולת וורבלית וזאת לא התנהלות\התנהגות קבועה אצלו, היחס הוא שונה, לעומת אנשים(ולא משנה רמת האינטילגנציה או היכולת הוורבלית שלהם - גבוהה או נמוכה)שזאת ההתנהלות הקבועה והדומיננטית שלהם, אני חושבת שהדין צריך להיות אותו דין, שזה אומר התעלמות והבלגה(לא צריך לעודד אותם)

דארלינג,

אני הבנתי את זה....

אלא שמאוד קשה לי שלא לעודד מישהו כזה.ולכן אמרתי שאני מודה באשמה.

תראי,כשאני קוראת מישהו שמתייחס לעצמו מאוד ברצינות,ומלא נפיחות עצמית ואז מישהו באופן מאוד אלגנטי וחכם ומצחיק וסרקסטי - מוציא לו את האוויר מהבלון.....אז,זה משעשע אותי.

לעומת זאת,כשמישהו מאוד לא אינטליגנטי,בא לחרבן בפומבי...אין מצב שזה ישעשע אותי.

אז...הכול תלוי: מי,מה,למה ואיך.

(כמו שאמרתי - אני ברגע של כנות)

אני עם כולם :-)

במילים אחרות - מאוד תלוי סיטואציה.

לעיתים, כשברור שהפרובוקטור ממוקד בלהשיג תשומת לב ולהצית אש - שתיקה היא התשובה ההולמת.

לפעמים - חוסר התנגדות לדברים מתפרש כאישור. כשהדברים בעלי משמעות - ראוי להגיב.

והכי - כשמדובר בהשמצות אישיות. אם נטען עליך, או על מישהו קרוב לך, משהו שוודאי שאינו אמת, אין לך ברירה אלא להגיב, אחרת תחשב כמודה.

(שנאמר: מודה ועוזב ירוחם.

ומי רוצה להיות ירוחם? )

צטט: קֶרֶן אוֹר 2013-05-09 13:30:00

 

לפעמים - חוסר התנגדות לדברים מתפרש כאישור. כשהדברים בעלי משמעות - ראוי להגיב.

והכי - כשמדובר בהשמצות אישיות. אם נטען עליך, או על מישהו קרוב לך, משהו שוודאי שאינו אמת, אין לך ברירה אלא להגיב, אחרת תחשב כמודה.

 

בעייתי משהו.

גם כאן צריך לדעת מי ומה מולך ולמה ננעל על משהו.

גם אם יש אחת שחוזרת שוב ושוב על אותה מנטרה ריקה מולי,

בחרתי להתעלם כי ברור לי שיש כאן בעיתיות של חמור עם הראש בקיר (ולא זה של הפייסבוק)

 ואני רואה במקרה זה יותר "על ראש הגנב בוער הכובע"

מאשר

"מודה-ועוזב-ירוחם".

 

ו

צטט: איציק דור 2013-05-09 11:17:41

צטט: אופטימית זהירה 2013-05-09 10:07:58

בעיקרון ע"פ תורתו של אדלר למשל, התנהגות לא רצויה "מכחידים" ע"י התעלמות בעוד התנהגות רצויה מחזקים בעזרת חיזוקים ותגובות חיוביות. אפשר לדעתי לעשות לזה "הסבה" גם לפה. מאידך גיסא, כמו בחיים, הרבה פעמים יותר קל להגיד את זה מאשר ליישם את זה...

 

לא קל כאשר ישנו איזו יתרון (לעיתים נסתר) בהתנהגות הלא רצויה כביכול.

מי שממשיך לנהל ויכוח לא אפקטיבי "מקבל" דברים אחרים מהסיטואציה מונטילציה ועד בטחון עצמי מזויף

זהו בדיוק. ברגע שלא יהיה מענה, לא יהיה עם מי לנהל ויכוח.

הרווח המשני שישנו (תמיד!) בהתנהגות בלתי רצויה מתבטל אם אין "קהל" שמשתף פעולה.

נילי, 

הדבר הנכון ביותר הוא לרוב להתעלם...  אלא אם זה הגיע כבר לקו האדום... ולכל אחד מאיתנו יש את הקו שלו (אצלי זה הבן, שאז אני באמת הופכת ללביאה עצבנית במיוחד..)

למדתי עם הזמן שבסופו של דבר הדבר הכי נכון הוא לא להגיב, כי זה בדיוק לאן שהם מכוונים וזה מה שהם בדיוק רוצים להוציא ממך..

ברגע שאת עונה את מאפשרת דיאלוג לא אפשרי שמונע מהכל, רק לא מרצון אמיתי לדו-שיח... 

לא לתת במה למי שלא צריך לקבל את המקום הזה.. 

סיגל

תחשבי על אותו ילד מציק בגן או בביה"ס, זה שאנחנו מתבגרים בגיל, לא עושה אותנו בוגרים, והעיקרון נשאר אותו העיקרון.
ברגע שאת מגיבה לאדם שתכלית דבריו היא להציק, את "אמרת" לו הצלחת לגעת, וזה ממש לא משנה מה עונים או מה עושים, הוא מבחינתו השיג את מטרתו.
לא נענה לו הוא ילך להציק למישהו/י אחר/ת....
צריך שניים לטנגו, גם למריבה.  אגב, הרבה יותר קשה להבליג מאשר לענות.

אני בדרך כלל מתעלמת ומרחמת על אנשים כאלה, כי לחיות בתוך כעס זה עונש לעצמם.