צטט: שפנדוזה מרדימון 2013-05-13 22:56:17
אני דווקא כיכבתי את הדיון שלך רותי ולא ממש מזיז לי ענייני "פוליטיקלי קורקט" אני פשוט מככב כשאני רואה דיון שמדבר אליי.
כיכבתי אותך כי התנסחת היטב.
כיכבתי אותך כי היה לי מעניין לקרוא.
וכיכבתי אותך כי למרות שלא הסכמתי עם כל מה שכתבת נתת לאנשים פה חומר למחשבה ובזה נמדד דיון טוב בעיני לפחות.
ועכשיו אפרט קצת יותר כי בכל זאת העלית יותר מנושא אחד בדברים שלך.
ראשית, אני לא חושב שטבע האדם הוא להילחם ושהאדם מעדיף מלחמות על אהבות.
אני כן חושב ששנאה זה בסה"כ הצד השני של האהבה וכשלאדם אין אהבה והוא חש יותר בדידות אז יוצאת ממנו גם יותר מרירות ואולי גם אנרגיה שלילית לסביבה ולכן זה טבעי שרבים מהכותבים כאן שאין להם זוגיות מוציאים את תסכולם מחוסר האהבה דרך מלחמות והקנטות שהרי מה יותר קל מאשר להקטין את הזולת כדי להרגיש שאתה עצמך כן בסדר!
אני מניח שאילו אנשים היו מבינים שהעובדה שלא זכו באהבה שלה הם מייחלים איננה באשמתם אלא במידה רבה תוצאה של נסיבות חיים אולי היה להם קל להיות סלחנים יותר גם כלפי עצמם.
אני באופן אישי חושב שרוב בני האדם בבסיסם דווקא מוכשרים הרי יותר לאהוב מאשר לשנוא.
הנה לך ניסוי מחשבתי מעניין:
נניח שנבקש אנשים למחקר חברתי חדש ואז כשיגיעו נעמיד בפניהם אולטימטום.
אפשרות אחת:
להיכנס לחדר בו קבוצה של אנשים זרים עצבניים מקללת צועקת ומתעצבנת ולהצטרף אליהם לקריזה.
אפשרות שניה(פחות אלימה אבל לא פחות מביכה):
להיכנס לחדר בו קבוצה של אנשים זרים מתחבקת מנשקת ומרעיפה חיוכים ואהבה אחד על השני ולהתחיל להתחבק עם כולם (זה בסדר,כולם דאגו להתרחץ ולשים דאודורנט מבעוד מועד
).
רוב האנשים יסכימו ודאי שגם להיות בחדר המחבקים עם אנשים זרים לגמרי זו חוויה מוזרה משהו ובכל זאת אני משוכנע שרוב האנשים יבחרו להיכנס לחדר החיבוקים ולא לחדר המריבות.
כי טבע האדם לדעתי לפחות הוא לחפש את החום האנושי ולא את הקללות והצעקות.
מצד שני אנחנו לא חיים בעולם שמטיף לנו סתם כך ללכת ברחוב ולהתחיל לחבק אנשים זרים וכך נוצר מצב שכשאדם לא מקבל את האינטראקציה הבין אישית החיובית שהוא מחפש הוא מתפשר על התחליף של הצעקות והמריבות ובלבד לקבל קצת יחס ותשומת לב גם אם מדובר בתשומת לב שלילית(אגב,גם ילדים נוהגים כך לפעמים).
עצוב אבל גם אמיתי.
שנית, אני כן מסכים איתך שרוב הכותבים בקהילה שלנו הם אנשים שלא מצאו עדיין את האהבה שהם מחפשים בחיים ואני אעז אפילו לומר שרוב הכותבים כאן תכל'ס גם לא ממש עושים צעדים ממשיים ומשמעותיים כדי למצוא אותה.
וכל אחד עם התירוצים שלו...
יכול רק להגיד על עצמי שלפעמים אני בכלל לא בטוח שיש לי זכות מוסרית להפיל את עצמי עם שתי בנות מתבגרות שאני מגדל במשמורת מלאה על אישה שתהיה מוכנה להתמודד ולהכיל את זה.
אז אולי זאת סיבה ואולי זה תירוץ אבל עובדה שזה עובד יופי ומונע ממני לחפש ברצינות קשר זוגי(הדייט האחרון שלי היה לפני 7 חודשים...אוטוטו פרה-היסטוריה
)
וכמו שזה אצלי ככה לכל אחד פה יש הסיבות שלו.
והעובדה שכמו שכתבתי בדיון השני ביומיום שלנו אנחנו לא באמת קוטפים בני זוג תחת כל עץ רענן גורמת לנו לפקפק יותר ויותר באפשרות שבאמת נמצא את האדם המתאים.
יחד עם זאת האבסורד לפחות לדעתי הוא שיכול מאוד להיות שבני הזוג המתאימים לא רק שנמצאים קרוב אלינו אלא הם ממש מתחת לאף שלנו.
אם רק היה לי שקל על כל פעם שחשבתי לעצמי "חודש אחד אני והיא לבד על אי בודד ואני קונה את ליבה לנצח" אבל לקחת אדם לדייט של חודש בקריביים זה לוקסוס במיוחד בימים אלה לאור הגזירות החדשות של יאיר לפיד.
אז אנחנו מסתפקים בדייט/ראיון עבודה קצרצר על כוס קפה פעם בכמה חודשים וחושבים שבזה אנחנו משקיטים את מצפוננו.
לפני שנים לפחות היו מארגנים קבוצות חברתיות שנפגשות לפעמים ומשם אפשר היה במשך הזמן לבנות את הקשר שיכול להוביל לזוגיות.
עכשיו שהקהילה שלנו גוססת אין אפילו את זה.
לכן כל האקשן אכן עבר לקהילת אקטואליה (אם כי שם הכל בוירטואליה בלבד) ואצלנו בקהילת זוגיות פעם בכמה ימים נפתח איזה דיון...מתקיים 3-4 עמודים ומיד נסגר.
כך חולפת כנראה תהילת עולם עד שאתר הקפה יסגר סופית.
ומה ישאר?
בואי נקווה שלפחות כל אותם אנשים מקסימים שהכרנו פה בקפה ישמרו איתנו על קשר אם לא דרך פה אז דרך הפייסבוק... לפחות זה...השריד האחרון!
כתבת מקסיםםםםםםםם זאבוש ואפילו לי אין מה להוסיף 
חג שמח :-)))
/null/text_64k_1#