היי אורלי,
אלה המחוזרים, יש בהם כנראה קסם או יופי (נראה לי בעיקר קסם, כי יופי כשלעצמו,
ללא האישיות המתאימה, לא ממש מספיק להאיר את היופי) שגורם לנו להימשך בהמונינו. אז להימשך? כן.
מזכיר לי את תקופת התיכון והצבא, כשההתאהבות היתה בדון ז'ואן יפה התואר, אבל..
כיוון שתמיד היה מוקף, אותי זה הרתיע ונותרתי לכן (בעיקר בתיכון) מסויגת,
מה שהפך אותי עצמי, ל"לא מושגת". בעיקרון פשוט לא רציתי להיפגע, לא רציתי להיות חלק מהרשימה
ובכלל עד היום, אם מרגישה שאהבתו של בן זוגי, אינה שלמה ומופנית כלפי, אלא מתפזרת בחוסר מנוחה,
אני אומרת:שימשיך להתפזר, כי זה לא מעורר אצלי חשק, רצון או מוטיבציה.
אוהבת את ההרגשה של ביטחון בבן הזוג. ממילא החוץ מחייב התמודדויות,
הבית והזוגיות הם עבורי המקום להניח את הראש.
המקום הבטוח והמזין, שנותן כוח לכל השאר..
ובעיקר כשבוחרים כמוני לרקוד עם אי-הוודאות,
ולוותר על המקום הלכאורה בטוח, שמספק מקום עבודה
מסודר, כשכירה. והלכאורה, כבר שייך לדיון אחר..:)
שבוע טוף :)
/null/text_64k_1#