צטט: אורי אביבי 2013-08-03 09:49:45

הזוגיות (קשר) הכי ארוכה שיש לכל אדם היא עם עצמו.

לכן, אם לא יהיה מחוייב בראש ובראשונה לעצמו, איך יהיה מחוייב למישהי/מישהו/מישהם? 

 

אני בטוח שאדם מחויב לעצמו מרגע שנולד. אני גם בטוח שאדם מחויב לזולת האהוב עליו משום שזה תורם גם לעצמו, שהרי זוגיות היא סוג של מחויבות הדדית של זוג אנשים היודעים שיש דברים מאד חשובים להם שהם לא יוכלו להשיגם בעצמם ללא בן הזוג שלהם.

יחד עם זאת: העמדת העצמי כעומד בראש רשימת האינטרסים של עצמי בעת שאני חי במסגרת זוגית  - זהו מתכון פרוץ לפירוק הזוגיות בשעות משבר.

אני תמיד מתפלא איך אנו מבינים שכאשר המדינה שלנו בסכנה אנחנו מחייבים העמדת בני אדם בסכנת חיים אבל כשאנחנו חיים בזוגיות אנחנו מכריזים על האהבה והדאגה העצמית כדגל מנחה בחיי הזוגיות שלנו.....

צטט: חדוה ברנר 2013-08-03 10:13:31

היות והבאת את ענת גוב,

אני יכולה לשתף

שכשאני חליתי,כל זמן המחלה, ידעתי שאני חייבת לעשות הכל כדי להחלים,

ולפני שרציתי להיות בריאה בשביל עצמי,

ידעתי שאני מחוייבת לשלושת הילדים שהבאתי לעולם.

הרגשתי, שכאילו יש לי איזשהו חוזה בלתי כתוב,

שאני צריכה להיות איתנה עבורם.

 

 תודה על השיתוף.

צטט: eicher077 2013-08-03 10:14:29

צטט: shabat shalom 2013-08-03 09:49:45

אני לא יודע אם זו משוואה: אהבה=זוגיות

אבל אני יודע ששניהם אינם מתמצים בפרפורי הלב, התרגשויות, תענוגות משותפים בלבד

אהבה וזוגיות הן המסגרת העוטפת (לטוב או לרע) את החיים המלאים של כולנו (גם כשאין, זמנית, אהבה או/וזוגיות)

אז אחרי פרפורי הלב ההתרגשות יבואו החיים כמו שהם. והם (החיים) מלמדים אותנו (בדרך הקלה או בדרך הקשה) מהי אהבה או זוגיות.

אהבה וזוגיות נשמרת ע"י הקליפה הדקה של....המחויבות:

 

 

 

האהבה שלי היא לא האהבה שלה. אני לא חושב שאהבה רומנטית היא קודם כל מחויבות. מחויבות יש באהבה של הורה לילדיו או אולי בין בני-זוג אחרי שהאהבה הרומנטית שלהם נגמרה. כשאני רוצה לעשות את האחר מאושר נטו אני מתנדב במקומות כמו עמותת משאלת לב. אם אני קם כל בוקר ושואל "איפה האושר שלי?" זה לא אנוכיות ולא מתכון לאומללות. בדיוק להיפך, זה סימן שמשהו כנראה מאוד פגום במערכת היחסים שלי ואולי הגיע הזמן לארוז את המזוודות ולחפש אהבה במקומות אחרים.

 

 

אצלי המושג אהבה לבת הזוג, לילדים שלי הוא אותו מושג. ולכן לא אעזוב את הילד שלי גם אם הוא עושה לי צרות.

מסכים חלקית!

 

כשאני רוצה לחשוב על אהבה במובנה הטהור והנכון ביותר אני תמיד מתבונן על אהבה של הורים וילדים(אולי כי זה סוג האהבה שהטבע נתן לנו במתנה...ועם מעט מאמץ...יחסית...)

 

ביחסי הורים וילדים האגו לא משחק תפקיד?

 

ביחסי הורים וילדים הורה לעולם לא חושב כיצד הילד שלו גורם לו אושר?

 

נו באמת...

 

ויחד עם זאת עיקר המחשבה עובדת הפוך.

 

יכול להעיד על עצמי שההרגל להתעסק באושרן של הבנות שלי גם בזמן שאני חושב על אושרי שלי הפך אצלי ממש לרפלקס ומה שיפה פה זה שאני לא יוצא מגדרי כדי לגרום להן אושר...אלא אני פשוט מודע לגמרי לכך שבכל מה שאבחר לעשות חשוב לי שמה שיגרום לי אושר יגרום גם להן או לכל הפחות לא יפגע בהן.

 

בעיני זוהי מודעות אחרת לאושר...מודעות שבאה ממקום שונה ומסתבר שקשה לנו יותר לאמץ מודעות מסוג זה בתוך קשר זוגי.

 

אבל כשהזוגיות עובדת טוב באמת ויש שם אהבה אמיתית אני מאמין שגם הרגישות שלנו לאושר הצד השני תהיה כמעט טבעית לחלוטין וזו לא תבוא על חשבון הרגישות שלנו לאושרנו שלנו אלא במקביל אליה.

 

וככה זה גם צריך להיות...לא רואה שום דרך אחרת לגרום לזה לעבוד!

אני בדיוק לומד את זה עכשיו ויש לי מורה טובה.אני יכול להגיד במידה רבה של וודאות,שהפרק הראשון שלי הסתיים בגלל שאז לא הייתי מסוגל להשלים עם זה.

צטט: שפנדוזה מרדימון 2013-08-04 12:04:51

מסכים חלקית!

 

כשאני רוצה לחשוב על אהבה במובנה הטהור והנכון ביותר אני תמיד מתבונן על אהבה של הורים וילדים(אולי כי זה סוג האהבה שהטבע נתן לנו במתנה...ועם מעט מאמץ...יחסית...)

 

ביחסי הורים וילדים האגו לא משחק תפקיד?

 

ביחסי הורים וילדים הורה לעולם לא חושב כיצד הילד שלו גורם לו אושר?

 

נו באמת...

 

ויחד עם זאת עיקר המחשבה עובדת הפוך.

 

יכול להעיד על עצמי שההרגל להתעסק באושרן של הבנות שלי גם בזמן שאני חושב על אושרי שלי הפך אצלי ממש לרפלקס ומה שיפה פה זה שאני לא יוצא מגדרי כדי לגרום להן אושר...אלא אני פשוט מודע לגמרי לכך שבכל מה שאבחר לעשות חשוב לי שמה שיגרום לי אושר יגרום גם להן או לכל הפחות לא יפגע בהן.

 

בעיני זוהי מודעות אחרת לאושר...מודעות שבאה ממקום שונה ומסתבר שקשה לנו יותר לאמץ מודעות מסוג זה בתוך קשר זוגי.

 

אבל כשהזוגיות עובדת טוב באמת ויש שם אהבה אמיתית אני מאמין שגם הרגישות שלנו לאושר הצד השני תהיה כמעט טבעית לחלוטין וזו לא תבוא על חשבון הרגישות שלנו לאושרנו שלנו אלא במקביל אליה.

 

וככה זה גם צריך להיות...לא רואה שום דרך אחרת לגרום לזה לעבוד!

 

בהחלט:

השאלה התחילתית היא "למה הזוגיות הזו עובדת טוב"?

על כל קלישאת אהבה יש קלישאה נגדית וסותרת... והקלישאה היא: אם לא תאהב את עצמך קודם איך תוכל לאהוב את האחר? בקיצור הכל שטויות , אין חוקיות בעולם שבו אנחנו חיים, תאהב את עצמך או לא, תאהב אחר או לא, אין שום ערובה לכך שתזכה לאהבה אמיתית. הכי חשוב תדבוק בעקרנות שלך ומה שיבוא יבוא....

צטט: shabat shalom 2013-08-04 08:35:58

 

אני בטוח שאדם מחויב לעצמו מרגע שנולד. אני גם בטוח שאדם מחויב לזולת האהוב עליו משום שזה תורם גם לעצמו, שהרי זוגיות היא סוג של מחויבות הדדית של זוג אנשים היודעים שיש דברים מאד חשובים להם שהם לא יוכלו להשיגם בעצמם ללא בן הזוג שלהם.

 

יחד עם זאת: העמדת העצמי כעומד בראש רשימת האינטרסים של עצמי בעת שאני חי במסגרת זוגית  - זהו מתכון פרוץ לפירוק הזוגיות בשעות משבר.

אני תמיד מתפלא איך אנו מבינים שכאשר המדינה שלנו בסכנה אנחנו מחייבים העמדת בני אדם בסכנת חיים אבל כשאנחנו חיים בזוגיות אנחנו מכריזים על האהבה והדאגה העצמית כדגל מנחה בחיי הזוגיות שלנו.....

 

במידה ומדינה מפסידה במלחמה, חיי הפרט נמצאים בסכנה קיומית

לכן אנחנו מגינים על המדינה גם בעבור נתינת חיינו.

 

כאשר זוגיות נמצאת במשבר, חיי אף אחד לא נמצאים בסכנה קיומית.

 

מהמילים שלך עולה שאתה בעד לשים את אינטרס הקבוצה (מדינה או זוגיות) מעל אינטרס הפרט.

אין קבוצה בלי הפרט, ואם כל הפרטים יעדיפו את אינטרס הקבוצה.

בעיני נראה שיהיה לנו עדר

 

צטט: אורי אביבי 2013-08-04 22:30:06

צטט: shabat shalom 2013-08-04 08:35:58

 

אני בטוח שאדם מחויב לעצמו מרגע שנולד. אני גם בטוח שאדם מחויב לזולת האהוב עליו משום שזה תורם גם לעצמו, שהרי זוגיות היא סוג של מחויבות הדדית של זוג אנשים היודעים שיש דברים מאד חשובים להם שהם לא יוכלו להשיגם בעצמם ללא בן הזוג שלהם.

 

יחד עם זאת: העמדת העצמי כעומד בראש רשימת האינטרסים של עצמי בעת שאני חי במסגרת זוגית  - זהו מתכון פרוץ לפירוק הזוגיות בשעות משבר.

אני תמיד מתפלא איך אנו מבינים שכאשר המדינה שלנו בסכנה אנחנו מחייבים העמדת בני אדם בסכנת חיים אבל כשאנחנו חיים בזוגיות אנחנו מכריזים על האהבה והדאגה העצמית כדגל מנחה בחיי הזוגיות שלנו.....

 

במידה ומדינה מפסידה במלחמה, חיי הפרט נמצאים בסכנה קיומית

לכן אנחנו מגינים על המדינה גם בעבור נתינת חיינו.

 

כאשר זוגיות נמצאת במשבר, חיי אף אחד לא נמצאים בסכנה קיומית.

 

מהמילים שלך עולה שאתה בעד לשים את אינטרס הקבוצה (מדינה או זוגיות) מעל אינטרס הפרט.

אין קבוצה בלי הפרט, ואם כל הפרטים יעדיפו את אינטרס הקבוצה.

בעיני נראה שיהיה לנו עדר

 

 נראה לי שהגעת רחוק משום שיצרת דיכוטומיה בין שני קצוות והתעלמת ממה שיש ביניהם.

בן אדם נולד עם האגואיזם שלו. האגואיזם שלו הוא ה-BUILT IN של האדם. המחויבות לזולת - אצל האדם היא סוג של השתלת אבר זר בו.

מי שרוצה (ורק מי שרוצה) לחיות בזוגיות טובה ("טובה"  = עוד מושג המחויב הגדרה) לא יכול לדעתי לבנות אותה על בסיס האגןאיזם שלו.

הגיוני?

צטט: shabat shalom 2013-08-04 20:06:01

 

בהחלט:

השאלה התחילתית היא "למה הזוגיות הזו עובדת טוב"?

 ==============

לדעתי התשובה היא אהבה וחברות או יותר נכון אהבה גדולה על בסיס של חברות אמיתית.

זאת המטרה הסופית.

איך מגיעים לשם?

מזל(למצוא את הפרטנרים הנכונים) וכושר התמדה(לשמור על הטוב שזכינו לו)

 נראה לי שהגעת רחוק משום שיצרת דיכוטומיה בין שני קצוות והתעלמת ממה שיש ביניהם.

בן אדם נולד עם האגואיזם שלו. האגואיזם שלו הוא ה-BUILT IN של האדם. המחויבות לזולת - אצל האדם היא סוג של השתלת אבר זר בו.

מי שרוצה (ורק מי שרוצה) לחיות בזוגיות טובה ("טובה"  = עוד מושג המחויב הגדרה) לא יכול לדעתי לבנות אותה על בסיס האגןאיזם שלו.

הגיוני?

 

אני מאמין שגם אגואיזם (שימור הפרט) וגם אכפתיות לאחר (שימור הקבוצה) שתיהן תכונות מולדות

ולכן כדי לשרוד גם כפרט מסופק וגם כקבוצה מסופקת על האדם לאפשר תנועה (אני קורא לה ריקוד) בין שני הכאילו קצוות.

אז כמובן שאני מסכים איתך לחוסר היכולת לנהל זוגיות טובה רק על בסיס אגואיזם.

צטט: שפנדוזה מרדימון 2013-08-05 11:15:14

צטט: shabat shalom 2013-08-04 20:06:01

 

בהחלט:

השאלה התחילתית היא "למה הזוגיות הזו עובדת טוב"?

 ==============

לדעתי התשובה היא אהבה וחברות או יותר נכון אהבה גדולה על בסיס של חברות אמיתית.

זאת המטרה הסופית.

איך מגיעים לשם?

מזל(למצוא את הפרטנרים הנכונים) וכושר התמדה(לשמור על הטוב שזכינו לו)

 

מזל זה - לא.

אם אני בוחר חברה לחיים בעיקר (!!)בגלל השדיים הגדולים שלה - זה לא נקרא מזל. זוהי בחירה שלי.

אנחנו בוחרים - ומתעלמים מהקריטריונים לפיהם בחרנו את בני הזוג שלנו - ואז אומרים "מזל".

כדאי שכולנו נציץ באומץ במערכת הקריטריונים לפיהם אנחנו בוחרים את החברים שלנו... כדי שנדע למחוק אותם כשאנחנו בוחרים...

קשה.

אבל אפשרי.