צטט: הולה הופ 2013-07-14 22:14:43

תלוי אישיות ואילוצים.

צטט: ד. פ. 2013-07-14 22:07:52

אני לא מאמין בחתונה. למה לי להסתבך עם הרבנות? אבל הייתי שמח לזוגיות שגרים ביחד.

לא חייבים להסתבך עם הרבנות..אפשר חתונה אזרחית..או ידועה בציבור..אבל תצטרך לפתוח איתה חשבון בנק משותף..

צטט: Zvi Hartman 2013-07-14 22:06:16

מחקרים לא פותרים בעיות זוגיות. זהו חכמה וניסיון טישי והרבה מזל. באמת בפרק ב לגור בנפרד זה רעיון שיכול לעבוד. זה כולל אלמנטים של עצמאות לכל אחד וגם מחוייבות למרות שגרים בדירות נפרדות. כאן נדרש אמון הדדי גבוה אבל ממילא זה חלק ממערכת יחסים טובה ובדר ך זאת ניתן להעמידה במבחן

מי שנאמנות היא ערך חשוב עבורו לא צריך לעבור מבחנים כדי להוכיח משהו למישהו, הוא פשוט כזה.

צטט: ד. פ. 2013-07-14 21:14:16

צטט: מינואט 2013-07-14 20:32:36

אני בהחלט בעד מגורים נפרדים ומכירה זאת מקרוב אצל אמי ובן זוגה, כמו כן אצל דודי (אחיה) וזוגתו שחיים כך כבר כ-10, שנים ויש גם מחקרים המוכחים שזה מועיל לבריאות - מחקר חדש מגלה שאלו שנמצאים בזוגיות קבועה סובלים פחות מבעיות לחץ דם מאלמנים, רווקים או פרודים. הבריאים ביותר: אלו שנמצאים בזוגיות, אך גרים בנפרד .

 

בזוגיות נפרדת כל אחד שומר על הפינה שלו בשקט ללא הפרעות ויחד עם זה בהחלט יש את היחד בפעילויות כמו בילויים/יציאות, שינה משותפת פעמיים שלוש באמצע השבוע וסופי שבוע.

 

אופס, רק עכשיו שמתי לב שכתבת מתחתנים וגרים בנפרד, ובכן אני לא נחרצת לגבי נישואין כי למדתי שהחיים הפתיעו אותי לא מעט, אבל נכון לעכשיו אני לא רואה את עצמי נישאת שוב.

 

 

את חיה לפי מחקרים?

ובסופו של דבר, מה קורה אם, כמו ברפואה, המחקר של מחר סותר את מחקר האתמול?

נתתי דוגמאות מהחיים  לא ממחקרים, וחוץ מזה יש לי גם דעות משלי ועניין המגורים המשותפים כבר עמד על הפרק ונדחה לא פעם אחת עם בני זוג שונים, כי זה לא מתאים לי,  אני מאוד אוהבת להיות בזוגיות , אבל גם העצמאות שלי מאוד חשובה לי ומגורים נפרדים מעניקים ספייס וגם יחד במינונים שטובים לי.

לא מבינה את הקטע של להתחתן ולא לגור יחד, אפשר להיות יחד בלי להתחתן ושכל אחד גר בנפרד - שזה לגיטימי, אבל גם כאן מגיע השלב שהקשר בפורמט הזה(שכל אחד גר לבד) ממצה את עצמו וצריך לעבור לשלב הבא, כמו לגור ביחד(אם לא רוב הסיכוי שהקשר לאורך זמן יתמוסס).

והילדים שיתעסקו בעניינים שלהם :))

(הם יכולים להביע את דעתם,הם יכולים לא לקבל את הבחירה של ההורה, אבל כן לכבד את הבחירה ובטח לא לכעוס על הבחירות של ההורים שלהם) 

צטט: יונת77 2013-07-15 08:23:52

לא מבינה את הקטע של להתחתן ולא לגור יחד, אפשר להיות יחד בלי להתחתן ושכל אחד גר בנפרד - שזה לגיטימי, אבל גם כאן מגיע השלב שהקשר בפורמט הזה(שכל אחד גר לבד) ממצה את עצמו וצריך לעבור לשלב הבא, כמו לגור ביחד(אם לא רוב הסיכוי שהקשר לאורך זמן יתמוסס).

והילדים שיתעסקו בעניינים שלהם :))

(הם יכולים להביע את דעתם,הם יכולים לא לקבל את הבחירה של ההורה, אבל כן לכבד את הבחירה ובטח לא לכעוס על הבחירות של ההורים שלהם) 

 

ולאיזה שלב עוברים כשגם השלב הזה ממצה את עצמו?

מדברייך עולה שתמיד צריך להתקדם שלב כי אחרת הקשר ממצה את עצמו. אבל מתישהו נגמרים השלבים. אז מה עושים?

ללכת עם להרגיש בלי.

מיכל

צטט: יונת77 2013-07-15 08:23:52

לא מבינה את הקטע של להתחתן ולא לגור יחד, אפשר להיות יחד בלי להתחתן ושכל אחד גר בנפרד - שזה לגיטימי, אבל גם כאן מגיע השלב שהקשר בפורמט הזה(שכל אחד גר לבד) ממצה את עצמו וצריך לעבור לשלב הבא, כמו לגור ביחד(אם לא רוב הסיכוי שהקשר לאורך זמן יתמוסס).

והילדים שיתעסקו בעניינים שלהם :))

(הם יכולים להביע את דעתם,הם יכולים לא לקבל את הבחירה של ההורה, אבל כן לכבד את הבחירה ובטח לא לכעוס על הבחירות של ההורים שלהם) 

 

 

 

יונת,

אני מסכימה בהחלט שהילדים צריכים להתעסק בעיניניהם ולכבד את הבחירה של ההורה, אבל השלב הפיזי של המגורים המשותפים חייב לדעתי להתחשב בצורכי הילדים ובנוחותם הפיזית והרגשית.

בן זוג ש"פולש" לבית מגורים שהוא הטריטוריה המוגנת והבטוחה של הילדים,בנוסף להתנגדותם לקשר של ההורה שלהם עימו, צפויי לחיים לא קלים. בסופו של דבר גם הקשר הזוגי הטוב ביותר יושפע מהמתח, ומאווירת האנטי.

לטעמי, נכון לפצוח בזוגיות שנייה ללא נישואין,בבית אחר שנבחר בקפידה ע"י שני בני הזוג כדי לספק לילדיהם סביבה בטוח נוחה ותומכת בתוך המסגרת החדשה שנוצרה.

מיכל 

 .