כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פרטי קהילה

    עסקים קטנים ובינוניים

    רוצה להקים עסק? יש לך עסק? קהילת העסקים הקטנים והבינוניים היא המקום לקשירת קשרים עסקיים, להעצמה ולסיוע בפיתוח העסק שלך. כאן תוכל להעזר באנשי עסקים, ביזמים ובאנשי מקצוע, שכבר התנסו בהקמת עסק ובניהולו. בקהילה תוכל למצוא דיונים מעמיקים ומקצועיים בנושאים כגון: בניית תכנית עסקית, שותפות, תמחור, רישוי, הלוואות, טיפים ועוד.

    יזמות ועסקים

    חברים בקהילה (5975)

    יוסי בר-אל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שטוטית
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    eli_cohen
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    תומרתומר1
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    MyleneLv
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    (דורון גראור)
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    יהודה טלמון
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    רינת אגרנט
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    דניאלהקשת
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אריק 2000
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פורום

    עסקים קטנים ובינוניים

    פורום העסקים הקטנים והבינוניים בישראל

    העסקים קטנים - האפליה גדולה!

    9/8/13 09:34
    0
    דרג את התוכן:
    2015-03-15 16:52:32
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    [ עסקים קטנים ובינוניים, יוקר המחיה בישראל ]

     

    כיצד ניתן להוריד את יוקר המחיה ע"י מדיניות מס תומכת צמיחה.

     

    יש הרבה תאוריות בתחום הכלכלה, חלקן טובות רק על הנייר מהסיבה שהנחות המודל לא מתקיימות במציאות, חלקן עוסקות בכלכלה הישנה שהייתה קיימת בעידן צמיחת מפעלי וערי התעשייה הגדולים וחלקן כל כך מורכבות שקשה להכניס את הנתונים לתוך המודל .

     

    אך יש משהו שהיה נכון אז ונכון גם היום.

    מדובר בתשואה מול סיכון. ומסתבר לפי התאוריות של שיפוט והערכה בתנאי אי וודאות (כלכלה התנהגותית) שהפרטים הם ברובם דוחי סיכון ואף שונאי סיכון.

     

    בואו נשחק משחק קטן שממחיש את שנאת הסיכון :

    נניח שאני מציע לכם 2 אפשריות , הראשונה היא לקבל 20 שקל חדש בוודאות.

    האפשרות השנייה היא, שנטיל מטבע ונשחק את המשחק "עץ או פאלי" , אם אתה (או את) הקורא הנאמן מנצח, אתה זוכה ב 40 שקלים חדשים ואם לא,כלומר אם אני מנצח אז אני לא נותן לך כלום.

     

    ובכן, במה תבחר ?

     

    בניסוי מסוג זה הרוב בחרו לקבל את האפשרות הוודאית של 20 ש"ח. . גם אם היינו משחקים על 50 ₪ בוודאות מול 100 ₪ בהסתברות של 50% היו רבים וטובים בוחרים ב 50 ש"ח ₪ וכך הלאה.

     

    כלומר הרוב החליט לקבל את הכסף שמוצע לו מבלי לשחק את המשחק למרות שהיה יכול להרוויח כפול. זאת ועוד ,רמת הסיכון שני המקרים היא אפסית, הרי אין לכם מה להפסיד פה בשתי האפשרויות ותוחלת הרווח שלכם בשני המקרים זהה ,לפי המקרה הראשון למשל הממוצע המשוכלל של ההתפלגות היא 20 ₪. 

     

    הניסוי החביב הזה , מוכיח שהפרטים ברובם הם שונאי סיכון, לא אוהבים אי וודאות.

     

    גם כשהצעתי לשחק את המשחק מספר בלתי מוגבל של פעמים עדיין הרוב העדיפו את הוודאות על אי הוודאות למרות הפיתוי. וזה בניגוד לכל חשיבה רציונלית ,הרי בכל פעם שאני מטיל מטבע יש הסתברות של 50% לעץ ושל 50% לפאלי.  

     

    ובכן מה בין שנאת סיכון למאמר שאמור לדון בעסקים קטנים ?

     

    כאשר הפרט עומד לפתוח עסק זעיר או עסק קטן ובטח ובטח עסק בינוני או גדול הוא עושה בדיקות.

     

    הוא בודק מה עלות ההשקעה הראשונית ,מה עלויות התחזוקה של העסק (עלויות שכר עובדים, אנרגיה, תקשורת וכד') , הכרה בפחת על ציוד, מיסוי וכמובן גם את תזרים המזומנים הצפוי מדי חודש או שנה ומחיר ההון (ריבית).

    מכניסים את כל הנתונים לנוסחת חישוב שנקראת ענ"נ (ערך נוכחי נקי) שמהוונת את הכל לכדי הערך בימינו.
    אם נקבל תוצאה חיובית  יש כדאיות בהקמת העסק ואם קיבלנו תוצאה שלילית אז העסק צפוי להפסדים.

     

    במהלך הבדיקות של כדאיות פתיחת העסק אחד הדברים החשובים ביותר הוא עלות ההשקעה הראשונית.

     

    השאלה האם לפרט יש מספיק הון לממן את ההשקעה הראשונית בעצמו או האם הוא זקוק להלוואה היא שאלה קריטית. פה כבר נכנס המושג סיכון פיננסי.

    הסיכון הפיננסי גדל ככל שהפרט זקוק ליותר הלוואות ולמינוף גדול יותר. וככל שהוא  לוקח על עצמו סיכונים גדולים יותר גדולים כך הוא גם ידרוש מחיר יותר גבוה למוצר/שירות שהוא מספק. העלייה הזאת במחיר נקראת פרמיית סיכון.

     

    מרבית האזרחים כמעט בכל חברה מערבית הם שכירים. הם בחרו שלא לקחת את הסיכון שבעסק פרטי ולקבל את שכרם בלי הרבה דאגות שמעסיקות כל עצמאי ממוצע. הם לא רוצים להשקיע את כספם ובטח שלא לקחת הלוואות שעלולים להכניס אותם לבור של חובות, למרות שהם גם יכולים , אם ינהלו נכון את העסק ,לשפר מאוד  את מצבם הכלכלי, הרבה יותר ממה שהם מרוויחים כשכירים.

     

    הבעיה בארצנו הקטנה מתחילה בתאבון הבלתי נדלה של משרד האוצר להטיל מיסים לא חכמים על כמעט כל דבר, גם על מנועי צמיחה חשובים מאין כמותם בצורה של עסקים זעירים, קטנים ובינוניים. המיסים הללו שגורמים להשקעה הראשונית להיות כפולה ולפעמים גם יותר , מוציאה את האוויר , (ואת האומץ) לרבים מאלו שחשבו להקים עסק
    ומשאירים אותם בשוק העבודה של השכירים. ובנוסף מונעים מעסקים קטנים להתרחב.

    אתן דוגמא קטנה :

     

    נניח שהפרט הוא שכיר ועובד כמתקין וטכנאי מעליות ורוצה להפוך לעצמאי בתחום זה. ההוצאה העיקרית בעסק מסוג זה היא רכב מסחרי או טנדר שבעזרתו מגיע הטכנאי מלקוח ללקוח ומבצע את עבודתו. הבעיה היא שהרכב שהוא רוצה לרכוש כדיי לפתוח עסק עצמאי לא לגמרי מוכר לרשויות המס. את המע"מ הוא לא יקבל חזרה כפי שהיה נהוג רק לפני כשנתיים, בהוצאות התחזוקה והדלק של הרכב יכירו לו רק ב 2/3 (כמו בהוצאות הטלפון הניד) וגם בביטוח הרכב.
    כלומר הטכנאי שלנו היה יכול לרכוש טנדר במחיר של 80,000-130,000 ₪ , אך בגלל החוקים הנוקשים הוא יאלץ להשקיע קרוב לרבע מליון שקל , כן קראתם נכון זאת לא טעות קרוב לרבע מיליון ₪ ולעיתים גם יותר ולרכוש רכב יקר משמעותית (וכך גם הביטוח ) כדיי שרשויות המס יכירו הכרה מלאה בכל הוצאותיו בסעיף העיקרי זה של הוצ' רכב. רכב זה דורש רשיון ג', נשמע לכם הגיוני ?

     

    וכך גם הגנן, השרברב, טכנאי מכונות הכביסה, מתקיני תריסים ,טכנאי ומתקיני
    מזגנים ועוד ועוד מקצועות  של נותני שירות.

     

    בהוצאה ראשונית כזאת רק על סעיף הרכב רבים בוחרים שלא לקחת את הסיכון ולא לפתוח עסקים.

    ויש כאלה שסוגרים כשהגיע הזמן להחליף את המכונות וציוד העבודה לציוד חדש.

     

    ולא מדובר רק על תחום הרכב, גם אם חשבתם לרכוש מכונות חריטה או תנור תעשייתי או מכונת תפירה או כל דבר כמעט שעוזר לכם כיזמים לפתח עסק בתחום כלשהו תאלצו לשלם מכס/מס רכישה והיטלים שונים שמכפילים את ההוצאה הראשונית שלכם לרמה כזאת שנדרש מינוף והסיכון הפיננסי שלכם עולה. דרך אגב אם אתם תקימו מפעל גדול והתנור יהיה 100 אחוז תעשייתי, או מכונת התפירה היא 100 אחוז תעשייתי, שם דווקא יש פטור ממכס מתוך כוונה לעודד עסקים גדולים ולעודד יצוא. זה מבורך, אך מפלה עסקים קטנים. אם תקימו נניח בית חרושת המייצר ריפוד למושבי מכוניות  המכונה שתרכשו תהיה נטולת מכס והיטלים שונים, אך אם תקימו מרפדייה קטנה  עצמאית, אז לא תקבלו החזר מלא על המכס מהסיבה שהיא יכולה להיות גם לשימוש אישי. וכך גם מכבסה קטנה ושכונתית לעומת מכבסה תעשייתית גדולה ועוד ועוד..

     

    זה מוציא הרבה יזמים פוטנציאלים מהשוק שהיו מוכנים לסיכון עד רמה מסוימת.

     

    כיום רשויות המס מכירות בפחת שיש על כלי התעשייה והרכבים הללו. ההכרה הזאת עוזרת למתן מעט את הסיכון אך השיטה  הזאת של מגן מס על הפחת מיושנת ולא מתאימה לרבים מסוגי התעשייה והשירותים. יש כל כך הרבה עסקים בישראל שנסגרים כל שנה כי הם לא הצליחו בתוך שנתיים אפילו להחזיר את ההשקעה הראשונית ואני לא מדבר על להרוויח. עסקים רבים כלל לא מגיעים בשנים הראשונות לסף המס ולכן ההכרה בפחת על הציוד כלל לא עוזרת להם להגיע לרווחיות.
    מעל 40,000 עסקים נסגרים בישראל מדי שנה בעוד שבערך 50,000 נפתחים וזה בשנה טובה.
    בשנים גרועות יותר כמות העסקים שנפתחים ונסגרים כמעט זהה.

     
    הפתרון שאני מציע במאמר זה הוא דיי פשוט :

     
    אני פונה מפה לשר האוצר ושר הכלכלה לחשוב על האפשרות לביטול ההכרה בפחת
    לעסקים שיחפצו בכך, ובמקביל לבטל את מס הרכישה /מכס על רכבים ומכונות לתעשייה
    המיובאים לארץ. (כמובן שצריך לנסח קריטריונים כדיי שלא כל בעל עסק ירכוש מכוניות
    לכל בני משפחתו).

     
    המכס נועד להגן על התעשייה בארץ , אך את רוב הרכבים והמכונות כלל לא מייצרים בארץ, על מי מגן המכס? יש חובה מוסרית לבטלו !

     

    ביטול ההכרה של מגן מס על הפחת יגדיל את ההכנסה ממסים מעסקים אלו ואילו מצד שני ביטול המכסים יקטין את ההכנסות ממכס אך יגדיל מאוד את היקף העסקאות והעסקים החדשים שיפתחו.

     

    עסקים חדשים אלו יפתחו כי הסיכון הפיננסי שלהם ירד ובמקרים מסוימים לא יהיה קיים כלל (זוכרים את המשחק ששיחקנו בתחילת המאמר?). הסיכון הפיננסי ירד אך בו בזמן הסיכון הנובע מהתחרותיות בין העסקים יגדל, העסקים יהיו חייבים להתייעל כדיי לשרוד בשוק עם תחרות חופשית אמיתית. בשלב הראשון תזרים המזומנים יקטן כי המחירים
    ירדו כתוצאה מהתחרות אך בטווח הזמן הבינוני והארוך תזרים המזומנים יגדל מכניסה של פלחי אוכלוסייה חדשים לשוק כרוכשים. הפחדים של היזמים הם בראש ובראשונה של הפסד פיננסי, הרוב פחות מפחדים מהתחרות וחושבים שהם יצליחו לפצח את הקוד של השוק כדיי להשיג מספיק לקוחות.

     

    ככל שיהיו יותר עסקים הם יתחרו בניהם במחיר, מחירי המוצרים והשירותים ירדו, פלחי אוכלוסייה חדשים שלא היו יכולים לרכוש סחורות ושירותים במחירים הגבוהים יכנסו לשוק כרוכשים. כל הפעילות העסקית במשק תגבר וכתוצאה מכך גם ההכנסות ממסים.
    השיטה הזאת לעידוד עסקים קטנים תביא לצמצום המגזר הממשלתי/הסתדרותי לטובת עליית המועסקים במגזר הפרטי/עסקי. ובסה"כ תביא לעלייה בהכנסה הפנויה של האזרחים שתגיע מירידה ביוקר המחיה.

     

    היתרון שיש לעסקים קטנים מול המונופולים , אוליגופולים והחברות הגדולות הוא מהירות ההחלטה, בעל בית קפה שכונתי יכול להחליט על שינו בעסק בבוקר ועד הערב הוא כבר מבוצע, לעומת זאת ברשת גדולה של זכיינים, יעשו בדיקות, ישיבות ,ינסחו החלטה ועד שיחליטו ויבצעו יעברו מס' שבועות. במונופולים זה ייקח גם חודשים או
    שנים, כך שמהירות המחזור של הכסף בעסקים קטנים מהירה יותר מאשר בעסקים הגדולים,
    מהירות המחזור של הכסף זה בעצם מנוע שמניע את הצמיחה!  

     

    (בסוגריים אוסיף אפליה נוספת ולא פחות קשה שיש לעסקים קטנים היא האפליה בין סוגי התעסוקה השונים גם בתוך התחום של עסקים קטנים מול עצמם. בכל אזור תעשייה בונים היום מגדלי זכוכית וטיטניום לשמש כמשרדים לתעשיית ההייטק, הנהלת חשבונות ,עורכי דין , אדריכלים ומקצועות נוספים בו בזמן שמקומות לתעשייה הזעירה של רתכים, נגרים, קונדטוריות קטנות ,מוסכים ,טקסטיל וכד' נעלמים מהנוף.  גם את זה צריך לאזן, אי אפשר להמשיך  כך!)

     

    יש לציין שצריך להיזהר שלא להביא את השוק למצב של רתיחה, צריך יחס הוגן בין שיעור המגזר הממשלתי למגזר הפרטי. המדינה זקוקה גם למפעלים גדולים וחברות ענק וגם לפקידי ממשל.

     

    אך כיום יש אפליה שנובעת מהקלות מס בהיקפים אדירים לתאגידים הגדולים מול הכבדת מיסים על העסקים הקטנים. דבר כזה אסור שימשך.

     

    השיטה של הקלות מס שהובילה לרווחים כלואים של עשרות מיליארדי שקלים  אומנם הביאה לפתיחת מפעלים ומרכזי פיתוח חשובים בעיקר של טכנולוגיה גבוהה וזה דבר מבורך שמנע אבטלה, אך יש לעודד עסקים כאלו בשיטות אחרות.

     

    לכל תעשיה יש תמריץ מסוים שמניע אותה לפתוח ולהרחיב עסקים במדינה מסוימת. לא הכל מסתכם בסיכון הפיננסי ובסיכון השוק.

     

    לדוגמא, תעשייה עתירת כח אדם שדורשת כח אדם זול תפתח מפעלים בעיקר בהודו, ירדן, סין, טורקיה וכד'. ותעשיה שדורשת מוחות אנושיים כמו התעשייה עתירת הידע תעדיף מקומות כמו עמק הסיליקון בקליפורניה.

     

    בארץ למשל יש את המוחות האנושיים שכבר הביאו הצלחות לא מעטות, יצא לנו שם טוב, יש מוניטין, זה שלעצמו מושך חברות כמו HP , GOOGLE ונוספות לפתוח מרכזי מחקר ופיתוח בישראל ולא בארצות אחרות, ניתן לתת הטבות מס לתקופה מוגבלת בזמן ולחשוב מחדש בדרך יצירתית איך למשוך חברות כאלו לישראל.

    חשוב להבין שקמה צעקה ממספר מדינות מפתח שקוראות ליצור חוקים חדשים שיחייבו את התאגידים הגדולים לשלם מס אמת, ולכן עלינו לחכות ולראות לאן זה מוביל, כל כללי המשחק עומדים להשתנות. הרי לא יתכן שהן ירוויחו מיליארדים ולא ישלמו מס חברות באף מדינה מצד אחד ויקבלו את כל השירותים מהמדינה מצד שני.

     

    יש חברות שהם עתירות אנרגיה ומה שימשוך אותם זה בעיקר אנרגיה זולה,
    בקרוב מאוד יהיה לנו שפע של גז שאפשר לתעל לטובת משיכת תעשיות כאלו למשל בנגב,
    ולהתנות אנרגיה במחיר מסובסד אם יועסקו מס' עובדים מסוים, נניח מהפזורה הבדואית
    בנגב, ובמקום שהמדינה תשלם מיליארדים של שקלים דרך הביטוח הלאומי לעשרות אלפי המובטלים, חלקם ישתכרו דרך המפעלים הללו. תהיה הקלה על הקצבאות שהמדינה מעניקה לפלחי אוכלוסייה שונים.

     

    כלומר לא רק הטבות מס מפליגות ימשכו לפה תעשיות גדולות, כל תחום בפני עצמו ניתן למשוך ע"י התמריץ המשמעותי ביותר מבחינתו.

     

    לסיכום , המשק הישראלי צריך להגיע לשווי משקל חדש ומשופר של תעסוקה,
    תוצר, ויחסי גומלין בין המגזר העסקי והציבורי ובין עסקים קטנים לתאגידי ענק
    ע"י מחשבה יצירתית ולא ע"י אפליית צד אחד על חשבון הצד השני.

     

    הכותב הוא סטודנט לכלכלה וניהול באוניברסיטה הפתוחה.

     
    מוזמנים לקבוצת כלכלנים צעירים להעלות הצעות ודיונים :

    https://www.facebook.com/groups/480848758616531/

     

     

     



     

     



     



    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "העסקים קטנים - האפליה גדולה!"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   



    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "העסקים קטנים - האפליה גדולה!"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה