בשנים האחרונות שוק ההון המקומי נחנק תחת עול רגולציה בלתי אפשרי. עוד ועוד ועדות, תקנות, וחוקים. חברות ציבוריות נמלטות מהשוק המקומי בקצב מסחרר בשל עול רגולטורי בלתי אפשרי הן מבחינת עלויות מימוש והן מבחינת שיתוק החברה ע"י פגיעה ביכולת לקבל החלטות. המוסדיים נכנסו ל"מוד כסת"ח" ומעדיפים לפעול בחו"ל (שם ניתן להעמיס עלויות על העמיתים, לקבל kickbacks (החזר עמלות לשורה התחתונה...), ולפעול ללא חשיפה מנהלית-פלילת). חברי הבורסה נמקים תחת עול מודל הון מופרך (לא מתאים לאף מודל מחוץ לישראל), דרישות בקרה דווקניות, ודרישות בירוקרטיות מול הלקוחות שלהם (למשל - שאלוני KYC, הלבנת הון, צילומי מסמכי זיהוי, ועוד...). הזרים נמלטים בשל הגבלות מט"ח של בנק ישראל וזיג-זוג מדיניות ממשלתי במובן הרחב (ענפי-משקי) ומיסוי השקעות זרות. כמות הגופים הפועלים מקומית הצטמצם בשל עלויות הרגולציה הגבוהות.

בחודשיים האחרונים אנו רואים תזוזות -

1. בשבוע האחרון - התפטרו 4 בכירים בבורסה (בדחיקתו הברורה של האוזר) - יו"ר, מנכ"ל, משנה למנכ"ל וסמנכ"ל.

2. בסוף יוני -  מנהלת מחלקת תאגידים ברשות התפטרה. יש לציין שכמות התאגידים הציבוריים ירדה משמעותית במהלך הקדנציה, ושהתפטרות באה לאחר עמדה דווקנית וטהרנית (מעבר ללשון החוק) ביחס למימוש תיקון-20 שהוציאה מחלקת תאגידים.

3. באגף שוק ההון - ביולי הממונה (עודד שריג) הודיע על פרישה. המשנה שלו (לי דגן) הודיעה על פרישה גם כן.

4. בנוסף - אנו רואים התבטאויות פומביות בולטות (כולל ברמה הממשלתית הגבוהה ביותר) כנגד הפופליזם ועודף הרגולציה שגרמו לנזק רב וקיפאון בשוק ההון ולפגיעה במשק.

5. סגירת תיק פסגות כנגד המנהלים (מול הסוחרים - עדיין מתנהל...) - תיק אשר היווה מבחינות רבות את פרשת קו המים של "מוד הכיסתוח" של המוסדיים בארץ (יש עוד גורמים - הנמקות, הצבעות, ועדות השקעה ועוד) - תיק זה יצר את ההכרה אצל גופים מוסדיים שמחד שאין הרבה מה להרוויח משיפור תשואות (שאותן בכל מקרה כמעט בלתי אפשרי לפרסם מבחינת רגולציה - אז זה לא פרמטר משמעותי בגיוס לקוחות), ומאידך הסיכון בהעסקת סוחרים בתל-אביב הינו רב (סוחר סורר (אף אם זוטר, וללא הכוונה) יכול לגרום להדחה (+ הליכים פליליים + ישיבה בבית) של מנהלים עד לדרג מנכ"ל, קנסות כבדים על הגוף עצמו (בפסגות - זה היה אגב מכירה, מה שהעצים את הנכונות של בעלי פסגות הקודמים לשלם)) - בקיצור הסיכון עולה על התועלת הזניחה של השאת תשואה לעמיתים - אז בארץ לא עושים דבר (לא מעסיקים סוחרים, לא סוחרים, יושבים על התיק ללא מעש) ופעולות שינוי תיק עושים בחו"ל.

האם ייתכן שלמישהו השתנה הדיסקט? כמובן ייתכן שהאוזר מנסה להסיט את האש מהרשות ולנכס לעצמו כוח. אבל ישנה גם אפשרות אופטימית - האם האוזר יהיה האביר על הסוס הלבן? האם הוא ידיח עוד אנשי רגולציה שפגעו בשוק? האם הוא יפעל לצמצום הרגולציה הבלתי אפשרית?

יש לציין לחיוב את מהלך ההקלות והroadmap של הרשות. אמנם ההקלות הינם (כרגע!) בשוליים - אך זוהי פעולה ראשונה כנגד הDNA של הרשות לנכס לעצמה עוד כוח רגולטורי!

האם ייתכן שנראה צמצום מסיבי של הרגולציה (תוך השארת רק אותם מרכיבים עם עלות/תועלת מוכחת גבוהה?)? האם ייתכן שנחזור לראות פעילות בשוק ההון המקומי?