חברים בקהילה (9387)
פורום
החבר הכי טוב שלך הוא עצמך...
| 22/6/13 11:01 |
0
| ||
אובססיה אני מסביר כמקרה ששאר החיים משתבשים למען מטרה זו -- | |||
| 22/6/13 11:01 |
1
| ||
-- ורדית | |||
| 22/6/13 11:07 |
0
| ||
-- החיים הם סך החוויות אותם חווית | |||
| 22/6/13 11:08 |
0
| ||
קליל - שנינו מסכימים בנקודה זו... -- החיים הם סך החוויות אותם חווית | |||
| 22/6/13 11:21 |
2
| ||
הייתי רוצה מאוד להיות מסוגלת לעשות דברים לבד וליהנות מהם. זה דבר שאכן עוצר אותי כל החיים בכל דבר, מאחר ואף פעם לא "סבלתי" מעודף חברים והרבה פעמים נותרתי לגמרי לבד. אני חושבת שעצם זה שאת מסוגלת לכך ממש לא עוצר אותך בדרך לזוגיות. להפך.. בן אדם ששלם עם עצמו שיכול ליהנות גם לבד, יכול להיות, בעיני, בן זוג הרבה יותר טוב, לא תלותי, מאפשר מרחב מחייה, אידאלי ( : | |||
| 22/6/13 11:27 |
1
| ||
דעתי היא שכל אדם זקוק ליחס שונה בין זמן לבד עם עצמו לבין זמן זוגי ואף זמן לבילוי עם חברים.ועדיין, גם מי שנזקק ליותר זמן של לבד זקוק גם ליחד. אנחנו חיות חברתיות וזה בדנ"א שלנו, גם אם נתכחש לזה ונצהיר שאין לנו צורך באף אחד מלבד עצמנו. אני, כמוך, נהנית מחברת עצמי ולא תלוייה בנוכחות פרטנר כדי לעשות כל דבר לבד. אני מודעת לזה שלא הייתי חיה באושר עם גבר שהוא חיה חברתית ושואף שהסלון בביתנו יהיה מלא באנשים כל הזמן, וזה משהו שעולה מעצמו בשלב בניית קשר ודורש קבלת החלטות/תיאום ציפיות. כך שלדעתי תכונה כזאת לא תהווה מכשול לזוגיות במידה והפרטנר מבין/דומה לך בתכונה הזאת. יותר מזה. בקשר ארוך שנים, באופן טבעי הביחד הופך לצמוד פחות כי לפני שאנחנו בני זוג אנחנו אינדיבידואלים, עם צרכים, נטיות לב ושאיפה להתפתח בכיוונים מסוימים שדורשים השקעה של זמן פרטי לעצמנו. וכאן לא מדובר אפילו בתכונת אישיות מסויימת אלא בצורך טבעי, שעולה במקביל אצל שני בני הזוג (בשאיפה). | |||
| 22/6/13 11:28 |
0
| ||
בוקר טוב, כייף שאת חוברת אלינו.. היכולת להנות לבד אצלי מגיל מאד צעיר, אף פעם לא הלכתי אחרי דפוסים מקובלים ועשיתי את הדברים בראייה שלי ובדרך שלי... תמיד טענתי שהחיים הם קצרים מדי ולכן יש לנצלם כמה שיותר.. ואפילו כשהגעתי לגיל 40 בלי זוגיות באותו הזמן, החלטתי לתת לעצמי מתנה שחלמתי עליה 20 שנה - וטסתי לאלסקה, לבד... זאת היתה חוויה מדהימה בעוצמתה... אין שום בושה בלהיות לבד, חבל שהפחד הופך את זה למעצור לחייך.. עצתי לך, תתחילי בקטן - תרדי לבית קפה עם ספר, תזמיני קפה ותקראי.. לאט לאט תרגישי איזה עוצמה זה בלהיות עם עצמך ולעשות את הדברים שאת באמת אוהבת... לגבי זוגיות - לא כל אחד מסוגל להכיל זאת, אז אם יגיע האדם הנכון בשמחה, אם לא עדיין החיים מלאי חוויות וריגושים.. שבת נפלאה סיגל
-- החיים הם סך החוויות אותם חווית | |||
| 22/6/13 11:34 |
0
| ||
בוקר טוב סגלגולת... לא טענתי שלבד כל הזמן, טענתי שהיכולת גם להנות בלבד מנטרלת הזדקקות... צורך טבעי - לא אצל כולם.. האינדבידואליזם היום מתחיל לתפוס יותר ויותר מקום בחברה המודרנית... בל נדבר על כל הדיבורים על הצורך בזוגיות - אבל לכל אחד יש רשימת מלאי שלא מוכן לזוז ממנה... אבל מסכימה איתך כשהזוגיות היא טובה ונכונה היא הדבר הנכון, וכמובן זה תלוי בפרטנר לא רק בעצמך... -- החיים הם סך החוויות אותם חווית | |||
| 22/6/13 11:37 |
1
| ||
בכדי לנהל יחסים ששווים את המאמץ ולהפיק מהם תועלת כדאי להיות במקום שבו יש למישהו הזה משהו שאנחנו רוצים וויתור על מה שאין. [חשוב... ויתור אינו פשרה.] לבוא ממקום של קושי וחוסר אומר שאנחנו באים עם ציפיה. שאנחנו תובעים יותר ממה שמציעים. זה אומר שבאנו בעיקר לקחת. ואם אנחנו בכלל בסרט של "האחד"? מי בדיוק יכול למלא את המשבצת הזאת לאורך זמן? זה המקום שמפיל את רובנו. יש כאן יחסים של ניצול שברגע הראשון של חוסר האיזון [השברירי] מתרסק על ראשינו.
לאדם שבאמת טוב לו עם הלבד... לא חייב כלום. הוא לא מפחד לאבד, לא בא לקחת ולכן גם מתפקד הרבה יותר נקי ואפשרויות הבחירה שלו הן בלתי מוגבלות. מהמקום הזה אפשר להעניק בלי לדרוש אתנן [תמורה] ולהיות נדיב, מקבל, מפרגן וחסר פנקסנות. וכאן זה לא באמת משנה אם באנו לזוגיות [לחלוק מנהלה] או לחלוק אהבה.
אז בכנות... לא יותר קל להשתכנע שעדיף לבד ולא להסתבך עם החיים? | |||
| 22/6/13 11:46 |
1
| ||
לא מסכימה עם הדעה שאדם שטוב לו בלבד הוא לא מפחד לאבד... כולנו בנויים מרבדים של רגשות, תחושות, כאב, פגיעה ועוד.. ולאבד זה אומר להכניס את עצמך לסחרחורת שלא תמיד מיטיבה עם עצמך.. לא כל אדם בנוי אותו דבר... ולפעמים השלילי עולה על החיובי.. ואין אדם שבא בלי לדרוש, כולנו דורשים... אין אדם שמגיע באופן נקי ומושלם לזוגיות - זה הכל בתיאוריה... לפעמים זה דווקא ההבנה הבוגרת שזה מה שהכי טוב לנו, כי מי מכיר אותנו יותר מעצמנו... פילוסופית זה נשמע נהדר - תאכלס החיים לא בנויים מפילוסופיה... -- החיים הם סך החוויות אותם חווית | |||
| 22/6/13 11:53 |
0
| ||
-- ורדית | |||
| 22/6/13 11:57 |
0
| ||
ממש לא. באופן אישי הייתי מעדיפה להיות ביחד על אף הסיבוכים... בזוגיות, באהבה ובכלל בקשרים אי אפשר לתת מבלי לקבל. זו לא פנקסנות אלא הדדיות. מניסיון, כשרק נותנים ולא מקבלים מאומה בחזרה - זה מעייף, מתיש ובעיקר מגיעים להבנה עמוקה שאתה כחומר ביד היוצר, ושבוי מול גחמות האחר. אילו הנתינה הייתה הדדית - לא היה צורך להשתמש במילה דרישה. בדרישה ניתן לפנות לאחר ביחסים אחרים: מנהל מול עובד זוטר, הורה מול ילד צעיר בשנים וכו'. בקשר זוגי - לא אמורה להיות דרישה אלא נתינה הדדית, וכשצריך להתפשר על המון ועל עיקר - עדיף להשאר לבד... אומנם ללא בן/בת זוג אבל בהחלט עם חיים מלאים וטובים -- בוא קרוב. אולי השמש - תן לה לעלות איתך היום. לילה טוב. נדלק ירח - תן לו לאהוב אותך בלי סוף. | |||
/null/text_64k_1#