צטט: חנה וייס 2013-08-14 02:49:33
צטט: הרב ערך 2013-08-12 21:44:51
ברפואה קיים מצב הנקרא "פרסונליטיס", ובתרגום: מחלת סגל או אח"מים. כאשר רופא או איש סגל רפואי או אח"מ נופל למשכב, מיד מסתער עליו גדוד של רופאים ומינהלנים. עושים לו כל בדיקה שכתובה בספר וגם כאלו שלא, ומטפלים בו במסירות ובהרואיות. ומכיוון שברפואה הכלל הראשון הוא "קודם כל אל תזיק", לעתים הבכירים האלו נכנסים לצרה אמיתית עקב טיפול יתר.
אני חושב שהמקרה הבולט ביותר הוא המקרה של אריאל שרון. כל אדם אחר עם אותו היקף פגיעה היה מקבל טיפול סביר, ומותו היה נקבע תוך מספר שעות. זה היה נותן לו סוף מכובד, ולמשפחה אפשרות להתאבל ולהמשיך הלאה. ככל הנראה ההתערבות ההרואית במקום שבו היה הגיוני לוותר, גרמה למצבו העגום.
לוותר?!!! אתה מוותר??!!
מותר, אצלך, למות??
השתלת מוח??
סחתיין על חוש ההומור. ואני חשבתי שאת יבשה כמו צנון. עכשיו תוכלי להריץ מופעי סטנדאפ במכוני דיאליזה ובמחלקות טיפול נמרץ. אין ספק שהמועמדים להשתלה ישמחו לשמוע את הדאחקות שלך. ואולי תצחיק אותם העובדה שהם צריכים למות בגלל שאיזה ממשש יאקים טיבטי מסומם ראה קשתות עולות מגופה נרקבת שרבצה אצלו שבועיים בבית.
לוותר, את שואלת. זו שאלה שרופאים רבים מתלבטים לגביה במצבים חסרי מרפא. בטח לא במצבים הניתנים לריפוי כמו אי-ספיקת איבר. אבל אין ספק שאנשים מלומדים שמצילים חיים ועובדים קשה ומלווים את החולים והמשפחות בסבל נורא, צריכים לעצור ולהקשיב לכל בור מפונק ושחצן שיודע יותר טוב מכולם. אפילו כאשר היא לא יודעת להבדיל בין סרטן לשבץ, בין התקף לב לאי-ספיקת כבד, ומחילה כלל אחד על הכל.
השתלת מוח? לא צריך. מסתבר שאפשר להסתדר יופי בלי מוח. יכול אדם לוותר על מוחו ולהשתיל בראשו שלט רחוק ההופך אותו לזומבי הנגרר אחר גורו מזדמן. הזומבי המאמין יתחנף לגורו ויתבטל בפניו, ילך בעולם עם חיוך מסומם, ויטריח את הציבור המותש בתובנותיו המעופשות והטרחניות. ורק שלא יספר לנו אותו הזומבי על חמלה. כי המאמין הזומבי הוא קנאי השולח את מי שלא מתאים לו למות, ועושה זאת בחיוך מאוס, סלחני ואדיש.
/null/text_64k_1#