לאחר הצגת התקציב (שעל פניו נראה מביש - מכיוון שמחד מעלה מיסים, ומאידך לא מטפל בבעיית עודף ההוצאות - ובפרט בשכר הציבורי, שכר בצבא, גמלאות, וקצבאות), ומהלכי בנק ישראל האחרונים יש לתהות האם יש הסכם סודי בין בנק ישראל למשרד האוצר?

בתקציב מציויים הקפאת תוספות לקצבאות בשנתיים הקרובות, וכן יש הסכם מול ההסתדרות להקפאת שכר במגזר הציבורי.

בנק ישראל אותת ביום שני שהוא מתכוון להשתמש בכלים מונטריים מרחיבים (ברמה של QE ישראלי), ושאין הוא מתכוון להשתמש בריבית ככלי לבלימת מחירי הדיור.

כמו כן, אנו למדים שבנק-ישראל היווה צד חשוב לכלל דיוני התקציב (וזה לא מובן מאליו...).

יש פתרון פשוט ל"ברוך" של עודף הוצאות הממשלה על רקע נתונים אלו - קביעת מדיניות מוניטרית שתביא לאינפלציה שנתית של כ-6%-7% (יש להיזהר לא להגיע ל8% - מביא לתוספת יוקר). אינפלציה תביא לגידול תקבולי המיסים (בשיעור דומה לאינפלציה), לקיטון הוצאות הממשלה למגזר הציבורי (למעשה - שחיקת השכר המנופח במגזר הציבורי). המגזר העסקי ככל הנראה יצמח על רקע מהלך כזה.

כיצד מגיעים לאינפלציה מכוונת? זה לא קשה. כל מה שנדרש הוא הורדת הריבית לאותו רמה כמו של הECB או ארה"ב (0 עד 0.5%), בשילוב עם תוכנית רכישות תיווצר שחיקה של המטבע.

אמנם ממשיכים לנפח את בועת הנדל"ן - אך ניפוח זה מביא למיסי רכישה ומס שבח בטווח הקצר. בטווח הארוך נראה שדואגים לפחות ליציבות של המערכת הבנקאית על ידי הגבלת LTV לווים - כלי שניתן להרחיב את השימוש בו.

סביר שלא נראה מדיניות מוצהרת של אינפלציה מכוונת (כי לרוב מכוונים לprice stability של 1%-3%) - אך מעניין אם זו המדיניות שנראה בפועל בטווח הקרוב.