צטט: אספרסו כפול 2013-08-04 00:50:12
אז קראתי את הדיון של אביגדור.
...כמה צער, בכי, טענות וקובלנות.
אז הנה דיון לשבת... מה זה בשבילכם "כותב שווה"?
האם מדובר בדמות ממלכתית הדוברת פוליטיקלי שוטפת או שמע זה שמתחרע ע"פ מצב הרוח הריגעי?
לא רוצה מנהל טקסים אבל גם אין לי כוח לכל כתיבה רגעית תלוית מצב רוח...אוהב פשוט כתיבה קולחת וזורמת.
אולי אחד שמביא מגוון דעות ומסתמך על מקורות או כזה שכותב את מה שיש לו בבטן?
ציטוטים בלי סוף על פני מגילות זה פשוט מתיש.
אבל גם לכתיבה ספונטנית מהבטן שקשה לעקוב אחרי קו המחשבה שלה אני לא מתחבר.
ושוב מעדיף את שביל הזהב.
אחד שבונה לעצמו קבוצת תמיכה או זה שלא מחשבן לאף אחד?
בהחלט מעדיף כתיבה אותנטית ולא דברים שנראים כמו נסיון להתייפיף והעיקר
שכולם יגידו שהנה "הוא כתב משהו".
אחד שמכיל ומבין או זה שמחפש את העורק בצוואר?
אוהב כתיבה חמה ואמפטית.
זה שמתמצת או זה שמאריך ומפרט?
אני מניח שבנקודה זו אנשים מאוד שונים אחד מהשני.
אני נהנה לקרוא תגובות שמכילות גם מספר פסקאות ובלבד שהכתיבה נעימה וקולחת.
זה שכותב בעברית מצוחצחת ועושה הגהה או זה שכותב ברישול חינני?
פה ושם שגיאות כתיב/פיסוק אפשר להעלים עין אבל אם הכל כתוב בבלגן בגוש ועם המון שגיאות
כתיב לא יהיה לי כח לקרוא.
אחד שמשתף או כזה שמתיחס לגופם של דברים שנכתבו כבר?
נעים שאנשים משתפים בכתיבתם אבל בהחלט אפשר לנהל דיונים ענייניים לגמרי ובצורה תיאורטית
וזה יכול להיות מאתגר שכלית ומאוד מהנה.
כזה שכותב ונעלם או כזה שיתיחס לכל תגובה?
כל אדם רוצה לקבל תגובה למה שכתב אבל זה נכון שלא תמיד יש מה להגיב.
אישית,אם פתחתי דיאלוג מול אדם ומגיע הרגע שהגענו לתמימות דעים אני משתדל להשאיר לו את זכות
התגובה האחרונה ולפחות לככב אותו שידע שנהניתי מהחוויה כולה.
כזה שזורם או כזה שמתריס ומאתגר.
כל עוד ההתרסה איננה פוגענית ואישית אני נהנה מאוד מכתיבה פרובוקטיבית שכזאת.
אחד שמעמיק או כזה שדאחקות מספיק עמוקות לו בשביל המדיה.
סורי,דאחקות לא בבית ספרי...זה פשוט משעמם אותי למוות לא פחות מרכילויות וכל עיסוק לגופם של אנשים.
/null/text_64k_1#