עניין של אופי. אם הוא ותרן , יסלח לה ויחיו בשלום. אם הוא מקפיד , העניין יצוץ בכל הזדמנות ויעכיר את היחסים.

צטט: ציפור עפה 2013-06-11 22:50:27

עניין של אופי. אם הוא ותרן , יסלח לה ויחיו בשלום. אם הוא מקפיד , העניין יצוץ בכל הזדמנות ויעכיר את היחסים.

וותרן בעל כורחו

צטט: ציפור עפה 2013-06-11 22:50:27

עניין של אופי. אם הוא ותרן , יסלח לה ויחיו בשלום. אם הוא מקפיד , העניין יצוץ בכל הזדמנות ויעכיר את היחסי

מאוד מסכים שזו שאלה של אופי של הבחור וכפי שאני מבין הוא כבר ברח מזוגיות אחת ודי בקלות הוא יברח שוב

אלא אם כן הוא קיבל שכל ויפנים שתינוק בגיל כזה (אמצע החיים) זו ברכה משמים ,לגדל ילד בגיל כזה ממקום של בגרות וחוכמת חיים ולא ממקום של חוסר ביטחון ופחדים ,יכול להוביל את הזוגיות שלהם יחד למקומות חלומיים ובנוסף היילוד יזכה להורים בוגרים ולילדות בריאה.

הייתי מתחלף איתו היום 

*

ציפור ושון11. (לא מצליחה לבצע ״ציטוט״ מהאייפד...אולי מישהו ילמד אותי) לא חושבת שקשור לוויתורים יכול להיות אדם טוב ,ותרן ורגיש אבל מדובר במשהו עקרוני. אם בהחלטה כל כך חשובה ומשמעותית היא ״צפצפה״ עליו אני לא רוצה לחשוב אם יש איזושהיא החלטה שלו בזוגיות. בטח לא אני אחליט אם יעזוב או יישאר.בטח גם לא הוא,אלא רק היא. אבל,כמו שאמרו קודמיי (מה לעשות שאני לא יושבת מול האינטרנט כל הבוקר כשאתם מגיבים בחמישה עמודים מלאים.....ואז אני לא מקורית :)) זוגיות כזו כבר מאבדת מהיופי שלה. נשאר לטעמי טעם מר לעד. כמו שאמר ידידי מרדימון,כמו המון זוגות אחרים ייתכן שיישארו נשואים על הנייר, אבל משקעים וכעסים וכמובן אי אמון-לעד.

צטט: SHON11 2013-06-12 00:28:23

צטט: ציפור עפה 2013-06-11 22:50:27

עניין של אופי. אם הוא ותרן , יסלח לה ויחיו בשלום. אם הוא מקפיד , העניין יצוץ בכל הזדמנות ויעכיר את היחסי

מאוד מסכים שזו שאלה של אופי של הבחור וכפי שאני מבין הוא כבר ברח מזוגיות אחת ודי בקלות הוא יברח שוב

אלא אם כן הוא קיבל שכל ויפנים שתינוק בגיל כזה (אמצע החיים) זו ברכה משמים ,לגדל ילד בגיל כזה ממקום של בגרות וחוכמת חיים ולא ממקום של חוסר ביטחון ופחדים ,יכול להוביל את הזוגיות שלהם יחד למקומות חלומיים ובנוסף היילוד יזכה להורים בוגרים ולילדות בריאה.

הייתי מתחלף איתו היום 

*

מאיפה הסקת שהוא "ברח" מזוגיות אחת? לא ברח ולא נעליים. היה נשוי כ-15 שנים, התגרשו בהסכמה הדדית פשוט כי "נגמר" ויש לו יחסים מצויינים עם גרושתו ועם ילדיהם.
ושוב, הנושא פה הוא לא התינוק עצמו אלא משבר האמון.

הילד יזכה בכל מקרה לילדות בריאה.

צטט: אופטימית זהירה 2013-06-12 07:46:36

צטט: SHON11 2013-06-12 00:28:23

צטט: ציפור עפה 2013-06-11 22:50:27

עניין של אופי. אם הוא ותרן , יסלח לה ויחיו בשלום. אם הוא מקפיד , העניין יצוץ בכל הזדמנות ויעכיר את היחסי

מאוד מסכים שזו שאלה של אופי של הבחור וכפי שאני מבין הוא כבר ברח מזוגיות אחת ודי בקלות הוא יברח שוב

אלא אם כן הוא קיבל שכל ויפנים שתינוק בגיל כזה (אמצע החיים) זו ברכה משמים ,לגדל ילד בגיל כזה ממקום של בגרות וחוכמת חיים ולא ממקום של חוסר ביטחון ופחדים ,יכול להוביל את הזוגיות שלהם יחד למקומות חלומיים ובנוסף היילוד יזכה להורים בוגרים ולילדות בריאה.

הייתי מתחלף איתו היום 

*

מאיפה הסקת שהוא "ברח" מזוגיות אחת? לא ברח ולא נעליים. היה נשוי כ-15 שנים, התגרשו בהסכמה הדדית פשוט כי "נגמר" ויש לו יחסים מצויינים עם גרושתו ועם ילדיהם.
ושוב, הנושא פה הוא לא התינוק עצמו אלא משבר האמון.

הילד יזכה בכל מקרה לילדות בריאה.

 

 

מבחינתי עצם ההפרדות מאחת ,ברח או לא זה לא משנה ,נותנת לו לגיטימציה "להמשיך הלאה " אבל אני מאוד מקווה שהוא יתפקח ,יסלח לה(אוףףףףףףףף כמה פעמים אני סלחתי  ,אופטימי חסר תקנה)  ושמעז יצא מתוק.

 

היי אופטימית

מול סוגיה כגון זו שהבאת, קטונטי מיכולת להביע דיעה בכלל

כי:

- יש זוגות שבוגדים מינית אחת בשני וממשיכים לחיות יחד באושר

- הכל מערכת של שיקולים שאי אפשר לשקלל מתמטית  

- האינטרס העליון הוא של הילד

- לרוב, הדברים אינם באמת איך שהם נראים.

- בדרך כלל, אנשים מתחתנים כדי להביא ילדים לעולם. לכן המונח "גנבת זרע" פסול פה לחלוטין.

 

כל זאת בהנחה שנכנסה באמת להריון בכוונה.

 

בקיצור, בסוגיות אלה, רק אלוהים והכרית שביניהם יודעים מה האמת , ואל לנו להביע דיעה בכלל, ובטח לא לשפוט.

 

צטט: yaakov. 2013-06-12 10:07:28

היי אופטימית

מול סוגיה כגון זו שהבאת, קטונטי מיכולת להביע דיעה בכלל

כי:

- יש זוגות שבוגדים מינית אחת בשני וממשיכים לחיות יחד באושר

- הכל מערכת של שיקולים שאי אפשר לשרלל מתמטית

- האינטרס העליון הוא של הילד

- לרוב, הדברים אינם באמת איך שהם נראים.

- בדרך כלל, אנשים מתחתנים כדי להביא ילדים לעולם. לכן המונח "גנבת זרע" פסול פה לחלוטין.

 

כל זאת בהנחה שנכנסה באמת להריון בכוונה.

 

בקיצור, בסוגיות אלה, רק אלוהים והכרית שביניהם יודעים מה האמת , ואל לנו להביע דיעה בכלל, ובטח לא לשפוט.

 

 

אני חושבת שבפרק ב', אנשים כבר לא בהכרח מתחתנים כדי להביא ילדים.

בוודאי לא הוא, שמראש אמר שלא מעוניין בכך, ומה גם שלשניהם יש ילדים.

את הסיבות שהביאו אותה להתחתן אני לא יודעת אבל מבחוץ זה נראה כמו אחד המהלכים להדביק אותו אליה, ובהחלט הופעל עליו לחץ בכיוון (הוא מצידו היה בהחלט מסתפק במגורים משותפים).

במקרה הספציפי הזה אני משתמשת במונח "גניבת זרע" לא מההיבט המשפטי שלו אלא מההיבט האנושי. מהזווית של מערכת היחסים והאמון ביניהם שהופר קשות. וכן ההריון היה מכוון.

 

ואם לא נביע דיעה ולא נשפוט, איפה הכיף פה?!

(סה"כ הרי זה לא שהדעות פה ישפיעו על משהו, הנפשות הפועלות לא מסתובבות פה והכל בעילום שם וטישטוש פרטים. ומטרת הפורום היא לדון בסוגיות זוגיות לא?)

שלום ברמה האישית אני מאד מאד אוהב ילדים ברמה העניינית מדובר בגנבת זרע . אני לא הייתי יכול לחיות בד אמותי עם גנבת.כך ששתי מילות הקסם "את היסטוריה" היו עושות עבודה טובה גם במקרה זה. ברמה המשפטית אנושית אף אחד לא אוהב להיות פראייר ההתייחסות הממסדית אל גברים במדינת ישראל תרמה תורמת ותתרום להנצחת תופעות אלו ותהפוך את מדינת ישראל למקום בו לא נעים לחיות.

צטט: ציפור עפה 2013-06-11 22:50:27

עניין של אופי. אם הוא ותרן , יסלח לה ויחיו בשלום. אם הוא מקפיד , העניין יצוץ בכל הזדמנות ויעכיר את היחסים.

 

נילי שלום

השאלה אם לסלוח אינה רלבנטית משום שבני אדם יכולים לסלוח אם הם רוצים אבל לעולם לא ישכחו.

צטט: אופטימית זהירה 2013-06-12 10:31:14

 

אני חושבת שבפרק ב', אנשים כבר לא בהכרח מתחתנים כדי להביא ילדים.

בוודאי לא הוא, שמראש אמר שלא מעוניין בכך, ומה גם שלשניהם יש ילדים.

את הסיבות שהביאו אותה להתחתן אני לא יודעת אבל מבחוץ זה נראה כמו אחד המהלכים להדביק אותו אליה, ובהחלט הופעל עליו לחץ בכיוון (הוא מצידו היה בהחלט מסתפק במגורים משותפים).

במקרה הספציפי הזה אני משתמשת במונח "גניבת זרע" לא מההיבט המשפטי שלו אלא מההיבט האנושי. מהזווית של מערכת היחסים והאמון ביניהם שהופר קשות. וכן ההריון היה מכוון.

ומה את שואלת למעשה ? אם יוסיף לתת בה אמון ? הרי מי יידע, אם לא הוא בלבד ? על מה אנחנו דנים ? על מה תהיה תגובתו ? לכאורה, האיש שאת מציירת מאוד חלש אופי. אז גם את תגובתו נכוון ? ירצה, ישקם את אמונו בה. לא ירצה, לא ישקם. אני רק אומר שכששני אנשים מחליטים להתחתן, הם לא נכנסים לכללים נוקשים של מיטת סדום. כחלק מזוג נשוי, רצונה להביא ילד אינו פחות לגיטימי מאי רצונו להוליד ילד. ואני לא מתכווון לפן המשפטי אלא המוסרי.

 

ואם לא נביע דיעה ולא נשפוט, איפה הכיף פה?!

(סה"כ הרי זה לא שהדעות פה ישפיעו על משהו, הנפשות הפועלות לא מסתובבות פה והכל בעילום שם וטישטוש פרטים. ומטרת הפורום היא לדון בסוגיות זוגיות לא?)

ברור לי שהשאלה עיונית, וכך התייחסתי אליה.

מה שתמיד מפליא אותי בדיונים אלה ובעיקר בתגובות, זה הנחרצות שבדעות.

בתגובתי, רציתי להבליט את הספק.

אני רוצה להוסיף על דבריו של יעקב ולחזק צד שמרגיש לי שלא קיבל מקום בדיון. הצד הוא הצד שלה או יותר נכון הקול שלה, רצונותיה וצרכיה. למרות שרק הזכרת את נושא הדירה המשותפת וציינת שהוא לא רלוונטי, בעיני הוא רלוונטי ביותר. לתחושתי הקול שלה בקשר מבחינת צרכים, רצונות ושאיפות לא קיבל מקום או התייחסות מספקת ועל כן היא הייתה צריכה כדברייך לנדנד במשך שנים. אם הבחירה הראשונית בקשר עדיין קיימת (אהבה, משיכה) הם נמצאים בצומת דרכים שיכולה להפוך את הכאב (של שניהם לדעתי) לזוגיות מוצלחת ופורחת.