צטט: נחרצה 2013-06-22 10:30:58
צטט: סיגלית א. 2013-06-22 10:06:30
סיגל - אם כבר העלית את התכנית האחרונה - אחד הדברים שהכי דיברו אלי (תרתי משמע) היא יכולת הביטוי שחורגת ממילים ונהמות בנות הברה אחת וגם שומרות על רעננות ורבלית. תענוג.
לעצם הנושא - בעבר חשבתי שאם אני מסוגלת לסבול את עצמי או למלא את זמני הפנוי אני לא ממש לבד.
מאז התבגרתי, הזדקנתי והבנתי שאני ממש לא רוצה להחליף בן זוג בשר ודם בספר או חברה או אפילו בעצמי.
ברור. מרבית האנשים רוצים לחיות ולצידם בן/בת זוג, אבל כמו ששירלי ציינה - עדיף למצוא בן/בת זוג לחיים מתוך נינוחות והשלמה ולא מתוך הזדקקות, או אז הזוגיות הרבה יותר מחברת. ו...הלבד אינו מעיד על בדידות ואינו מעיד על ריקנות.
סיגל - לדעתי, גם כשצעירים יותר אנו מחפשים בן זוג מתוך משהו שהוא מאד רחוק מנינוחות והשלמה.
הרי הבדיחה השחוקה שמקדמת כל רווקה (ורווק) בכניסה לחתונה היא - מתי אצלך...
יש איזה מין סדר קוסמי מקובל של סיום לימודים-צבא-אוניברסיטה ותוך כדי - חיפש בן/בת זוג.
כשלא מוצאים - זה נעשה נואש יותר.
ואז - או שמוצאים משהו שהוא לא אופטימלי או שנשארים לבד.
כמובן שיש את אלה שמתחתנים מתוך אהבה גדולה. השאלה לכמה זמן זה מחזיק ולמה.
הדור שלי וגם אלה שאחרי הם הרבה יותר אימפולסיביים, הרבה פחות סבלניים וגם אם לא נראה להם אז לא נורא, ממשיכים עד שמוצאים. יש בכך הרבה תסכול.
חיפוש מתוך נינוחות בא באותו הרגע שבו לא נותנים לפחד לאיים עלינו. זה נכון לכמעט כל דבר, לא רק לזוגיות.
ברור שיש הבדל תהומי בין להיות לבד לבין להיות בודד.
לי אישית קשה להבין מישהו שרוצה להיות בודד מבחירה.
ולהיות לבד זה גם לא קל. אפילו כשיש מספיק דברים שימלאו את הלבד הזה.
/null/text_64k_1#