היי אברהם

 

בהקשר לסיפור הידוע מראש הזה , אני רוצה להביא קטע ממכתב שנשלח בזמנו לאחד האנשים המשפיעים ביותר בתחום החינוך בישראל , מייד לאחר שהוּקפאה פעולת הועדה לבחינת צמצום בחינות הבגרות , לפני כשבועיים , אף על פי שהדברים הושמעו ונכתבו כבר שנתיים לפני כן . להלן :

  

" שלום

 

בעקבות ההחלטה שנפלה במערכת החינוך – להקפיא את עבודת הועדה לצמצום בחינות הבגרות , ברצוני לשתף אותך בכמה דברים שלא רצינו לפרוש בזמנו על מנת שלא להתערב במערכת השיקולים שלכם .

 

בזמנו , בקיץ 2011 , בוועדת החינוך של מחאת מאהל רוטשילד זיהינו את בחינות הבגרות כאחד מהגורמים העיקריים להרעלת המערכת כלפי מטה  , ויצאנו לקמפיין בעד ביטול או צמצום בחינות הבגרות .

  

בשלב מסוים , כששוחחתי עם מספר גדול של מורים , הורים ותלמידים – הבנתי שאין סיכוי שהדבר יקרה , ובטח לא באמצעות התקפה ישירה על המתכונת הנוכחית . הצעתי הצעה אחרת . דעתי לא התקבלה ואני פרשתי , יחד עם אחרים , ופנינו לדרכנוּ העצמאית .

  

פיתחתי את תפישת " בחינות הבגרות יכולות להישאר , אך  יש להכשיר צעירים לטפס על צוקים והרים , על מנת שאחרי 11 או 12 שנה הם יוכלו לעמוד בקלות בבחינה הדורשת מהם לטפס על סולם ולהחליף נוּרה , אך גם יוכלו להתמודד עם הצוקים וההרים הממשיים בחיים " .

  

מה שאומר , שבמערכת חינוך נאורה ואיכותית יש להפסיק להתמקד

ב " הפקת תוצאות רצויות " , ובמקום זאת - להתמקד ב " הקניית התנהגויות רצויות " .

בחישוב לטווח הארוך , וכן מהבחינה האקדמית הטהורה , ומהבחינה החינוכית , הערכית , המוסרית , וכן מבחינת ההתפתחות הכוללת – ההתמקדות בהקניית התנהגויות רצויות -  " מנצחת " בגדול .

  

ההתמקדות בהשגה בטווח קצר של תוצאות רצויות – מניבה אימוץ התנהגויות לא רצויות : מרמה , אחיזת עיניים , רדידות אקדמית , ובעיקר – נטישת נושא החינוך או הַרדַדַתוֹ עקב ההתרכזות בהשגת תוצאות .

  

בטווח הארוך – חלה התדרדרות בהשגת תוצאות רצויות גם ברמה המיידית , ובעיקר פגיעה לטווח ארוך ביכולת ואיכות הביצוע וההתנהלות המקצועיים והאנושיים של בוגרי המערכת .

הם , הלא , אימצו דפוסי התנהגות של מרמה , אחיזת עיניים , ו " הפגנת ידע "  או " הפגנת הצלחה " , במקום:  רכישת ידע , ופיתוח אישיות מתפתחת המתמודדת יפה עם קשיים וכישלונות ויודעת להפיק מהם לקחים אפקטיביים מפַתחים , איננה " מאבדת את הראש "  ברגעי הצלחה , וקשובה וערנית למציאות .

 

לעומת זאת , ישנן גישות המתמקדות בהקניית התנהגויות רצויות , המניבות בטווח הבינוני והארוך גם " תוצאות רצויות " , גם במובן הצר שאליו מתכוונת מערכת החינוך ( בחינות מיצ"ב , בגרויות , פסיכומטרי ) , וגם במובן הרחב והעמוק של פיתוח אישיות מתפתחת (   Growth Mindset ) שלמידה משמעותית היא חלק מהווי חייה .

כאמור – מדובר בהכשרת " מטפסי הרים וצוקים " מוצלחים  , שאינם חוששים מהתמודדות עם אתגרים .

 

מדוע אין כרגע סיכוי למוטט את לובי בחינות הבגרות בהתקפה ישירה ( מה שניסיתי להסביר לחבריי בוועדת החינוך של מאהל רוטשילד ) ?

  

כי יותר מדי אנשים וגופים מרוויחים ( כוח או כסף , או שניהם ) מהעניין , או כיוון שהחרדה מפגיעה במעמד , באורח החיים הקבוע , בטובות הנאה שונות אחרות – משתקת את בינתם של המפוחדים .

  

מספר דוגמאות ללובים בעד בחינות הבגרות :

  

• 1 . הסוד הגלוי אך הסודי והמוכחש ביותר בחינוך בישראל - הסימביוזה בין מערכת חינוך ציבורי כושלת לבין חינוך אפור / שחור .
 

    

במצב הנוכחי - מערכת החינוך יכולה להמשיך להתנהל בצורה כושלת כשכישלונה מספק תעסוקה ופרנסה למערכת חינוך פרטית , אפורה או שחורה המתפרנסת ( במימון ההורים )  משיקום ומהעשרה של כישלונות או רדידוּיוֹת המתרחשוֹת במערכת הציבורית  , " החינמית " .

 

בתמורה – המערכת הציבורית מנכסת את הישגי המערכת האפורה שחורה לעצמה ( התלמידים נמנים עדיין כתלמידי מערכת החינוך הציבורי ) , מפגינה כלפי חוץ הצלחה לכאורה , יכולה להמשיך לנהוג בצורה כישלונית , ואיננה מחויבת בשינויים מזעזעים .

הוצא מהמשוואה את מי שהתכוננו לבחינות הבגרות באמצעות הוראה פרטית – ואחוזי הזכאים יצללוּ .

אגב – לכן המערכת הציבורית נלחמת בחירוף במסגרות חינוך פרטיות נפרדות שהיא מתקשה לנכס את הישגיהן .

 

• 2. המורים , העובדים בשכר מכפיר ונמוך – משדרגים את הכנסתם באמצעות החינוך האפור שחור , המבוסס על התשוקה להצליח בבחינות הבגרות , ועל החרדה מהכישלון . ( ארגוני המורים תומכים כמובן ) .
 
• 3. משרד האוצר – איננו נאלץ להשקיע כספים נוספים , לא בשכר המורים ולא במערכת .

  

• 4. משרד הפנים – שמח שיש מקור תעסוקה נוסף – תעשיית החינוך האפור שחור ופחות אנשים , בעיקר אקדמאים , מובטלים .
  

• 5. באג'נדת בי"ס כ בית סוהר , ביבי סיטר , ותפישת המורים כסוהרים – בחינות הבגרות הם השוט היחיד היעיל האחרון , שיש למורים בחטיבה הבוגרת " למַשמע " את בני המחנה האויב . . .

 

נתקלתי במורים מפוחדים , עד כדי היסטריה , מהאפשרות שבחינות הבגרות תבוטלנה . הם תיארו לי מצבי כאוס ואנרכיה בבתי הספר אם זה אכן יתרחש . ברור שארגוני המורים מחוייבים להגן על חבריהם .

 

6. גם עבור חלק גדול מההורים  " הבגרויות " הם אמצעי משמוע  ושליטה בילדיהם המתבגרים .

  

• 7. יש גם לובי המאמין שבחינות הבגרות הן הדרך ליצירת שוויון בכניסה לאקדמיה למרות שהמחקרים מעידים שאחוזי ההצלחה כרגע , עם האפשרויות לחינוך אפור שחור , ועם האפשרויות להשגת הקלות עקב לקויות למידה – הן בעיקר מנת חלקם של בעלי היכולת הכלכלית .


  

יש עוד רבים וחזקים אחרים שיתנגדו לביטול בחינות הבגרות , מסיבות שונות ורבות . . . "

 

עד כאן הציטוט .

 

קיוויתי וייחלתי להצלחת הקמפיין לצמצום הבחינות , אך נראה לי , כפי שכתבתי , שיש גורמים חזקים שיש להם הרבה להפסיד עם ביטול הבגרויות .

 

בסופו של דבר מערכת החינוך מוּנַעת בעיקר משיקולים כלכליים ופוליטיים ולא משיקולים פדגוגיים אמיתיים , בנוסף לכשלים מובנים בתוכה , כולל "מערכת איזונים" היוֹצרים בעצם מצב של שיתוק מערכתי ושמירת סטאטוס קוו .

 

האם זה אומר להרים ידיים ?

 

ממש לא . האם להפסיק את ההתקפה החזיתית על הטפשות , הרשעות , או סתם אדישות ואטימות , של התנהלות אנשי המערכת , כולל הורים שמוחם נשטף לדעת בזמן שהייתם בעצמם במערכת ?

 

לא .

 

אך במקביל אפשר לפעול אחרת ובסופו של דבר לחולל שינוי . ברור שלא אדון כאן בדרכים , אך נעשות פעולות ולדעתי הן גם די מצליחות .

 

אני סבור שלא ירחק היום ונתעורר ונראה התנהלות אחרת , ולוּ רק משום שהמציאות הופכת לפחות ופחות סלחנית כלפי גוררי הרגליים והמשתהים לאמץ שינויים , וזה כולל גם הורים המסכנים את ילדיהם בהשלימם עם מציאות חינוכית הרסנית .

 

 

וכדי לרענן קצת את תמונת המצב הקודרת העכשווית - להלן סיפר אחר , שפוי ואופטימי , שלצערי עדיין לא יהיה נחלת הרבים , בחלקו באטייה של עוצמת החרדה שהוטמעה בנוּ , בבוגרי מערכת החינוך הנורמטיבית , המשתקת את רובנוּ גם כהורים .

   

http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2046013

    

ואופציה לשינוי שכל אחד יכול להתחיל לחולל אותה בביתוֹ , עם או בלי שיתוף פעולה מצד המערכת :

 

http://cafe.themarker.com/topic/2821371/

 

ביי

 

אלי

 

 

האם עלינו ליעץ למורים להחליף את יו"ר הארגון המקצועי שלהם, אברהם -- או עלינו ליעץ ליו"ר הארגון המקצועי של המורים להחליף את המורים שלו, אלי -- או להחליף את כככווולללם, כי נמאס לנו מהם ??? 

 

אכן, תמונות קשות..., וקשה עוד יותר להעלות על הדעת שרק אלו הטענות על טעויותיו של ארז (מקדמא דנא)..., והכי קשה, זה להבין איך האיש ממשיך לעשות טעויות..., מדהים, פשוט מדהים!