ביספוספונטים הן תרופות לא הורמונאליות המשמרות את צפיפות העצם ומפחיתות את הסיכוי לשברים בחוליות עמוד השדרה ובצוואר הירך.

התרופות הללו ניתנות לשם מניעה וכטיפול בנשים ובגברים הסובלים מאוסטיאופורוזיס.
בעשור האחרון הופיעו דיווחים על שכיחות גבוהה של נמק עצמות הלסת בפעילות כירורגיות בלסתות אצל נוטלי ביספוספונטים. לימים הסתבר כי תופעה זו נדירה ביותר אצל נוטלי פוסאלן דרך הפה, ושכיחה יותר בשימוש במינונים גבוהים של ביספוספונטים הניתנים בעירוי לטיפול בסרטן עם גרורות בעצמות.

מספר שנים היה מקובל שיש להיזהר או להימנע מהשתלות שיניים אצל מטופלים הנוטלים פוסאלן מעל 3-4 שנים, מה שהסתבר לאחרונה כלא נכון.בשנה האחרונה פורסמו מספר מאמרים בספרות המקצועית עם המסקנות הבאות:

- הסיכוי להצלחת השתלות שיניים בנשים שלאחר גיל המעבר זהה בשתי הקבוצות (קבוצה שנטלה ביספוספונטים דרך הפה וקבוצה שכלל לא נטלה ביספוספונטים ואיננה סובלת מאוסטיאופורוזיס) ואינו מושפע מנטילת ביספוספונטים לאורך זמן.
- מטופלים הנוטלים ביספוספונטים ומועמדים לניתוח להשתלות שיניים הינם בסיכוי נמוך לפתח נמק של הלסתות.
- שתלים דנטליים יכולים להיקלט ולהישאר בפונקציה אצל מטופלים הנוטלים ביספוספונטים.

חרף האמור לעיל יש להימנע מהשתלות שיניים הכרוכות בהשתלות עצם מורכבות ופולשניות אצל מטופלים הנוטלים פוסאלן או ביספוספונטים אחרים תקופה ארוכה העולה על 3 שנים וזאת מהסיבות הבאות:

-אין בספרות המקצועית מאמרים המשווים את הצלחת השתלות העצם המורכבות בין אוכלוסייה רגילה למטופלים הנוטלים פוסאלן.
-עד לשנים האחרונות היה הטיפול של שיקום קבוע באמצעות שתלים דנטאליים של לסתות מחוסרות השיניים מורכב, מסובך וממושך, וכרוך בפרוצדורות כירורגיות פולשניות יחסית. בעשור האחרון התפתחה שיטה השתלות חדשה, שפותרת בפשטות חלק ניכר מהמקרים של הצטמקות עצמות הלסת ע"י החדרת שתלים בזווית של עד 45 מעלות, ומאפשרת התקנת שיניים קבועות בסמוך לניתוח גם אצל מטופלים הסובלים מצפיפות עצם ירודה.