דורון שלום
גם אני מתחבט באותה שאלה. הפתרון שחשבתי עליו מקורו במדעי ההתנהגות.
ועל הבסיס הזה אני יעוץ לבני בתקווה שלא יעברו את מסכת הייסורים שאני עברתי.

האדם הוא קוף מפותח והתכונה המאפיינת קוף היא תכונת החיקוי.

חשוב לבחון את היחסים של הגברת עם אימה.

 ושל אימה (החותנת לעתיד) עם שאר בני הבית.

אחרי הכל אין חדש תחת השמש מה שהיה הוא שיהיה.

כאשר היחסים הם מכבדים וחמים זו הנדוניה שתביא איתה הגברת לנישואיה גם ההיפך נכון.

דורון יקירי, לצערי, אין תעודות ביטוח .

אף אחד לא יוכל להבטיח שלא תכווה שוב.

אבל אני בטוחה שאם לא תחווה שוב תפסיד הרבה יותר.

 

אין ברירה חייבים להמר

כי אם תחיה מאהבות קצרות לאהבות קצרות

בלי לערב את הלב שלך בלי עוגן...

בסופו של דבר תרגיש ריקנות עצומה והרגשת החמצה.

 

 

כדברי לורד טניסון

" עדיף לאהוב ולאבד מאשר לא לאהוב כלל ."

 

 

ולגבי הטכניקה.. אתה יודע ..

פשוט אולי הפעם אל תהסס לקפוץ למים...

צטט: ofer309 2013-07-24 06:04:40

דורון שלום
גם אני מתחבט באותה שאלה. הפתרון שחשבתי עליו מקורו במדעי ההתנהגות.
ועל הבסיס הזה אני יעוץ לבני בתקווה שלא יעברו את מסכת הייסורים שאני עברתי.

האדם הוא קוף מפותח והתכונה המאפיינת קוף היא תכונת החיקוי.

חשוב לבחון את היחסים של הגברת עם אימה.

 ושל אימה (החותנת לעתיד) עם שאר בני הבית.

אחרי הכל אין חדש תחת השמש מה שהיה הוא שיהיה.

כאשר היחסים הם מכבדים וחמים זו הנדוניה שתביא איתה הגברת לנישואיה גם ההיפך נכון.

 

עפר יקר, אתה טועה בתום לב, ולכן גם מטעה.

מה שאתה מתאר הוא הגיוני,

אבל בכל מה שקשור להתנהגות האנושית - אין נוסחאות.

מכירה כל כך הרבה מקרים בהם אישיות הילדים שונה מזו של אחד או שני ההורים,

וכך גם אופן התנהלותם,

כך שההימור הזה הוא טוב (או רע) כמו כל הימור אחר.

אני הייתי בוחנת את דפוסי ההתנהגות של המיועדת עם סביבתה,

כולל עם המלצר במסעדה,

עד כמה היא מודעת לעצמה, לאחרים, והאם היא מתנהלת בהגינות.

 ועדיין גם זה רק הימור..

אולי כשתפגוש את זו שתעשה לך את זה

אולי אז חלק מהפחדים/שיקולים קרים יתפוגגו...

ותמצאו יחד את הדרך לבנות זוגיות טובה יותר מזו הקודמת שלא צלחה....

חייבים להיות אופטימיים אחרת מאבדים את טעם החיים.

צטט: Adva_K 2013-07-25 21:08:13

אולי כשתפגוש את זו שתעשה לך את זה

אולי אז חלק מהפחדים/שיקולים קרים יתפוגגו...

ותמצאו יחד את הדרך לבנות זוגיות טובה יותר מזו הקודמת שלא צלחה....

חייבים להיות אופטימיים אחרת מאבדים את טעם החיים.

 

 

 

 

אני חושב שזה עניין של כמות.

מאז גירושי פגשתי כמה וכמה. רק עם אחת שקלתי ברצינות לעשות ילדים נוספים,

דוקא עם אותה אחת שבסופו של דבר סירבה.

עם האחרות חשתי שהן יכולות להיות בנות הזוג שלי, אבל את הסיכון של הילדים

אני לא מוכן לקחת. לצערי, הי כמה כאלו, שכנראה הרצון לילדים היה חזק יותר

מהרצון לקשר, אני יכול אפילו להבין אותן, בסביבות גילאי ה40 נשים רווקות

חושבות שימצאו פתרון של הרגע האחרון לחוסר בילדים. רובן נשארו עד היום

ללא ילדים, כי רוב הגברים לא חושבים בצורה קטגורית שונה ממני.

הדעה שלי (ללא קשר למקרה הפרטי שלך), היא

שישנו גיל שלא ראוי להביא ילדים.

לטעמי להביא ילד לעולם, כשההורים שלו זקנים,

נובע משיקול אגואיסטי ואינטרסנטי.

לילד, ברוב המקרים, זה רע.

בגילאים של ה- 40 המאוחרות או בגיל למעלה מ-50,

רצוי להכיר אדם לזוגיות שתהיה מבוססת על הרצון להיות יחד מתוך אהבה.

אם אין אהבה בין הגבר לאישה, אז כמובן שאי אפשר יהיה לסמוך אחד על השניה,

ואם אין אהבה אז לא קיים כבוד הדדי ולא הערכה, ואין רצון לטייל יחד או לבשל יחד,

אם אין אהבה, בן הזוג לא יתעניין במצוקות שלך ובוודאי שלא יהיה שם בשבילך.

בקיצור, לדעתי, מילת המפתח היא: "אהבה".

צטט: חדוה ברנר 2013-07-26 13:07:17

הדעה שלי (ללא קשר למקרה הפרטי שלך), היא

שישנו גיל שלא ראוי להביא ילדים.

לטעמי להביא ילד לעולם, כשההורים שלו זקנים,

נובע משיקול אגואיסטי ואינטרסנטי.

לילד, ברוב המקרים, זה רע.

בגילאים של ה- 40 המאוחרות או בגיל למעלה מ-50,

רצוי להכיר אדם לזוגיות שתהיה מבוססת על הרצון להיות יחד מתוך אהבה.

אם אין אהבה בין הגבר לאישה, אז כמובן שאי אפשר יהיה לסמוך אחד על השניה,

ואם אין אהבה אז לא קיים כבוד הדדי ולא הערכה, ואין רצון לטייל יחד או לבשל יחד,

אם אין אהבה, בן הזוג לא יתעניין במצוקות שלך ובוודאי שלא יהיה שם בשבילך.

בקיצור, לדעתי, מילת המפתח היא: "אהבה".

 

 

 

לך תשכנע אשה בת 40 ואחת, שתיים, שלש, שמה שהיא מחפשת זה אהבה,

ולא (בהיסטריה), ילדים ועכשיו. ושעבורי, זה קצת מאוחר, גם אם אפשר פיזית,

אבל לא הוגן לילדים.

אז לא שכנעתי. וגם לא שוכנעתי.

נראה לי שצריך להתחיל מנקודה מסויימת..לא חייבים לגור יחד..לא חייבים להפגש כל יום..אפשר להתחיל בתהליך איטי וכך לבנות את האמון. מצד שני האמון הוא בתוכך..אין זה אומר שאם במקום אחד החווייה הייתה קשה גם במקום אחר זה יקרה. אבל זו עבודה עצמית שלדעתי צריך איש מקצוע תומך. דבר נוסף באימון אישי יש את עניין "החזון"..אם אתה רוצה משהו באמת מתוך הלב (ודיברת על זוגיות ומשפחה)..זה יקרה אבל עליך לפעול..לעשות מעשה...אני מעריכה אותך על הכנות והשיתוף ואני רואה בכך צעד אחד קדימה לקראת המטרה. בהצלחה.

דורון, אישה שאינה מקבלת אותך כמו שאתה,

פשוט אינה אוהבת אותך,

אולי היא רואה בך "מכשיר" להבאת ילדים.

מכזו אישה עליך לברוח, 

כמה שיותר מהר 

וכמה שיותר רחוק:)

צטט: ze 2013-07-26 13:18:33

נראה לי שצריך להתחיל מנקודה מסויימת..לא חייבים לגור יחד..לא חייבים להפגש כל יום..אפשר להתחיל בתהליך איטי וכך לבנות את האמון. מצד שני האמון הוא בתוכך..אין זה אומר שאם במקום אחד החווייה הייתה קשה גם במקום אחר זה יקרה. אבל זו עבודה עצמית שלדעתי צריך איש מקצוע תומך. דבר נוסף באימון אישי יש את עניין "החזון"..אם אתה רוצה משהו באמת מתוך הלב (ודיברת על זוגיות ומשפחה)..זה יקרה אבל עליך לפעול..לעשות מעשה...אני מעריכה אותך על הכנות והשיתוף ואני רואה בכך צעד אחד קדימה לקראת המטרה. בהצלחה.

 

 

 

אין לי שוב בעיה עם כל מיני סוגים של קשר. עם לגור יחד, בלי לגור יחד. אני

חושב שלומדים לאט וביחד מה מתאים לשני האנשים, וכמו השיר של שלומי

שבן "מה זאת אומרת כל אחד אחרת", אז עם כל אחת זה אחרת.

לצערי, האמון הגדול יותר, זה שמאפשר ילדים משותפים, כי הוא אמון לא רק

בבת הזוג, אלא שבת הזוג לא תשתנה לאורך זמן סביר (18 שנים...), הוא

אמון שקצת נפגע. לא רק ממה שקרה לי, אלא ממה שקרה לרבים מחברי.

צטט: חדוה ברנר 2013-07-26 13:21:48

דורון, אישה שאינה מקבלת אותך כמו שאתה,

פשוט אינה אוהבת אותך,

אולי היא רואה בך "מכשיר" להבאת ילדים.

מכזו אישה עליך לברוח, 

כמה שיותר מהר 

וכמה שיותר רחוק:)

 

 

 

 

בעיקרון, אני חושב באותה צורה כפי שכתבת, מינוס ההצהרה

שכל אחת תקבל אותי כפי שאני: יש מקום לשינויים,

במידת הסביר, באם אני מצליח לזהות שטעיתי (ובמגבלות

הקושי של האדם להשתנות).  אבל בגיל הזה, שינויים גדולים

כנראה לא סבירים.

דורון אנשים משתנים..אתה לא יכול לצפות שאישה שהתחתנת/חיית איתה לא תשתנה..ומי אומר שהשינוי יהיה שלילי ? אין כאן תעודת ביטחון..אבל כפי שכתבתי לך צריך להתחיל מנקודה מסויימת..ולאט..לבחון את הדברים בזמן הווה..אתה לא יכול לנבא את העתיד..אף אחד לא יכול..כמובן שיש רמזים לדרך ההתנהלות..כמובן שלא צריך להתעלם מהם אלא פשוט לבחון/לבדוק אותם באור הנכון.