צטט: *זוריק* 2013-05-25 12:11:33
מה שאני שואלת את עצמי אם לגיטימי חברתית לבחור שלא לרצות זוגיות.
================================================
אני מוריד את הכובע בפני שני סוגי בני אדם:
אלה שרוצים זוגיות אבל יודעים מצוין להנות מהחיים גם בלעדיה.
אלה שלא רוצים זוגיות אבל רוצים המון דברים אחרים.
אנחנו חיים בעולם שכל כך חופר ושוטף לנו את המוח עם זוגיות ורומנטיקה(ואפשר להבין זאת
משיקולים אבולוציונים טהורים) שאין פלא שמרביתנו פשוט נכנעים ללחצים והרבה פעמים משכנעים את עצמנו להישאר בתוך קשרים זוגיים שבכלל לא גורמים לנו אושר ובלבד שנגיד שיש לנו זוגיות.
פעם בכמה זמן יוצא לי לפגוש אדם כזה שחי בזוגיות ורואים מקילומטרים כמה לא טוב לו והוא עדיין בהכחשה עם עצמו.
ואני כל כך מתאפק להגיד לו "צא מזה...העולם פתוח בפניך ואתה יכול בהחלט למצוא את האושר שלך במקום אחר...אפילו לבד"
אבל אני לא אומר כלום!
הוא ממילא לא יקשיב לי...
יש דברים שצריכים לחלחל ולהיכנס למודעות של אנשים לבד...בכוחות עצמם...
ואין ספק שזה חוסר בטחון עצמי מובהק להיות נתון לשליטתם של תכתיבים חברתיים בלי שאדם באמת קשוב לרצונות שלו ולערך העליון לדעתי למצוא כמה שיותר אושר בחייו.
לכן אנשים מהסוג שתיארתי שלא דופקים חשבון לאף אחד חוץ מאשר לעצמם ועושים מה שטוב להם כי זה מה שהם עצמם בוחרים ומרגישים.
הם אנשים מדהימים וחזקים מאוד בעיני...בעיקר נפשית.
אלה אנשים עם אהבה עצמית עצומה ואין לי ספק שדווקא מהמקום הזה הם מקרינים אנרגיה הרבה יותר חיובית לסביבתם ותורמים המון.
בעיני מדובר באנשים שבהחלט יכולים לשמש לכולם מודל לחיקוי!!!
/null/text_64k_1#