צטט: מינואט 2013-06-22 13:03:08
סיגל הדיון נפלא ומעורר מחשבה, שאפו!!
המינונים של היחד ולחוד משתנים בין אדם לאדם, וגם בין אדם לעצמו מעת לעת, ולכן מה שיתאים לנו לשלב X יכול שלא להתאים לנו לשלב Y.
במסע שלי לעצמי אחרי שכמעט כל חיי הייתי או בבית הורי, או בזוגיות, עברתי שלבים שונים, בשלב הראשוני לא יכולתי לתאר לעצמי את חיי בלי בן זוג לצידי, הרבה מזה מתוך ההרגל, כי זה מה שהכרתי בחיי, ועם הזמן למדתי להנות כמוך מחברת עצמי, וכיום אחרי כמעט 8 שנים שאני גרושה, אני בעד שילוב מינונים של יחד ולחוד ויכולה להנות מהלבד שלי, זה מסביר את גישתי לפסקה הראשונה שלי, הדבר השינויים שאנו עוברים עם עצמנו.
חיבורים זוגיים שעובדים היטב הם בדרך כלל עם אדם שמתאים לנו לשלב בו אנו נמצאים, הבסיס חייב להיות דימיון , מי שדומה לך בהתנהלות ובצורת המחשבה, ובמינוני הלחוד והיחד (זה חשוב!) ,חייו מלאים מעצמו מבלי תלות בבן או בת זוג, ידע להעריך ולכבד את העצמאות שלך מבלי לראות בה איום, ומי שלא דומה לך בלאו הכי זה לא יעבוד, אז מה זה חשוב.
עכשיו ברשותך אני רוצה להתעכב מעט על עניין ההכרזות.
אם תתקלי באדם שחדשות לבקרים אומר לך "אני נהנה מהלבד שלי , סבבי לי, כיף לי אני לא זקוק לאיש לידי, מה תרגישי?
בכדי לפתוח את עצמנו לזוגיות, גם בהכרזות, עלינו להשאיר חלל ומקום למישהו אחר בחיינו, אחת מההנאות של אדם בזוגיות היא התחושה הבסיסית שזקוקים לו, שהוא חיוני בחייו של האדם השני, כמובן שהמינונים חשובים, אך תחושת החיוניות חשובה מאוד.
חשבי על זה
בכל מקרה היכולת שלך למלא את חייך בעצמך, ליהנות מחברת עצמך, היא נהדרת
סיגל
גילוי נאות, רק רפרפתי על הטקסט שהבאת ובטח כתבו הרבה לפני על היחד,על הלבד,
על הבדידות, על הכאב, על המגע, על פרקי א' וב' והזקנה, ומה שבינהם.
מגיבה לא כלאחר אולם ירדתי מטה מטה ונתקלתי בתגובה הזו של אורלי
שהתעכבה על עניין ההכרזות,כן גם לי זה דגדג אבל ברכות בנועם
כי חושבת שהמושג להזדקק נחבל משו אם הלרצות
מחוייבות זה משהו שמרגישים לא כי צריך אלא כי רוצים
ולסיום מוטב לבנות יחד כמעט כל דבר אפילו ארון, חברות גם נבנית יחד ועוד .
ועוד דבר היחד שבך או שלך לא צריך לעצור אותך מהמסע של הלבד שלך
ולהפך.
/null/text_64k_1#