צטט: אספרסו כפול 2013-08-09 18:37:25
אחד הביטוים השגורים כאן זה לצאת [או לא] מהקופסא. אז מה זה בדיוק?
ככה בכללי, מדובר בסוג של עטיפה. מרובעת ועשויה מחומר נוקשה.
כקונצפט... הקופסאות הכי יעילות כשכל העולם הוא סוג של קופסא... קופסאות קטנות יעילות לסידור במגירות מרובעות, בארונות מרובעים, בחדרים מרובעים, בבתים מרובעים הבנוים מבלוקים מרובעים וכך הלאה...
אנחנו כבר יודעים שגם דברים שיש להם צורות אקראיות אפשר לסדר במאמץ זניח יחסית בתוך מלבן.
סוג של בבושקה מתוחכמת.
אנחנו כולנו פריקים של סדר. וזה בתורו, מבדל את המצב מתחושת הכאוס. תנו לנו סדר ואנחנו מתמלאים בתחושה של יציבות ובטחון. אלמנטים שחוזרים על עצמם מרגיעים אותנו.
וזה כבר מצרך שאי אפשר לזלזל בו.
והתחושה הזאת נופלת לשוונג שבו כל דבר, כדאי שתהיה לו קופסא. התרגלנו שככה הכי נח לנו. שיהיה סדר.
אפילו רעיונות אנחנו מכניסים לריבוע. וכבר אמרנו... הגדולה של השיטה הוא באחידות.
והרי אפשר לעבור לשקיות. הן מתאימות את עצמן למוצר ולא להיפך. לשקיות אין ערך בפני עצמן. המוצר עצמו מכתיב להן את הצורה. [ובכלל, המוצרים כדאי שתהיה להם הצורה שהשימוש מכתיב להן ולא איך יארזו אותן.] ככה יש הרבה יותר מקום וגמישות. [הלו... העולם עגול]. אבל זה מחייב אותנו להמציא סדר אחר. כל פעם מחדש.
ואפילו, לפעמים, בכלל לוותר על סדר. ואולי אפילו על האחסון והאגירה ודי.
אבל... למי יש כח לכל הבארדק הזה?
לצאת מהקופסה זה בערך כמו לצאת מהארון. אתה לא משתנה אחרי ההצהרה הזאת, כל מי שמכיר אותך ידע גם לפני זה (שאתה גיי או מרובע) אבל כולם טופחים לך על השכם וזה עושה לך טוב. כי אתה שייך ואתה כמו כולם.
ואני אומר שלא צריך לארוז שום דבר ולא צריך לצאת משום מקום. האמת הקוסמית נמצאת כאן ועכשיו....
/null/text_64k_1#