חושבת שמגע הוא צורך ראשוני מאז הוולדנו, תינוק שיבוא לעולם ללא מגע וחיבוק
ומבט אוהב לעיניים יתפתח אחרת מתינוק עם מגע מחבק ומבט אוהב. זה צורך קיומי.
מגע זה אנטימיות,מגע זה חיבור ליחד לחברה שאנו חיים בה, ליחד כזוג. וגם כלבד
אולם עם חיבוק ונשיקה ככה מידי פעם.
ואם ביחד עסקינן, רואה את הבלבול של הרוב בחברה וביחוד ביחסים בפרק ב',
ואז זה מעפיל ומטשטש את הגוון הזה בין אנטימיות, מין מזדמן כצורך לחום וחיבוק.
(לא אגע עכשו לקורה למעמד האשה בעידן הזה ואיך זה משפיע על החברה).
לדעתי,הכל כמקשה אחת, הצורך באהבה! שהוא גם צורך במגע, אינטימי שהוא גם פיסי
שיכול להכיל גם חיבוק וחום וחיבור מתחושות גופניות שמטשטשות לתחושות רגשיות,
או להרגיש שאני עושה אהבה מהלב ומתקרב למגע אינטימי שהוא גם פיסי שמכיל...
אורלי,ישנם המספרים שממגע מזדמן, מכמיהה לחיבוק התפתחה שם אהבה
הכוונה מחיבור של גוף לגוף. לפעמים גם חיבור רגשי לב אל לב גוף לגוף
זה נגמר אחרת. אם תשאלי אותי, רק שניהם ידעו. המסע והמשא שייך לשניהם.
רוצה להוסיף עוד משו
ישנם כאלו שיניחו עליהם שריון דמיוני בכדי לא להכוות מאותו הפחד מכאב האהבה
ממגע, המרחיק אותם מאינטימיות ואז אין מגע, ואז איך נקרא לזה כשזה קורה?
סקס מזדמן או סיפור אהבה?. ואם נוגעים וחשים שזה בא מהקישקע ומהלב עד כאב
ולאחר מכן מתבדים וקורסים על שהפשילו מעליהם את שריונם אז מה, זה פחות כואב?,
כנראה שככה זה באהבה,כנראה שאין אהבה ללא כאב. או אולי זה כמו מטוטלת.
תמו ימי הקודש .דעתי.
אני לא באה להתוודות כאן אולם אם נעשה מעט סדר אומר רק שאם נבין את מהות החיים ונראה כמה הם קדושים או חשובים לנו לכולנו יחד לבד ובחברה, ומזו אהבה? (גמבה תביאי את השיר הזה)ונבין את עצמנו ונדע מה אנו רוצים ומה אנו מרגישים, נדע בדיוק גם מהיכן לגעת ואיך להחיות את עצמנו, הרי ממילא יצלצלו פעמוני האזעקה עם הניגון של היתה זו אהבה או רק סקס מזדמן הלא כן?
/null/text_64k_1#