צטט: shabat shalom 2013-08-06 11:55:37

מזל זה - לא.

אם אני בוחר חברה לחיים בעיקר (!!)בגלל השדיים הגדולים שלה - זה לא נקרא מזל. זוהי בחירה שלי.

אנחנו בוחרים - ומתעלמים מהקריטריונים לפיהם בחרנו את בני הזוג שלנו - ואז אומרים "מזל".

כדאי שכולנו נציץ באומץ במערכת הקריטריונים לפיהם אנחנו בוחרים את החברים שלנו... כדי שנדע למחוק אותם כשאנחנו בוחרים...

קשה.

אבל אפשרי.

 ================

פרטנרית נכונה לא בגלל שיש לה שדיים במידה הנכונה או בגלל שהגובה שלה בדיוק 170 ס"מ

פרטנרית נכונה עבור כל אדם בגלל שרק איתה נוצר הקשר שמביא בסופו של דבר אושר מקסימלי לשני הצדדים

וכאן נכנס המזל כי אני לא חושב שיש לאיש מאיתנו היכולת לנבא מי האדם המתאים ביותר כדי להיכנס לחיינו ולגרום לנו אושר.

תחשוב רק כמה פעמים פגשנו אנשים שחשבנו שיהיו חברים טוב והתאכזבנו.

תחשוב כמה פעמים קרה ההיפך ואנשים שברגע הראשון עשו עלינו רושם...לא משהו התגלו בהמשך

כאנשים שקשרנו איתם קשר מדהים (לא בהכרח בזוגיות,גם בידידות זה ככה).

אתה כותב על קריטריונים של בחירה-

בעיני הצבת קריטריונים של סינון שרבים נוהגים לעשות הם פחות או יותר...בולשיט אחד גדול!

באהבה אין חוקים וגם בזוגיות אין חוקים.

לעולם לא נדע למה שני אנשים שנראים לנו שמיים וארץ מתחזקים עשרות שנים זוגיות מאושרת

בעוד שאחרים שנראו "כל כך חמודים ביחד" מתגרשים אחרי שנתיים ולכן כל עניין תנאי הסף שאנחנו

מציבים הוא די מטופש.

אז נכון שישנם קוים אדומים לכל אדם.

אף אחד לא יכול לתכנת את עצמו להימשך למישהי אם היא לא הטעם שלו.

אבל יש בהחלט הרבה תכונות שלפעמים כשהזוגיות היא טובה אנחנו לומדים לקבל גם את הבעייתיות שבהן

ובמקרים כאלה אפילו פגמים חיצוניים קטנים שאולי הבחנו בהם בהתחלה נראים לנו לפתע זניחים לחלוטין

כי הקשר הזוגי כולו יפה ומספק אושר רב.

צטט: eicher077 2013-08-03 10:14:29

צטט: shabat shalom 2013-08-03 09:49:45

אני לא יודע אם זו משוואה: אהבה=זוגיות

אבל אני יודע ששניהם אינם מתמצים בפרפורי הלב, התרגשויות, תענוגות משותפים בלבד

אהבה וזוגיות הן המסגרת העוטפת (לטוב או לרע) את החיים המלאים של כולנו (גם כשאין, זמנית, אהבה או/וזוגיות)

אז אחרי פרפורי הלב ההתרגשות יבואו החיים כמו שהם. והם (החיים) מלמדים אותנו (בדרך הקלה או בדרך הקשה) מהי אהבה או זוגיות.

אהבה וזוגיות נשמרת ע"י הקליפה הדקה של....המחויבות:

 

 

 

האהבה שלי היא לא האהבה שלה. אני לא חושב שאהבה רומנטית היא קודם כל מחויבות. מחויבות יש באהבה של הורה לילדיו או אולי בין בני-זוג אחרי שהאהבה הרומנטית שלהם נגמרה. כשאני רוצה לעשות את האחר מאושר נטו אני מתנדב במקומות כמו עמותת משאלת לב. אם אני קם כל בוקר ושואל "איפה האושר שלי?" זה לא אנוכיות ולא מתכון לאומללות. בדיוק להיפך, זה סימן שמשהו כנראה מאוד פגום במערכת היחסים שלי ואולי הגיע הזמן לארוז את המזוודות ולחפש אהבה במקומות אחרים.

 

 

אתה חושב שיש בהכרח סתירה בין אהבה רומנטית ובין הרצון לעשות את האהוב/ה שלך מאושר/ת [או נינוח/ה או מוקל/ת קצת מעומס החיים] ?

צטט: שפנדוזה מרדימון 2013-08-06 12:19:22

צטט: shabat shalom 2013-08-06 11:55:37

מזל זה - לא.

אם אני בוחר חברה לחיים בעיקר (!!)בגלל השדיים הגדולים שלה - זה לא נקרא מזל. זוהי בחירה שלי.

אנחנו בוחרים - ומתעלמים מהקריטריונים לפיהם בחרנו את בני הזוג שלנו - ואז אומרים "מזל".

כדאי שכולנו נציץ באומץ במערכת הקריטריונים לפיהם אנחנו בוחרים את החברים שלנו... כדי שנדע למחוק אותם כשאנחנו בוחרים...

קשה.

אבל אפשרי.

 ================

פרטנרית נכונה לא בגלל שיש לה שדיים במידה הנכונה או בגלל שהגובה שלה בדיוק 170 ס"מ

פרטנרית נכונה עבור כל אדם בגלל שרק איתה נוצר הקשר שמביא בסופו של דבר אושר מקסימלי לשני הצדדים

וכאן נכנס המזל כי אני לא חושב שיש לאיש מאיתנו היכולת לנבא מי האדם המתאים ביותר כדי להיכנס לחיינו ולגרום לנו אושר.

תחשוב רק כמה פעמים פגשנו אנשים שחשבנו שיהיו חברים טוב והתאכזבנו.

תחשוב כמה פעמים קרה ההיפך ואנשים שברגע הראשון עשו עלינו רושם...לא משהו התגלו בהמשך

כאנשים שקשרנו איתם קשר מדהים (לא בהכרח בזוגיות,גם בידידות זה ככה).

אתה כותב על קריטריונים של בחירה-

בעיני הצבת קריטריונים של סינון שרבים נוהגים לעשות הם פחות או יותר...בולשיט אחד גדול!

באהבה אין חוקים וגם בזוגיות אין חוקים.

לעולם לא נדע למה שני אנשים שנראים לנו שמיים וארץ מתחזקים עשרות שנים זוגיות מאושרת

בעוד שאחרים שנראו "כל כך חמודים ביחד" מתגרשים אחרי שנתיים ולכן כל עניין תנאי הסף שאנחנו

מציבים הוא די מטופש.

אז נכון שישנם קוים אדומים לכל אדם.

אף אחד לא יכול לתכנת את עצמו להימשך למישהי אם היא לא הטעם שלו.

אבל יש בהחלט הרבה תכונות שלפעמים כשהזוגיות היא טובה אנחנו לומדים לקבל גם את הבעייתיות שבהן

ובמקרים כאלה אפילו פגמים חיצוניים קטנים שאולי הבחנו בהם בהתחלה נראים לנו לפתע זניחים לחלוטין

כי הקשר הזוגי כולו יפה ומספק אושר רב.

בדרך כלל כשאני כותב/מדבר על משהו אני או מתרגש או חושב..

לפעמים גם טועה. לפעמים - לא.

כשאני מתאהב במישהו אני בדרך כלל - מתרגש. אבל כשאני מחליט לחיות עם מישהו כל חיי - אני גם חושב. אני - בוחר, מעדיף. הבחירה שלי היא פרי עולם הערכים שלי. אנחנו יודעים - הרי - שיש אנשים הבוחרים את בני זוגם לחיים למרות שהם יודעים שהם אלימים/אגואיסטים/שחצנים/מצ'ואיסטים/בטלנים/מכוערים/ וכד'. הבחירה היא שלנו.

והיא מעידה על עצמנו.

כמה נשים/גברים אתה מכיר שבחרו בבני זוג שתמיד היתה להם אותה תכונה שגרמה להם לריב או להתנתק בסופם של יחסים?

צטט: shabat shalom 2013-08-07 07:43:40

צטט: שפנדוזה מרדימון 2013-08-06 12:19:22

צטט: shabat shalom 2013-08-06 11:55:37

מזל זה - לא.

אם אני בוחר חברה לחיים בעיקר (!!)בגלל השדיים הגדולים שלה - זה לא נקרא מזל. זוהי בחירה שלי.

אנחנו בוחרים - ומתעלמים מהקריטריונים לפיהם בחרנו את בני הזוג שלנו - ואז אומרים "מזל".

כדאי שכולנו נציץ באומץ במערכת הקריטריונים לפיהם אנחנו בוחרים את החברים שלנו... כדי שנדע למחוק אותם כשאנחנו בוחרים...

קשה.

אבל אפשרי.

 ================

פרטנרית נכונה לא בגלל שיש לה שדיים במידה הנכונה או בגלל שהגובה שלה בדיוק 170 ס"מ

פרטנרית נכונה עבור כל אדם בגלל שרק איתה נוצר הקשר שמביא בסופו של דבר אושר מקסימלי לשני הצדדים

וכאן נכנס המזל כי אני לא חושב שיש לאיש מאיתנו היכולת לנבא מי האדם המתאים ביותר כדי להיכנס לחיינו ולגרום לנו אושר.

תחשוב רק כמה פעמים פגשנו אנשים שחשבנו שיהיו חברים טוב והתאכזבנו.

תחשוב כמה פעמים קרה ההיפך ואנשים שברגע הראשון עשו עלינו רושם...לא משהו התגלו בהמשך

כאנשים שקשרנו איתם קשר מדהים (לא בהכרח בזוגיות,גם בידידות זה ככה).

אתה כותב על קריטריונים של בחירה-

בעיני הצבת קריטריונים של סינון שרבים נוהגים לעשות הם פחות או יותר...בולשיט אחד גדול!

באהבה אין חוקים וגם בזוגיות אין חוקים.

לעולם לא נדע למה שני אנשים שנראים לנו שמיים וארץ מתחזקים עשרות שנים זוגיות מאושרת

בעוד שאחרים שנראו "כל כך חמודים ביחד" מתגרשים אחרי שנתיים ולכן כל עניין תנאי הסף שאנחנו

מציבים הוא די מטופש.

אז נכון שישנם קוים אדומים לכל אדם.

אף אחד לא יכול לתכנת את עצמו להימשך למישהי אם היא לא הטעם שלו.

אבל יש בהחלט הרבה תכונות שלפעמים כשהזוגיות היא טובה אנחנו לומדים לקבל גם את הבעייתיות שבהן

ובמקרים כאלה אפילו פגמים חיצוניים קטנים שאולי הבחנו בהם בהתחלה נראים לנו לפתע זניחים לחלוטין

כי הקשר הזוגי כולו יפה ומספק אושר רב.

 

בדרך כלל כשאני כותב/מדבר על משהו אני או מתרגש או חושב..

לפעמים גם טועה. לפעמים - לא.

כשאני מתאהב במישהו אני בדרך כלל - מתרגש. אבל כשאני מחליט לחיות עם מישהו כל חיי - אני גם חושב. אני - בוחר, מעדיף. הבחירה שלי היא פרי עולם הערכים שלי. אנחנו יודעים - הרי - שיש אנשים הבוחרים את בני זוגם לחיים למרות שהם יודעים שהם אלימים/אגואיסטים/שחצנים/מצ'ואיסטים/בטלנים/מכוערים/ וכד'. הבחירה היא שלנו.

והיא מעידה על עצמנו.

כמה נשים/גברים אתה מכיר שבחרו בבני זוג שתמיד היתה להם אותה תכונה שגרמה להם לריב או להתנתק בסופם של יחסים?

=======================

הבחירה שלנו מעידה רק:

1. שיש לנו הזכות והיכולת לבחור לבד

2. שאנחנו בוחרים בהתאם לאישיות ולרקע שממנו באנו(מן הסתם)

היא לא מעידה בכהוא זה על כך ש:

1. העובדה שבחרנו לבד עושה אותנו צודקים יותר

2. שאם נבחר בצורה הכי אותנטית אנחנו גם נצדק ונקלע לזוגיות שהכי מתאימה לנו.

אם ננסח זאת בצורה קצת יותר בוטה...

נכון להיום אחד מכל שלושה זוגות שמתחתן בסופו של דבר גם יתגרש.

זה נתון מזעזע והסטטסיטיקה רק הולכת ומתדרדרת לרעתנו אז תגיד לי

אתה מה כל כך טוב ביכולת הבחירה שלנו אם אלה התוצאות העלובות שאנחנו משיגים!!!

לא תמיד צריך להעלות על נס את החופש של האדם לבחור בכוחות עצמו.

האם תיתן לילד שלך לבחור כל דבר?

האם אתה סומך בכל מאת האחוזים על שיקול דעתו של ילד בן 10 בנושאים כמו ניהול תקציב משק בית למשל

או אפילו בחירת בת זוג לחיים?

וגם מבוגרים עושים כל כך הרבה טעויות בשיקול הדעת בנושאים קטנים כגדולים...

העובדה שיש לאדם הזכות לבחור איננה מוכיחה שהוא תמיד יודע לבחור נכון!

רחוק מזה!

ודווקא בימינו אנו מוטב לכל אדם שמבין שהוא חי בעולם מורכב מאוד,עם רב גוניות אנושית

ונורמות תרבותיות חברתיות שמשתנות במהירות מטורפת לאמץ התנהלות מאופקת בהרבה

ולהבין שלמעשה...אין שום משמעות להפעלת שיקול דעת בבחירת בת זוג לחיים.

אין לנו יכולת בשיט(בטח לא בימינו) לחזות איזו זוגיות מתאימה לנו ויותר מכך להצליח ולנבא

איזו בחירת בת זוג תבטיח לנו זוגיות מאושרת לטווח ארוך.

אילו הייתה לנו יכולת כזאת שיעורי הגירושים לא היו אפילו קרובים למה שהם היום וכולנו

היינו כבר מזמן במתוך קשרים זוגיים מספקים.

לגבי שאלתך האחרונה  על מניעי הבחירה של אנשים תשובתי היא...שאני לא יודע.

אין לי שום כוונות להתיימר ולהסביר את השיקולים הרציונליים ובעיקר האי רציונליים שמניעים

בני אדם לבחור בפלוני ולא באלמוני כבן זוג.

כבר כתבתי נדמה לי בדיון אחר על דייט שהיה לי לא כל כך מזמן עם בחורה מקסימה או כמו שאומרים...מקסימה מדי.

תאמין לי שהייתי שמח באותו רגע שתצנח עליי רוח משמיים שתגרום לי להימשך אליה אבל מה לעשות...זה לא קרה ואין לי מושג למה...באמת שלא! אבל אני לא יכול להתכחש למה שהרגשתי.

אז אני מציע לכולנו לקחת את כל הבחירות וההעדפות שלנו בערבון מאוד מוגבל ולהבין שבסופו של יום אנחנו יצורים מורכבים ובכל מה שקשור בהבנתנו את עצמנו רב הנסתר על הגלוי.

אין טעם לנסות ולהבין מדוע אנחנו בוחרים כפי שאנחנו בוחרים.

מוטב להתרכז במיומנות לזהות ולדעת שקשר הוא טוב עבורנו ואז להשקיע בקשר הזה כדי לשמר אותו.

צטט: שפנדוזה מרדימון 2013-08-07 10:33:12

צטט: shabat shalom 2013-08-07 07:43:40

צטט: שפנדוזה מרדימון 2013-08-06 12:19:22

צטט: shabat shalom 2013-08-06 11:55:37

=======================

הבחירה שלנו מעידה רק:

1. שיש לנו הזכות והיכולת לבחור לבד

2. שאנחנו בוחרים בהתאם לאישיות ולרקע שממנו באנו(מן הסתם)

היא לא מעידה בכהוא זה על כך ש:

1. העובדה שבחרנו לבד עושה אותנו צודקים יותר

2. שאם נבחר בצורה הכי אותנטית אנחנו גם נצדק ונקלע לזוגיות שהכי מתאימה לנו.

אם ננסח זאת בצורה קצת יותר בוטה...

נכון להיום אחד מכל שלושה זוגות שמתחתן בסופו של דבר גם יתגרש.

זה נתון מזעזע והסטטסיטיקה רק הולכת ומתדרדרת לרעתנו אז תגיד לי

אתה מה כל כך טוב ביכולת הבחירה שלנו אם אלה התוצאות העלובות שאנחנו משיגים!!!

לא תמיד צריך להעלות על נס את החופש של האדם לבחור בכוחות עצמו.

האם תיתן לילד שלך לבחור כל דבר?

האם אתה סומך בכל מאת האחוזים על שיקול דעתו של ילד בן 10 בנושאים כמו ניהול תקציב משק בית למשל

או אפילו בחירת בת זוג לחיים?

וגם מבוגרים עושים כל כך הרבה טעויות בשיקול הדעת בנושאים קטנים כגדולים...

העובדה שיש לאדם הזכות לבחור איננה מוכיחה שהוא תמיד יודע לבחור נכון!

רחוק מזה!

ודווקא בימינו אנו מוטב לכל אדם שמבין שהוא חי בעולם מורכב מאוד,עם רב גוניות אנושית

ונורמות תרבותיות חברתיות שמשתנות במהירות מטורפת לאמץ התנהלות מאופקת בהרבה

ולהבין שלמעשה...אין שום משמעות להפעלת שיקול דעת בבחירת בת זוג לחיים.

אין לנו יכולת בשיט(בטח לא בימינו) לחזות איזו זוגיות מתאימה לנו ויותר מכך להצליח ולנבא

איזו בחירת בת זוג תבטיח לנו זוגיות מאושרת לטווח ארוך.

אילו הייתה לנו יכולת כזאת שיעורי הגירושים לא היו אפילו קרובים למה שהם היום וכולנו

היינו כבר מזמן במתוך קשרים זוגיים מספקים.

לגבי שאלתך האחרונה  על מניעי הבחירה של אנשים תשובתי היא...שאני לא יודע.

אין לי שום כוונות להתיימר ולהסביר את השיקולים הרציונליים ובעיקר האי רציונליים שמניעים

בני אדם לבחור בפלוני ולא באלמוני כבן זוג.

כבר כתבתי נדמה לי בדיון אחר על דייט שהיה לי לא כל כך מזמן עם בחורה מקסימה או כמו שאומרים...מקסימה מדי.

תאמין לי שהייתי שמח באותו רגע שתצנח עליי רוח משמיים שתגרום לי להימשך אליה אבל מה לעשות...זה לא קרה ואין לי מושג למה...באמת שלא! אבל אני לא יכול להתכחש למה שהרגשתי.

אז אני מציע לכולנו לקחת את כל הבחירות וההעדפות שלנו בערבון מאוד מוגבל ולהבין שבסופו של יום אנחנו יצורים מורכבים ובכל מה שקשור בהבנתנו את עצמנו רב הנסתר על הגלוי.

אין טעם לנסות ולהבין מדוע אנחנו בוחרים כפי שאנחנו בוחרים.

מוטב להתרכז במיומנות לזהות ולדעת שקשר הוא טוב עבורנו ואז להשקיע בקשר הזה כדי לשמר אותו.

אנסה בקיצור:

1. הבחירה שלנו היא הבחירה שלנו. איננו יכולים לברוח (למקורות שלנו/למזל שלנו וכד')  מכך אם אנחנו מחפשים את האושר שלנו.

2. הגרושין המתרבים היא התוצאה של התרבות החדשה והחופשית שלנו. התרבות המעמידה את האגואיזם כערך עליון ומעבירה אותו אל עקרון מנחה את חיינו

אולי הסיפור הזה יבהיר הכל:

2.