צטט: הבודד 2013-06-23 15:21:16

 

אתה מתעקש לחפור... למרות שזה ברור...

ביטוי לרגש עמוק "מסוג אהבה".. ולא משנה כמה זמן נמצאים בקשר...

זה למשל, כאשר בת זוגי, מתקשרת אלי לעבודה, בצהרים, ומספרת

שיש לה כאב שיניים נוראי. אני בתגובה, עוזב את העבודה, מגיע אליה

הביתה, נשאר צמוד אליה עד למחרת בבוקר... מרגיע, מחבק, לא ישן...

ולמחרת, קם כמו שאני, ונוסע חזרה לעבודה..  סיפור אמיתי...

 

במקרה הזה יש לך יותר מזל מ...

 

אם חלילה ארוע כזה היה נגמר בפיטורים אתה היית זוכר את הפיטורים תקופה

הרבה יותר ממושכת מאשר את כאבי השיניים(מילא אם היית רופא שיניים במקצועך

ויכולת להביא תועלת אמיתית) אבל עזוב...בוא לא נסטה מהנושא...

  

כיוון שלדעתי, קשר זוגי לא נוצר מסטוץ, שהתברר כל כך מוצלח

שהוא הדבק היחידי בין בני זוג, כנראה שגם בשלב ההכרות מצאת ענין,

ונושאי שיחה, ופעילויות משותפות שהספיקו ליצירת זוגיות.

 

אוי מרק...

 

אני מתחיל לקבל את הרושם מתוך דבריך שעולמנו מורכב רק מסקס ואינטלקט.

 

מה עם הרומנטיקה?

 

קבל סיטואציה אמיתית לחלוטין(וזה קרה לי יותר מפעם אחת בחיי...)

 

אני יושב באירוע חברתי,מדבר עם אנשים על דה ועל הא או סתם שותק עסוק במחשבותיי.

 

בשלב כלשהו אני שומע אנשים אומרים "תגידו,מה עם פנלופה? היא גם תגיע היום?"

ואחרים עונים "נו ברור,איך אפשר ארוע בלי פנלופה?"

 

כעבור עוד חצי שעה דופקת איחור מפואר ומרביצה כניסה דרמטית נכנסת לחדר

היצור הכי מושלם שראיתי בחיים שלי.

 

"מה קורה?מה נשמע?" היא שואלת ומחייכת למכרים שלה.

 

אני יושב לי שם בצד בפינה ושואל את עצמי איך זה שאלוהים מחלק מנות של יופי וקסם

אישי בצורה כל כך לא צודקת בין נשים כשאישה אחת מקבלת כל כך הרבה מזה.

 

הערב ממשיך ואני במלחמה מתמדת עם עצמי להביט לכל מקום רק לא לכיוון שלה

אבל העיניים שלי נמשכות לשם כמו מגנט.

 

למרבה התדהמה אני לא נועץ מבטים בחזה שלה למרות שאני גבר.

 

למרבה התדהמה אני גם לא מתחרמן על ישבנה העסיסי ומפנטז כיצד אבצע בה את זממי.

 

אני רק מגניב מבטים לתוך עיניה ומדמיין מלאך טהור עם שתי כנפיים לבנות.

 

אז אני לא יודע איך אתה קורא למה שתיארתי בעולמך שלך אבל בעולם שלי

 

ככה נראית התחלתה של התאהבות והיא מגיעה ממקום לגמרי רגשי ולא מיני

למרות שכמובן העובדה שמדובר באישה סקסית מושכת איננה פוגמת בפנטזיה הרומנטית.

 

עניין? שיחה? אינטלקט?

 

בחיי שלא הספקתי לדבר איתה ולו מילה אחת במקרים מסוימים ובמקרים אחרים

החלפנו בינינו כמה משפטים לכל היותר.

 

זהו!

 

את כל היתר עשה והשלים הלב והדמיון הקודח.

 

ההבדל היחיד בין הסצנריו הזה לבין תהליכים של התאהבות שקורים בתוך קשר זוגי

זה שאצל אנשים שמתאהבים קצת יותר לאט הדמיון שלהם עובד שעות נוספות אחרי כל שיחת

טלפון אבל עדיין העובדה שאנחנו לא מכירים לעומק את האדם בצד השני היא שגורמת

למוח שלנו לעבור להילוך סרק בעוד שהלב שלנו משלים את כל החסר.

 

ה "שיעמום" הפתאומי, לא ברור לי איך לפתע הגיח לאוויר העולם.... 

ובדרך הטבע, שיחות פילוסופיות/ענינים שברומה של האינטליגנציה..

הן לא החלק הדומיננטי בחיי זוגיות...    שוב..... לדעתי..

 

 שעמום פתאומי?

חוסר העניין היה שם כל הזמן.

אבל בתחילת הקשר שני הצדדים כל כך עסוקים בתוך הרומן הרומנטי של עצמם וחיים

בלה לה לנד של אושר מדומה אז מי בכלל שם לב שלא מתקיים שם בסיס איתן לזוגיות שגם תוכל להחזיק מעמד.

ההתפכחות מגיעה כמעט תמיד רק כעבור חודש חודשיים ולפעמים יותר.

לאט לאט נסוגים ענני ההתמסטלות הרומנטית ואנחנו מתחילים לראות מי האדם שנמצא מולנו.

אז אנחנו מגלים שמעבר לרומנטיקה וה"שלמות" שראינו עומד לפנינו אדם שתכל'ס...כמעט ואין

לנו שפה משותפת איתו לא כל שכן תקשורת ותחומי עניין.

כשזה קורה לא עוזר אפילו אם הסקס הוא ברמות של מדליית זהב באולימפיאדת סידני.

מגיע הרגע שאנחנו מבינים שעצם הנוכחות של האדם הזה לידנו במקרה הטוב משאירה אותנו

אדישים ובמקרה הגרוע רק מעצבנת אותנו יותר ויותר על כל רגע שחולף.

ככה נראים הרגעים המבשרים על תחילת הסוף!

צטט: שפנדוזה מרדימון 2013-06-23 00:04:37

צטט: יונת77 2013-06-22 20:06:03

יונת,אני מנסה לחשוב מאיפה להתחיל לענות לך וזה לא קל כי אנחנו לא רק חלוקים בנקודה הזאת אנחנו ממש חושבים בצורה שונה לחלוטין!

אולי נתחיל מזה שמתוך קריאת דברייך נוצרת תחושה לפחות אצלי ששני אנשים שבונים יחד זוגיות משולים

לשני בנאים הבונים יחד בניין מה שאומר שבכלל לא חשוב מי הבנאים,מה הרקע שלהם,מה האישיות שלהם...

כל מה שחשוב זה שיצליחו לתכנן יחד תוכנית נכונה,יעבדו מדויק והוקוס פוקוס יצא להם בניין לתפארת.

זה אכן משל נפלא אבל כל קשר בינו ובין זוגיות הוא לדעתי קשר קלוש ואולי אפילו מקרי לחלוטין!

זוגיות איננה נבנית בין אנשים שמגיעים לקשר טבולרסה.

לא די בזה שאנשים מגיעים לקשר חדש עם מטען,עם אישיות ורקע של חוויות שעברו בחיים

לצערנו כל השק הזה משפיע ועוד איך גם על הזוגיות שתיווצר.

אנשים "מקסימים" מאוד או "מאוזנים" מאוד הם בעיני אנשים שאחת מהשניים:

או שהשק שלהם קל מהרגיל כי מרוב איזון וקסם אישי הם תמיד הקפידו להשאיר מאחוריהם שולחן נקי.

או שדווקא יש להם דברים בשק אבל השק תקוע עמוק באיזה בונקר תת קרקעי בנפשם והם לא מעיזים

להוציא אותו על פני השטח.

בשני המקרים איזה קשר יכול לדעתך להיווצר ללא אותו מטען קודם שרחוק מלהיות חלק ונעים-

לדעתי גם אם ייבנה קשר זוגי מה שנקרא "לפי הספר" יהיה קשה מאוד להכניס בו תוכן ממשי

בלי אותו עומק שנובע מהמטען ונסיון החיים שחורט חריצים ואף שריטות עמוקות בכולנו.

זאת הסיבה לדעתי שעבור אנשים רבים דווקא המקומות הכואבים לפעמים,המקומות,החסרים,המקומות

שדורשים תיקון הם אלה שברגע שמצליחים להכניס אותם לקשר הזוגי,לשלב את השריטות והפגמים ולא לפחד

להתמודד איתם....הם הדבר שיוצרים את הזוגיות הממשית החזקה והטובה לאורך זמן.

משני לוחות חלקים אפשר לבנות רק לוח חלק שלישי וזה כנראה בסדר...בשביל מי שאוהב לוחות חלקים.

אבל מי שרוצה גם לראות דבר ממשי על אותו לוח זוגי משותף צריך לא לפחד לשפוך לשם גם את המקומות הקשים יותר שהם הרבה פחות נעימים מתוך חייו ואישיותו ובמילים אחרות...את השריטות שלו!

ועוד סיפור אישי קטן שהזכרתי בעבר אבל לדעתי רלוונטי מאוד לדברים שכתבת.

לפני מספר שנים היה לי קשר עם בחורה מקסימה.

אחת מאותם הפעמים בהם גם אחרי שהקשר נגמר נותרים רגשות אהבה עמוקים אצל שני הצדדים.

מדובר בבחורה שופעת חום וטוב לב ....מסוג הבחורות שלדעתי...ממש קשה שלא לאהוב!

לכן התאהבתי בה בקלות והקשר שהיה לנו היה קשר רגשי עמוק שבהיבט הזה לפחות עבד נפלא.

הצרה התחילה באותה השניה שבה צריך היה להוסיף לקשר הזוגי עניין.

אז ניסינו לשוחח על דה ועל הא.

ניסינו לצאת לבלות במקומות שונות.

ניסינו ליצור את אותו תוכן שיעשה את הקשר הזוגי למעניין.

אבל ככל שאני יותר ניתחתי,יותר ניסיתי לבנות שיחות כך היא הייתה חוזרת אל התחושות הרגשיות

ונוצר מצב שמעבר לרגש אותו מימד של עניין בקשר פשוט לא הבשיל עם כל הכוונות הטובות של שני הצדדים.

והיא מצידה...לא ממש הבינה למה לא מעניין לי בחברתה.

אבל אני דווקא מבין זאת מצוין ואני אפילו משוכנע שברגע שהיא תמצא בחור טוב ושקט ומאוזן ונעים נפש 

כמוה הם ישבו יחד,יחייכו זה לזה חיוך מתוק,ישלבו ידיים ורק יביטו יחד בשקיעה.

ואני דווקא יכול לפרגן לקשר זוגי שכזה.

סה"כ יש בו מרכיבים רומנטיים שאני מאוד אוהב.

רק שלי אישית זה פשוט לא מספיק!

 

מרדימון כתבתי תגובה והיא משום מה נמחקה לי אז שחזרתי אותה פחות או יותר.(בתגובתי הראשונה אליך אמרתי את דעתי רק אוסיף)

ביום שהאדם נולד הוא נולד לוח ריק (ויש גם כאלו שחולקים על כך) ומאותו הרגע  אנחנו צוברים חוויות\טראומות ניסיון ועוד, חלק הוא טוב וחלק רע ולכל בני האדם יש פלוסים, מינוסים \פגמים \שריטות וכו'-בזה אנחנו מסכימים.

ובזוגיות אתה בונה את ה"תוכן" הזוגי עם בת הזוג שלך וכמובן שכל אחד מביא את העצמי שלו לזוגיות (מורכב בהחלט כן ,אפשרי ליישום –כן!)

העניין הוא כזה, נכון שכולנו צברנו שריטות מהחיים (מי יותר ומי פחות) וזאת בעקבות חוויות לא טובות וטראומות, אבל יש שיתנו לשריטות להגדיר אותם וזה החלק הדומיננטי שבהם וזה מה שהם יביאו לזוגיות כלומר: הם לא רק ישתפו אותך בחוויות העבר, אלא השריטה היא הם עצמם ועם זה אתה צריך לחיות (ואז תמצא את עצמך עם אדם שיש בו פחדים, עכבות, חוסר יכולת להיפתח רגשית, מצבי רוח משתנים וכדומה )ובמקום בת זוג אתה מקבל מטופלת (ואני מקווה שלפני תעבור הסמכה בפסיכולוגיה קלינית ולא לשכוח גם לרכוש כורסא:) ) אצלך בפנטזיה "השריטה" = מאתגר מעניין וזאת הטעות שלך.  

ויש את  אלו שלמרות ה"שריטות" ידעו להתגבר ולהתמודד ולתעל את השריטות לכיוונים טובים ובריאים יותר ושיודעים לאזן ואיתם אפשר לבנות זוגיות טובה .

ואותן בחורות (תקרא להן מקסימות או לא זה לא משנה) הן מועטות ונדירות לרוב תמצא את השרוטות –הפגועות מהחיים, שלא טיפלו בעצמן או לא הצליחו להתגבר ולהתמודד והחוויות חקוקות עמוק ומכתיבות להן את דרך ההתנהלות גם בזוגיות.(כך שאני לא רואה בעיה במציאת הבת זוג המיוחלת עבורך )

הזוגיות שאתה מתאר(בציניות) "יד ביד" לא ממש קיימת, אלא רק בחלק מהזמן,בזוגיות יש מהמורות וקשיים ועם אישה מאוזנת הבעיות יפתרו מהר ונכון, לעומת זאת עם השרוטה כל בעיה תהפוך מעכבר לפיל .

 

יש מצב שאנחנו מתאהבים(מהר או לאט-לא משנה) ואז אחרי מספר חודשים (עד שלושה חודשים) מתפוגג רגש ההתאהבות ואז יש שתי אופציות -או שאתה עובר לשלב אהבה ומייסוד הקשר,או שנפרדים -אצלך ככל הנראה זה מה שקרה (כמו לרבים וטובים:))

 

דבר שלמדתי מהחיים בייחוד בזוגיות כששני בני הזוג מגיעים עם "תוכן" של עיסוקים\תחביבים\חברים\נהנים גם מהעשיה שיש בלבד עם עצמך,  אז קודם כל יש לך מה להציע בזוגיות, דבר נוסף אתה לא מפיל את כל כובד המשקל על הבן\ת זוג שימלאו לך את החיים,אלא הזוגיות ממלאת את המשבצת הזוגיות נטו וכנ"ל הבת זוג.

צטט: יונת77 2013-06-23 17:24:26

צטט: שפנדוזה מרדימון 2013-06-23 00:04:37

צטט: יונת77 2013-06-22 20:06:03

יונת,אני מנסה לחשוב מאיפה להתחיל לענות לך וזה לא קל כי אנחנו לא רק חלוקים בנקודה הזאת אנחנו ממש חושבים בצורה שונה לחלוטין!

אולי נתחיל מזה שמתוך קריאת דברייך נוצרת תחושה לפחות אצלי ששני אנשים שבונים יחד זוגיות משולים

לשני בנאים הבונים יחד בניין מה שאומר שבכלל לא חשוב מי הבנאים,מה הרקע שלהם,מה האישיות שלהם...

כל מה שחשוב זה שיצליחו לתכנן יחד תוכנית נכונה,יעבדו מדויק והוקוס פוקוס יצא להם בניין לתפארת.

זה אכן משל נפלא אבל כל קשר בינו ובין זוגיות הוא לדעתי קשר קלוש ואולי אפילו מקרי לחלוטין!

זוגיות איננה נבנית בין אנשים שמגיעים לקשר טבולרסה.

לא די בזה שאנשים מגיעים לקשר חדש עם מטען,עם אישיות ורקע של חוויות שעברו בחיים

לצערנו כל השק הזה משפיע ועוד איך גם על הזוגיות שתיווצר.

אנשים "מקסימים" מאוד או "מאוזנים" מאוד הם בעיני אנשים שאחת מהשניים:

או שהשק שלהם קל מהרגיל כי מרוב איזון וקסם אישי הם תמיד הקפידו להשאיר מאחוריהם שולחן נקי.

או שדווקא יש להם דברים בשק אבל השק תקוע עמוק באיזה בונקר תת קרקעי בנפשם והם לא מעיזים

להוציא אותו על פני השטח.

בשני המקרים איזה קשר יכול לדעתך להיווצר ללא אותו מטען קודם שרחוק מלהיות חלק ונעים-

לדעתי גם אם ייבנה קשר זוגי מה שנקרא "לפי הספר" יהיה קשה מאוד להכניס בו תוכן ממשי

בלי אותו עומק שנובע מהמטען ונסיון החיים שחורט חריצים ואף שריטות עמוקות בכולנו.

זאת הסיבה לדעתי שעבור אנשים רבים דווקא המקומות הכואבים לפעמים,המקומות,החסרים,המקומות

שדורשים תיקון הם אלה שברגע שמצליחים להכניס אותם לקשר הזוגי,לשלב את השריטות והפגמים ולא לפחד

להתמודד איתם....הם הדבר שיוצרים את הזוגיות הממשית החזקה והטובה לאורך זמן.

משני לוחות חלקים אפשר לבנות רק לוח חלק שלישי וזה כנראה בסדר...בשביל מי שאוהב לוחות חלקים.

אבל מי שרוצה גם לראות דבר ממשי על אותו לוח זוגי משותף צריך לא לפחד לשפוך לשם גם את המקומות הקשים יותר שהם הרבה פחות נעימים מתוך חייו ואישיותו ובמילים אחרות...את השריטות שלו!

ועוד סיפור אישי קטן שהזכרתי בעבר אבל לדעתי רלוונטי מאוד לדברים שכתבת.

לפני מספר שנים היה לי קשר עם בחורה מקסימה.

אחת מאותם הפעמים בהם גם אחרי שהקשר נגמר נותרים רגשות אהבה עמוקים אצל שני הצדדים.

מדובר בבחורה שופעת חום וטוב לב ....מסוג הבחורות שלדעתי...ממש קשה שלא לאהוב!

לכן התאהבתי בה בקלות והקשר שהיה לנו היה קשר רגשי עמוק שבהיבט הזה לפחות עבד נפלא.

הצרה התחילה באותה השניה שבה צריך היה להוסיף לקשר הזוגי עניין.

אז ניסינו לשוחח על דה ועל הא.

ניסינו לצאת לבלות במקומות שונות.

ניסינו ליצור את אותו תוכן שיעשה את הקשר הזוגי למעניין.

אבל ככל שאני יותר ניתחתי,יותר ניסיתי לבנות שיחות כך היא הייתה חוזרת אל התחושות הרגשיות

ונוצר מצב שמעבר לרגש אותו מימד של עניין בקשר פשוט לא הבשיל עם כל הכוונות הטובות של שני הצדדים.

והיא מצידה...לא ממש הבינה למה לא מעניין לי בחברתה.

אבל אני דווקא מבין זאת מצוין ואני אפילו משוכנע שברגע שהיא תמצא בחור טוב ושקט ומאוזן ונעים נפש 

כמוה הם ישבו יחד,יחייכו זה לזה חיוך מתוק,ישלבו ידיים ורק יביטו יחד בשקיעה.

ואני דווקא יכול לפרגן לקשר זוגי שכזה.

סה"כ יש בו מרכיבים רומנטיים שאני מאוד אוהב.

רק שלי אישית זה פשוט לא מספיק!

 

מרדימון כתבתי תגובה והיא משום מה נמחקה לי אז שחזרתי אותה פחות או יותר.(בתגובתי הראשונה אליך אמרתי את דעתי רק אוסיף)

ביום שהאדם נולד הוא נולד לוח ריק (ויש גם כאלו שחולקים על כך) ומאותו הרגע  אנחנו צוברים חוויות\טראומות ניסיון ועוד, חלק הוא טוב וחלק רע ולכל בני האדם יש פלוסים, מינוסים \פגמים \שריטות וכו'-בזה אנחנו מסכימים.

ובזוגיות אתה בונה את ה"תוכן" הזוגי עם בת הזוג שלך וכמובן שכל אחד מביא את העצמי שלו לזוגיות (מורכב בהחלט כן ,אפשרי ליישום –כן!)

העניין הוא כזה, נכון שכולנו צברנו שריטות מהחיים (מי יותר ומי פחות) וזאת בעקבות חוויות לא טובות וטראומות, אבל יש שיתנו לשריטות להגדיר אותם וזה החלק הדומיננטי שבהם וזה מה שהם יביאו לזוגיות כלומר: הם לא רק ישתפו אותך בחוויות העבר, אלא השריטה היא הם עצמם ועם זה אתה צריך לחיות (ואז תמצא את עצמך עם אדם שיש בו פחדים, עכבות, חוסר יכולת להיפתח רגשית, מצבי רוח משתנים וכדומה )ובמקום בת זוג אתה מקבל מטופלת (ואני מקווה שלפני תעבור הסמכה בפסיכולוגיה קלינית ולא לשכוח גם לרכוש כורסא:) ) אצלך בפנטזיה "השריטה" = מאתגר מעניין וזאת הטעות שלך.  

ויש את  אלו שלמרות ה"שריטות" ידעו להתגבר ולהתמודד ולתעל את השריטות לכיוונים טובים ובריאים יותר ושיודעים לאזן ואיתם אפשר לבנות זוגיות טובה .

ואותן בחורות (תקרא להן מקסימות או לא זה לא משנה) הן מועטות ונדירות לרוב תמצא את השרוטות –הפגועות מהחיים, שלא טיפלו בעצמן או לא הצליחו להתגבר ולהתמודד והחוויות חקוקות עמוק ומכתיבות להן את דרך ההתנהלות גם בזוגיות.(כך שאני לא רואה בעיה במציאת הבת זוג המיוחלת עבורך )

הזוגיות שאתה מתאר(בציניות) "יד ביד" לא ממש קיימת, אלא רק בחלק מהזמן,בזוגיות יש מהמורות וקשיים ועם אישה מאוזנת הבעיות יפתרו מהר ונכון, לעומת זאת עם השרוטה כל בעיה תהפוך מעכבר לפיל .

 

יש מצב שאנחנו מתאהבים(מהר או לאט-לא משנה) ואז אחרי מספר חודשים (עד שלושה חודשים) מתפוגג רגש ההתאהבות ואז יש שתי אופציות -או שאתה עובר לשלב אהבה ומייסוד הקשר,או שנפרדים -אצלך ככל הנראה זה מה שקרה (כמו לרבים וטובים:))

 

דבר שלמדתי מהחיים בייחוד בזוגיות כששני בני הזוג מגיעים עם "תוכן" של עיסוקים\תחביבים\חברים\נהנים גם מהעשיה שיש בלבד עם עצמך,  אז קודם כל יש לך מה להציע בזוגיות, דבר נוסף אתה לא מפיל את כל כובד המשקל על הבן\ת זוג שימלאו לך את החיים,אלא הזוגיות ממלאת את המשבצת הזוגיות נטו וכנ"ל הבת זוג.

תגובה מיליון דולר :-) (וכוכב רק מחר , אם יתאפשר ..מהחופשה..)

צטט: שפנדוזה מרדימון 2013-06-23 15:50:52

צטט: הבודד 2013-06-23 15:21:16

 

 

כיוון שלדעתי, קשר זוגי לא נוצר מסטוץ, שהתברר כל כך מוצלח

שהוא הדבק היחידי בין בני זוג, כנראה שגם בשלב ההכרות מצאת ענין,

ונושאי שיחה, ופעילויות משותפות שהספיקו ליצירת זוגיות.

 

אוי מרק...

 

אני מתחיל לקבל את הרושם מתוך דבריך שעולמנו מורכב רק מסקס ואינטלקט.

 

מה עם הרומנטיקה?

 

קבל סיטואציה אמיתית לחלוטין(וזה קרה לי יותר מפעם אחת בחיי...)

 

אני יושב באירוע חברתי,מדבר עם אנשים על דה ועל הא או סתם שותק עסוק במחשבותיי.

 

בשלב כלשהו אני שומע אנשים אומרים "תגידו,מה עם פנלופה? היא גם תגיע היום?"

ואחרים עונים "נו ברור,איך אפשר ארוע בלי פנלופה?"

 

כעבור עוד חצי שעה דופקת איחור מפואר ומרביצה כניסה דרמטית נכנסת לחדר

היצור הכי מושלם שראיתי בחיים שלי.

 

"מה קורה?מה נשמע?" היא שואלת ומחייכת למכרים שלה.

 

אני יושב לי שם בצד בפינה ושואל את עצמי איך זה שאלוהים מחלק מנות של יופי וקסם

אישי בצורה כל כך לא צודקת בין נשים כשאישה אחת מקבלת כל כך הרבה מזה.

 

הערב ממשיך ואני במלחמה מתמדת עם עצמי להביט לכל מקום רק לא לכיוון שלה

אבל העיניים שלי נמשכות לשם כמו מגנט.

 

למרבה התדהמה אני לא נועץ מבטים בחזה שלה למרות שאני גבר.

 

למרבה התדהמה אני גם לא מתחרמן על ישבנה העסיסי ומפנטז כיצד אבצע בה את זממי.

 

אני רק מגניב מבטים לתוך עיניה ומדמיין מלאך טהור עם שתי כנפיים לבנות.

 

אז אני לא יודע איך אתה קורא למה שתיארתי בעולמך שלך אבל בעולם שלי

 

ככה נראית התחלתה של התאהבות והיא מגיעה ממקום לגמרי רגשי ולא מיני

למרות שכמובן העובדה שמדובר באישה סקסית מושכת איננה פוגמת בפנטזיה הרומנטית.

 

עניין? שיחה? אינטלקט?

 

בחיי שלא הספקתי לדבר איתה ולו מילה אחת במקרים מסוימים ובמקרים אחרים

החלפנו בינינו כמה משפטים לכל היותר.

 

זהו!

 

את כל היתר עשה והשלים הלב והדמיון הקודח.

 

ההבדל היחיד בין הסצנריו הזה לבין תהליכים של התאהבות שקורים בתוך קשר זוגי

זה שאצל אנשים שמתאהבים קצת יותר לאט הדמיון שלהם עובד שעות נוספות אחרי כל שיחת

טלפון אבל עדיין העובדה שאנחנו לא מכירים לעומק את האדם בצד השני היא שגורמת

למוח שלנו לעבור להילוך סרק בעוד שהלב שלנו משלים את כל החסר.

 

ה "שיעמום" הפתאומי, לא ברור לי איך לפתע הגיח לאוויר העולם.... 

ובדרך הטבע, שיחות פילוסופיות/ענינים שברומה של האינטליגנציה..

הן לא החלק הדומיננטי בחיי זוגיות...    שוב..... לדעתי..

 

 שעמום פתאומי?

חוסר העניין היה שם כל הזמן.

אבל בתחילת הקשר שני הצדדים כל כך עסוקים בתוך הרומן הרומנטי של עצמם וחיים

בלה לה לנד של אושר מדומה אז מי בכלל שם לב שלא מתקיים שם בסיס איתן לזוגיות שגם תוכל להחזיק מעמד.

ההתפכחות מגיעה כמעט תמיד רק כעבור חודש חודשיים ולפעמים יותר.

לאט לאט נסוגים ענני ההתמסטלות הרומנטית ואנחנו מתחילים לראות מי האדם שנמצא מולנו.

אז אנחנו מגלים שמעבר לרומנטיקה וה"שלמות" שראינו עומד לפנינו אדם שתכל'ס...כמעט ואין

לנו שפה משותפת איתו לא כל שכן תקשורת ותחומי עניין.

כשזה קורה לא עוזר אפילו אם הסקס הוא ברמות של מדליית זהב באולימפיאדת סידני.

מגיע הרגע שאנחנו מבינים שעצם הנוכחות של האדם הזה לידנו במקרה הטוב משאירה אותנו

אדישים ובמקרה הגרוע רק מעצבנת אותנו יותר ויותר על כל רגע שחולף.

ככה נראים הרגעים המבשרים על תחילת הסוף!

כנראה שזה בהחלט אחד ההבדלים בינינו...

רומנטיקה... זה כלי... אתה לא אמור להשתעבד לו...

יש כאן ערבוב מושגים ופרשנות של התנהלות...

כל מה שכתבת משעשע מאד במידה מסויימת..

אתה לא מסונוור מהפצצה המהממת.. אתה התאהבת.....

ככה פתאום... בכנפיים הדמיוניות שהוספת לה...

נו באמת... אולי תבקש מאספרסו שיסביר לך ??  

צטט: ציפור עפה 2013-06-22 15:51:12

צטט: מינואט 2013-06-22 15:03:18

מי שנשים קוראות לה "מקסימה,  ומי שגברים קוראים לה "מקסימה", אלו שתי פרשנויות אחרות, אם את רוצה לדעת איך האישה שאת מתארת נתפסת בעיני גברים, תשאלי גבר ולא אישה.

 

לא יפתור את החידה.

העליתי את הדיון בעקבות אחת התגובות של אספרסו , שקראתי היום.

שם הוא ממליץ לכל גבר , לברוח מאישה כל עוד רוחו בו , אם שמע את התיאור "מקסימה"

לגביה , מחברתה הטובה.

לצערי , מנסיון העבר אני נוטה להסכים עם אספרסו ואף להחמיר, זכורים לי מעברי כרווק, מקרים בהם ידידה המליצה על מישהי וטענה שהיא לא רק מקסימה אלא מהממת, והפערים בפועל  היו כה עצומים שזה נראה לי בתחילה כפנומנה לקח מעט שנים נוספות כדי להבין שנשים מתבוננות ורואות נשים אחרות בעיניים שונות לחלוטין מגברים.

זכור לי מקרה בו בעת ארוע חברתי כלשהו  ניסתה ידידה ל"שדךבבלינד דייט" לחבר טוב שלי וידיד ותיק שלה,  עלמה כלשהי. 

היא הפליגה בתאורים, שכנועים והפצרות שנמשכו לאורך חלק ניכר מהערב, כשידידי מנסה לחמוק ממנה בתואנות שונות וחוסר עניין  עד שלבסוף , פנה אל בן זוגה,  (אותו כלל לא פגש מעולם) , ושאל אותו במילה אחת:  "שווה"?   הבחור הינהן קצרות ולא אמר דבר נוסף  ואז פנה חברי לידידתו ואמר לתדהמתה "או קי, יופי, אשמח לקבל את מספר הטלפון של הבחורה ".

צטט: שפנדוזה מרדימון 2013-06-23 15:50:52

צטט: הבודד 2013-06-23 15:21:16

 

אתה מתעקש לחפור... למרות שזה ברור...

ביטוי לרגש עמוק "מסוג אהבה".. ולא משנה כמה זמן נמצאים בקשר...

זה למשל, כאשר בת זוגי, מתקשרת אלי לעבודה, בצהרים, ומספרת

שיש לה כאב שיניים נוראי. אני בתגובה, עוזב את העבודה, מגיע אליה

הביתה, נשאר צמוד אליה עד למחרת בבוקר... מרגיע, מחבק, לא ישן...

ולמחרת, קם כמו שאני, ונוסע חזרה לעבודה..  סיפור אמיתי...

 

במקרה הזה יש לך יותר מזל מ...

 

אם חלילה ארוע כזה היה נגמר בפיטורים אתה היית זוכר את הפיטורים תקופה

הרבה יותר ממושכת מאשר את כאבי השיניים(מילא אם היית רופא שיניים במקצועך

ויכולת להביא תועלת אמיתית) אבל עזוב...בוא לא נסטה מהנושא...

  

כיוון שלדעתי, קשר זוגי לא נוצר מסטוץ, שהתברר כל כך מוצלח

שהוא הדבק היחידי בין בני זוג, כנראה שגם בשלב ההכרות מצאת ענין,

ונושאי שיחה, ופעילויות משותפות שהספיקו ליצירת זוגיות.

 

אוי מרק...

 

אני מתחיל לקבל את הרושם מתוך דבריך שעולמנו מורכב רק מסקס ואינטלקט.

 

מה עם הרומנטיקה?

 

קבל סיטואציה אמיתית לחלוטין(וזה קרה לי יותר מפעם אחת בחיי...)

 

אני יושב באירוע חברתי,מדבר עם אנשים על דה ועל הא או סתם שותק עסוק במחשבותיי.

 

בשלב כלשהו אני שומע אנשים אומרים "תגידו,מה עם פנלופה? היא גם תגיע היום?"

ואחרים עונים "נו ברור,איך אפשר ארוע בלי פנלופה?"

 

כעבור עוד חצי שעה דופקת איחור מפואר ומרביצה כניסה דרמטית נכנסת לחדר

היצור הכי מושלם שראיתי בחיים שלי.

 

"מה קורה?מה נשמע?" היא שואלת ומחייכת למכרים שלה.

 

אני יושב לי שם בצד בפינה ושואל את עצמי איך זה שאלוהים מחלק מנות של יופי וקסם

אישי בצורה כל כך לא צודקת בין נשים כשאישה אחת מקבלת כל כך הרבה מזה.

 

הערב ממשיך ואני במלחמה מתמדת עם עצמי להביט לכל מקום רק לא לכיוון שלה

אבל העיניים שלי נמשכות לשם כמו מגנט.

 

למרבה התדהמה אני לא נועץ מבטים בחזה שלה למרות שאני גבר.

 

למרבה התדהמה אני גם לא מתחרמן על ישבנה העסיסי ומפנטז כיצד אבצע בה את זממי.

 

אני רק מגניב מבטים לתוך עיניה ומדמיין מלאך טהור עם שתי כנפיים לבנות.

 

אז אני לא יודע איך אתה קורא למה שתיארתי בעולמך שלך אבל בעולם שלי

 

ככה נראית התחלתה של התאהבות והיא מגיעה ממקום לגמרי רגשי ולא מיני

למרות שכמובן העובדה שמדובר באישה סקסית מושכת איננה פוגמת בפנטזיה הרומנטית.

 

עניין? שיחה? אינטלקט?

 

בחיי שלא הספקתי לדבר איתה ולו מילה אחת במקרים מסוימים ובמקרים אחרים

החלפנו בינינו כמה משפטים לכל היותר.

 

זהו!

 

את כל היתר עשה והשלים הלב והדמיון הקודח.

 

ההבדל היחיד בין הסצנריו הזה לבין תהליכים של התאהבות שקורים בתוך קשר זוגי

זה שאצל אנשים שמתאהבים קצת יותר לאט הדמיון שלהם עובד שעות נוספות אחרי כל שיחת

טלפון אבל עדיין העובדה שאנחנו לא מכירים לעומק את האדם בצד השני היא שגורמת

למוח שלנו לעבור להילוך סרק בעוד שהלב שלנו משלים את כל החסר.

 

ה "שיעמום" הפתאומי, לא ברור לי איך לפתע הגיח לאוויר העולם.... 

ובדרך הטבע, שיחות פילוסופיות/ענינים שברומה של האינטליגנציה..

הן לא החלק הדומיננטי בחיי זוגיות...    שוב..... לדעתי..

 

 שעמום פתאומי?

חוסר העניין היה שם כל הזמן.

אבל בתחילת הקשר שני הצדדים כל כך עסוקים בתוך הרומן הרומנטי של עצמם וחיים

בלה לה לנד של אושר מדומה אז מי בכלל שם לב שלא מתקיים שם בסיס איתן לזוגיות שגם תוכל להחזיק מעמד.

ההתפכחות מגיעה כמעט תמיד רק כעבור חודש חודשיים ולפעמים יותר.

לאט לאט נסוגים ענני ההתמסטלות הרומנטית ואנחנו מתחילים לראות מי האדם שנמצא מולנו.

אז אנחנו מגלים שמעבר לרומנטיקה וה"שלמות" שראינו עומד לפנינו אדם שתכל'ס...כמעט ואין

לנו שפה משותפת איתו לא כל שכן תקשורת ותחומי עניין.

כשזה קורה לא עוזר אפילו אם הסקס הוא ברמות של מדליית זהב באולימפיאדת סידני.

מגיע הרגע שאנחנו מבינים שעצם הנוכחות של האדם הזה לידנו במקרה הטוב משאירה אותנו

אדישים ובמקרה הגרוע רק מעצבנת אותנו יותר ויותר על כל רגע שחולף.

ככה נראים הרגעים המבשרים על תחילת הסוף!

 

זאב,

אני בדעתם של מרק ושל יונת, נראה לי שמה שאתה מחפש פשוט לא קיים, יש לך איזה מודל עלום ולא ריאלי של זוגיות, קצת פנטזיונרי וחלומי לא  שיש פסול בלחלום, זה דווקא יפה לחלום, כל עוד יש נרטיב מעשי, ומבחינת מעשיות מדובר על חלום ללא מעשי ולא הגיוני לא מושג, אולי בגלל זה אתה לא מוצא.

אולי זה נשמע לא סקסי, אבל מה לעשות שרוב חיינו הם שגרה, מידי פעם אפשר להכניס בהם עניין וזה רצוי ע"י טיולים/בילויים/תחביבים, ביחד וגם לחוד, אבל תכלס כמו שמרק כתב החיים בנויים מאותם ניואנסים והתמודדויות היוצרות ומדגישות את הביחד, כמו הדוגמא היפה שמרק נתן לגבי כאב של בת זוג.

 

זו דעתי אבל קטונתי, אני מאחלת לך למצוא את מבוקשך.

כל טוב

אורלי

 

צטט: pbhba 2013-06-23 00:05:08

צטט: אספרסו כפול 2013-06-22 22:53:24

צטט: pbhba 2013-06-22 22:17:35

צטט: אספרסו כפול 2013-06-22 20:50:26,

 

...אתה שוקל לפי המילים שמישהי אחרת אמרה, ואז אתה צריך לשקול גם את אופני הביטוי האפשריים של אותה מישהי אחרת.

 

יקירתי, זה בדיוק מה שאמרתי. [דעתה של נקבה פסולה לעדות.]

 

ובנימה אישית: אני לא בנאדם מספיק נחמד כדי להיות קורבן של גברים שמספרים סיפורים מחד [ועוד במניין רבים!]- ומצד שני אני לא עושה רדוקציה כזו עד כדי להניח שכל מי שהוא חלק מהקבוצה [של הגברים] הוא גם בעל תחומי עניין חד מימדיים.

 

אז את מתנשאת. נראה לי שאפשר לומר... כרגיל.

צטט: יונת77 2013-06-23 17:24:26

ראשית מתנצל שרק עכשיו יוצא לי לענות לך יונת.

ראיתי את תגובתך כבר בבוקר והיה לי ברור שאם אתחיל להגיב אין מצב שאספיק לרשום היום את הגדולה לתיכון(גם ככה החזיקו אותנו שם שעה בחום ובלי מאוורר אחד קטן לרפואה).

 יתר התייחסותי...בגוף הטקסט

 

העניין הוא כזה, נכון שכולנו צברנו שריטות מהחיים (מי יותר ומי פחות) וזאת בעקבות חוויות לא טובות וטראומות, אבל יש שיתנו לשריטות להגדיר אותם וזה החלק הדומיננטי שבהם וזה מה שהם יביאו לזוגיות כלומר: הם לא רק ישתפו אותך בחוויות העבר, אלא השריטה היא הם עצמם ועם זה אתה צריך לחיות (ואז תמצא את עצמך עם אדם שיש בו פחדים, עכבות, חוסר יכולת להיפתח רגשית, מצבי רוח משתנים וכדומה )ובמקום בת זוג אתה מקבל מטופלת (ואני מקווה שלפני תעבור הסמכה בפסיכולוגיה קלינית ולא לשכוח גם לרכוש כורסא:) )

 

את ודאי מבינה יונת שזו צורה קצת קיצונית להציג את הדברים.

 

עם יד על הלב כמה מאיתנו(במיוחד אנשים שחוו גירושים אבל גם אחרים) לא זקוקים לפסיכולוג צמוד

שיעזור לנו להתמודד עם משקעים,צלקות שריטות והמון דברים לא פתורים שעברנו.

 

אז בתיאוריה יאללה בואי נצמיד לכל אדם פסיכולוג צמוד ואילו את הזוגיות שלנו בואי נשאיר סטרילית,

נפלאה,נופת צופים  של ממש...

 

בפועל-

 

למרות הצורך שיש לכל אדם לנתח,להעמיק ואולי להתמודד עם קטעים יותר קשים באישיותו שנובעים בחלקם

מדברים שעבר ובחלקם פשוט מהאישיות שלו(ולא ניכנס כרגע לשאלה איזה משקל יש לכל מרכיב כי זה נושא לדיון

ענק בפני עצמו) העובדה היא שרובנו ממשיכים בחיינו לגמרי בכוחות עצמנו.

 

ויחד עם זאת כולנו מגלים שהחיים קלים יותר וגם מאושרים יותר כשאנחנו פוגשים את האדם שמסוגל להכיל

את השריטות שלנו.

 

שימי לב-

 

לא אמרתי שנדרש אדם שיפתור לנו את כל הבעיות.

 

אין שום סיכוי שנוכל לפתור באמת את כל הבעיות ואולי בכלל אין בכך צורך.

 

אבל לגיטימציה...

 

הרי זה שורש העניין וזוהי מהותה של אהבה טובה ושל זוגיות יפה.

 

אדם בוחר וקושר את חייו בחייך ואומר לך "אני יודע שאתה כזה וכזה,אני יודע שיש לך שריטות עמוקות...

והרבה מההתנהלות שלך רחוקה מלהיות כוס התה שלי.

אבל אני רואה בך כל כך הרבה טוב שאני בכל זאת בוחר לקשור את חיי בחייך ורוצה שנהיה יחד."

 

במילים אחרות בניגוד למה שכתבת יונת הדגש איננו על הריפוי התרפי כי אחרי הכל רובנו לא קיבלנו שום

הכשרה להיות פסיכולוגים.

 

הדגש הוא רק על הקבלה ועל ההכלה.

 

והאמת שלדעתי לפחות...זה כל מה שנדרש.

 

כשהילדה הקטנה שלי מגיעה הביתה נסערת ומלאת חוויות מבית הספר יש לה נטיה לפעמים להפיל עליי

את הצרות שלה במהירות של 200 קמ"ש לפחות.

 

בינינו,

 

חלק מהזמן אני בקושי מצליח לעקוב וגם אם כן אני לא חושב שיש לעצות שלי משקל משמעותי באמת.

 

אבל אני שם בשבילה.

 

היא מדברת ומספרת ואני רוב הזמן מחייך ומשתדל להקשיב ולהפגין אמפטיה.

 

ואחרי 5 דקות אני רואה שהיא מתפרקת קצת,משתחררת ומרגישה שהוקל לה ואני זה שהייתי שם רק בשביל

האוזן הקשבת ונתתי לה מענה לצורך הזה.

 

ואני באמת חושב שזאת המהות החשובה ביותר של הזוגיות.

 

ואנשים עם שריטות עמוקות הם אנשים שבהרבה מקרים זקוקים מאוד מאוד לאדם שיתן להם את האוזן הקשבת

גם אם לא יצליח לפתור מילימטר של בעיה שלהם.

 

לי באופן אישי יש סיפוק אדיר להיות שם בשביל אישה שכזאת ש"נופלת" עליי עם מצוקות וקשיים.

 

נכון שברגעים מסוימים אני קצת מתעייף מעומס הדיבורים והמחשבות.

 

אבל אחר כך כשאני רואה אותה מחייכת ומשוחררת אני כל כך שמח שעזרתי לה להשתחרר וזה בלי

שתהיה לי הכשרה ולו  מינימלית בתחום הפסיכולוגי.

 

במילים אחרות אני בוחר לי זוגיות שבה אני משמש דף הנייר שעליו בת הזוג שלי כותבת את הבלוגים המשחררים

שלה ואני שם בשבילה מקבל ומכיל את השריטות שלה...מה יותר יפה מזה?

 

ויחד עם זאת אסייג ואומר שמדובר בדינמיקה שלא מתאימה לכל אחד.

 

יש אנשים שנהנים מקשר זוגי מסוג אחר...כזה שבו לא משתפים בצרות או מחשבות.

 

יש אנשים שבאמת ובתמים חושבים שאם לאדם יש התלבטויות ומצוקות הוא צריך להתמודד איתם בעצמו

ולא להפיל אותם על כל העולם ואישתו.

 

אין לי בעיה עם סוג כזה של זוגיות רק שאני באופן אישי מעדיף דינמיקה אחרת.

 

 

 

אצלך בפנטזיה "השריטה" = מאתגר מעניין וזאת הטעות שלך.  

ויש את  אלו שלמרות ה"שריטות" ידעו להתגבר ולהתמודד ולתעל את השריטות לכיוונים טובים ובריאים יותר ושיודעים לאזן ואיתם אפשר לבנות זוגיות טובה .

 

אם הכל טוב בריא ומאוזן...איפה העניין?

 

את לא חייבת להסכים איתי אבל לדעתי שלמות היא אחד הדברים הכי משעממים שיש וטוב

שכך כי השעמום מוכיח שגם המושלם איננו באמת מושלם

 

הזוגיות שאתה מתאר(בציניות) "יד ביד" לא ממש קיימת, אלא רק בחלק מהזמן,בזוגיות יש מהמורות וקשיים ועם אישה מאוזנת הבעיות יפתרו מהר ונכון, לעומת זאת עם השרוטה כל בעיה תהפוך מעכבר לפיל .

 

עכשיו אנחנו כבר נכנסים לנושא של מינונים.

אני בהחלט מסכים איתך שבניגוד לרוח הדברים המוצגת בדיון הזה הדברים אינם שחור ולבן.

לשמחתי לא הייתי מעולם בזוגיות עם אישה מושלמת כמו שגם לא הייתי בקשר

עם בנות זוג שהן שרוטות מכף רגל ועד ראש.

אני כן יכול לומר בהכרותי את עצמי שאני נהנה יותר מקשר רווי שריטות מאשר מקשר

שמתנהל "לפי הספר" אולי בגלל שגם אני בניגוד לתדמית העדינה שמצטיירת לפעמים

מביא איתי שריטות לא קטנות משל עצמי

 

 

דבר שלמדתי מהחיים בייחוד בזוגיות כששני בני הזוג מגיעים עם "תוכן" של עיסוקים\תחביבים\חברים\נהנים גם מהעשיה שיש בלבד עם עצמך,  אז קודם כל יש לך מה להציע בזוגיות, דבר נוסף אתה לא מפיל את כל כובד המשקל על הבן\ת זוג שימלאו לך את החיים,אלא הזוגיות ממלאת את המשבצת הזוגיות נטו וכנ"ל הבת זוג.

עם הפיסקה הזאת אני מסכים לחלוטין אף שאני מודה שלא ממש הצלחתי להבין את ההקשר שלה ליתר הדברים שרשמת בתגובה.

צטט: הבודד 2013-06-23 19:01:55

 

כנראה שזה בהחלט אחד ההבדלים בינינו...

רומנטיקה... זה כלי... אתה לא אמור להשתעבד לו...

 

מודה באשמה...

 

לפעמים אני כל כך משתעבד לפנטזיות שלי שמאשימים אותי שאני מאוהב באהבה יותר מאשר

בבת זוג אמיתית.

 

החסרון,

 

קשה לי עם קשרים בהם בת הזוג חסרת בטחון בעצמה כי לפחות בתחילת הקשר היא מרגישה

שאני לא מספיק רואה את מי שהיא באמת.

 

היתרון,

 

קל לי בקשרים עם נשים דומיננטיות שממילא מאוד מלאות בעצמן והאוירה הרומנטית שבה

אני עוטף אותן נעימה להן.

 

באותן מערכות יחסים שהחזקתי למשך זמן ממושך הפכה ההתאהבות התמימה של ההתחלה

לרגשות אהבה עמוקים ומשמעותיים בהמשך.

 

אני משוכנע שהדברים האלה קורים...אפילו לרומנטיקן כמוני...אם רק מחכים מספיק זמן ונותנים

הזדמנות אמיתית לקשר הזוגי.

 

יש כאן ערבוב מושגים ופרשנות של התנהלות...

כל מה שכתבת משעשע מאד במידה מסויימת..

אתה לא מסונוור מהפצצה המהממת.. אתה התאהבת.....

ככה פתאום... בכנפיים הדמיוניות שהוספת לה...

נו באמת... אולי תבקש מאספרסו שיסביר לך ??  

 

אתה רואה,אמרתי לך שאני מתאהב תוך דקות...

צטט: מינואט 2013-06-23 20:07:03

 

זאב,

אני בדעתם של מרק ושל יונת, נראה לי שמה שאתה מחפש פשוט לא קיים, יש לך איזה מודל עלום ולא ריאלי של זוגיות, קצת פנטזיונרי וחלומי לא  שיש פסול בלחלום, זה דווקא יפה לחלום, כל עוד יש נרטיב מעשי, ומבחינת מעשיות מדובר על חלום ללא מעשי ולא הגיוני לא מושג, אולי בגלל זה אתה לא מוצא.

 

אורלי,

 

את יודעת שאני מכבד מאוד מאוד את דעתך ואם הגעת למסקנה זו אני מניח שזה נובע מתוך מסקנות לוגיות

כלשהן שהובילו אותך לכך.

 

לצערי,עליי להודות שאינני מצליח לרדת לסוף דעתך ולהבין איך הגעת למסקנות אלה.

 

במילים אחרות, אינני מצליח להבין מדוע אדם שאומר שהוא מחפש זוגיות לא מאוזנת מחפש לדעתך את הבלתי אפשרי.

 

בואי נבדוק שוב מה בעצם כתבתי(לא רק בדיון זה אלא בכלל בדיוני הקהילה במשך השנים) והאם זה באמת נשמע כל כך מופרך.

 

כתבתי שאני מחפש זוגיות שיש בה חברות משולבת עם אהבה.

 

עד כאן לגיטימי,נכון?

 

כתבתי גם שאצלי באופן אישי חשוב לי שיהיה עניין בקשר הזוגי כלומר שיהיה לי נעים בחברת בת הזוג

שלי.

 

מן הסתם ברגע שאהיה בקשר עם אישה מקסימה מדי,מאוזנת מדי,כזאת שלא מציבה מולי כמעט

שום אתגר מהיכן יגיע האתגר בקשר הזוגי?

 

מזה שנשב יחד ונפתור תשבצי הגיון?

(לא שאני נגד,תשבצי האתגר בעיתוני סוף השבוע הם מעולים)

 

כתבתי גם שאני אדם שמתאהב מהר ולכן אני רוצה קשר שיתחיל עם ניצוץ יפה של התאהבות

ואט אט במשך הזמן תהפוך ההתאהבות לאהבה עמוקה וממושכת לאישה שחיי קשורים בחייה.

 

איך תראה הזוגיות שלי איתה כעבור חמש או עשר שנים?

 

ברור לגמרי שלא אוכל להביט בעיניה באותה עוצמת התלהבות שהתבוננתי בפגישתנו הראשונה.

 

אז מה!

 

אני עדיין אראה אותה ואדע שהיא האישה הנכונה לי כי ביחד יש לנו זוגיות שעושה את שנינו יותר מאושרים.

 

מריבות?

 

יהיה גם מריבות וחילוקי דעות(אני עדיין מקווה שזה לא יגיע למלחמות עולם כי באופן אישי אני מעדיף את הטלנובלות בטלוויזיה ולא בחיי האישים).

 

אבל הנקודה העיקרית תהיה שחיי יהיו קשורים באישה שבדיוק כמוני מגיעה עם עולם פנימי מורכב,עשיר,

מלא תוכן אבל גם מלא בפלונטרים והתחבטויות לא קטנות.

 

אני קורא לזה שריטות ואחרים יקראו לזה אחרת.

 

יהיו פעמים שאצטרך לומר לה "היה לי יום קשה בעבודה...בואי נשאיר את השיחה הזאת לפעם אחרת..."

 

אבל בפעמים אחרות אשמח להיות האיש שפשוט נמצא שם בשבילה ועוזר לה לעשות סדר במחשבות שלה.

 

אשמח גם להיות זה שפשוט רוצה שיהיה לה טוב.

 

אשמח להיות החבר שלה לחיים.

 

זה הכל!

 

האם ביקשתי פנטזיה?

 

משהו בלתי מושג לחלוטין???

 

אני אישית לא חושב כך...אבל כמובן שאין חובה להסכים איתי.

  

 

אולי זה נשמע לא סקסי, אבל מה לעשות שרוב חיינו הם שגרה, מידי פעם אפשר להכניס בהם עניין וזה רצוי ע"י טיולים/בילויים/תחביבים, ביחד וגם לחוד, אבל תכלס כמו שמרק כתב החיים בנויים מאותם ניואנסים והתמודדויות היוצרות ומדגישות את הביחד, כמו הדוגמא היפה שמרק נתן לגבי כאב של בת זוג.

 

אורלי,

אני מאוד בעד שגרה כי בשגרה יש גם תחושת יציבות ובטחון שלדעתי חשובים במידה כזו או אחרת לכל אדם.

לכן אין לי מחלוקת עם מרק או איתך או עם כל מי ששם במרכז את השיגרה כי זו מהות חיינו.

והשגרה הזאת היא המזון שבלעדיו אי אפשר לחיות.

אני רק כתבתי שאת האוכל שלי אני אוהב קצת יותר מתובל...זה הכל!

צטט: אוריפרידמן0 2013-06-25 10:16:21

אני למשל מת על נחמדות והייתי רץ.....יוצא ויצאתי רק עם נחמדות....מנפנף את הביצ'יות...הבעיה שלי היא עם אלו שנראות נחמדות אבל כשאתה מכיר אותן אתה רואה שהן ביצ'יות....וכמובן שלזוגיות נדרש יותר מרק נחמדות ..

 ==============

אתה מחלק לפי טובות/רעות אבל נדמה לי שהדיון עסק יותר בחלוקה לקונפורמיזם/נון קונפורמיזם שזו חלוקה שונה לחלוטין.

אני מניח שרוב הגברים ירתעו מנשים ביצ'יות...אולי למעט המזוכיסטים שביניהם.