צטט: חדוה ברנר 2013-08-12 21:26:06

צטט: shimenben 2013-08-12 20:44:50

צטט: חדוה ברנר 2013-08-12 20:35:39

מאד פשוט.

כשאין לך כוחות - תגיד.

תגיד שאתה רוצה שיעזבו אותך במנוחה.

מי שלא יכבד את הרצון שלך, 

כנראה שלא רואה אותך ,

ואולי כדאי להתרחק ממנו.

 

נכון. אבל מדובר באהוביי כאן כל הקונפליקט.

 

 

אני לא מכירה אותך או את אהובייך,

אבל מאד מוזר, שהאנשים שאתה מגדיר: "אהוביי",

בכלל לא מבינים אותך.

כשאוהבים מישהו, מרגישים מה עובר עליו,

מרגישים מתי טוב להתקרב, ומתי כדאי קצת להתרחק.

כשאוהבים, מסוגלים להכיל אחד את השני.

מצד אחד זה מאד מדויק מה שאת אומרת, מצד שני  זה קצת מתעלם מהעובדה שככל שאנחנו גדלים עם הקרובים אלינו, אהובינו, היחסים הולכים ונעשים מורכבים יותר, וכל צד שבתוך המערכת רוצה לקבוע את האוטונומיה שלו חזק יותר, ושם נוצרים פערים שהם, תסכול, כעס, אכזבה, יהירות, גאווה, וככל שהמורכבות גדולה יותר ומתפתחת , כך גם האפשרות שלנו להתגבר ולאהוב. אהבה מוזנת גם מהרבה כוחות שליליים כי היא צריכה איזון, ובעיקר משברים להתגבר עליה, אחרת נרדמים.

צטט: קליל 2 2013-08-12 21:47:03

צטט: חדוה ברנר 2013-08-12 21:26:06

צטט: shimenben 2013-08-12 20:44:50

צטט: חדוה ברנר 2013-08-12 20:35:39

מאד פשוט.

כשאין לך כוחות - תגיד.

תגיד שאתה רוצה שיעזבו אותך במנוחה.

מי שלא יכבד את הרצון שלך, 

כנראה שלא רואה אותך ,

ואולי כדאי להתרחק ממנו.

 

נכון. אבל מדובר באהוביי כאן כל הקונפליקט.

 

 

אני לא מכירה אותך או את אהובייך,

אבל מאד מוזר, שהאנשים שאתה מגדיר: "אהוביי",

בכלל לא מבינים אותך.

כשאוהבים מישהו, מרגישים מה עובר עליו,

מרגישים מתי טוב להתקרב, ומתי כדאי קצת להתרחק.

כשאוהבים, מסוגלים להכיל אחד את השני.

 

אדם שהוא נוח לבריות בדרך כלל ושהיה אוזן קשבת כל השנים ..ותמיד תמיד מגיעים אליו עם בעיות..אותם אלה שמגיעים אליו..תכלס..לא רואים אותו..הם רוצים שהוא יקשיב להם..יתמוך בהם..יש מצבים שזה הופך להיות מעמסה כבדה מאד..וזה איזה סוג של פלונטר..

מחזק את מה שאתה אומר, ומוסיף, הלא לשם כך נתכנסנו לדבר על הניואנסים של איך?  שאנחנו כבר בתוך המעמסה הזו.

צטט: שפנדוזה מרדימון 2013-08-13 09:24:41

כשמדובר בשאיבת אנרגיות רוב הזמן אני בשליטה וגם אם יש לחץ רגעי הוא עובר.

אבל זכור לי מקרה לפני כמה חודשים שנדמה היה שלכל העולם יש דרישות אליי ממש במקביל והרגשתי שעוד שניה אני פשוט יוצא מדעתי.

מה שעשיתי(ואני בהחלט ממליץ על השיטה הזאת) היה לקחת את מפתחות הרכב,לנתק את הנייד ולנסוע למקום שקט ומבודד.

 אני מצאתי אזור יפה ומאוד שקט של שדות קרוב לפ"ת ופשוט החניתי את הרכב בצד.

 ישבתי לי ככה בתוך הרכב כשעתיים ונרגעתי.

העולם "המסכן" צריך היה ללמוד להסתדר בלעדיי כי אני פשוט לא הייתי זמין ומסתבר שאכן אנשים מצליחים לשרוד גם בלעדינו.

ואחרי שנרגעתי חזרתי עם כוחות מחודשים.

אז כמובן שהשיטה הזאת לא מתאימה למקרים של חירום ממש אבל בינינו...אנשים מטרידים אותנו רוב הזמן בזוטות רק מפני שאנחנו מאפשרים להם.

אז לטובת הבריאות הנפשית שלנו מוטב שגם אנחנו נלמד את עצמנו לשים להם גבולות.

 ויפה שעה אחת קודם!  

 

בנינו, לא הייתי מנסח את זה יותר טוב.

שווה ניסיון. 

צטט: דליסיוזו 2013-08-13 11:09:50

קח חופשה,אתה עצבני ומותש.חבריך לא צריכים לסבול בגלל חוסר הסובלנות שלך.אם התשובה שלי לא מוצאת חן בעיניך,אז יש לי אחרת: תעשה להם מה שהם עושים לך.תתחיל את המשפט ב-"כן,בדיוק זה מה שקרה לי גם לפני כמה זמן"....ותרביץ נאום של 5 דקות.תעביר אליהם את השיט שלך.נראה אותם מקשיבים.

נכון, הם לא צריכים לסבול בגלל חוסר הסובלנות  שלי, ואני אכן הטיפש היחידי בכל הסיפור כי אילולא הסובלנות שלי לא הייתי מגיע לחוסר סובלנות שלי, האבסורד בהתגלמותו.  ונכון, אתה צודק מי שפונה אליך במניפולציות רגשיות כשיטה פעם אחת אתה חייב להשיב לו כגמולו. אהבתי.

צטט: שחר י 2013-08-13 15:04:24

אפשר להתכבות:

עיניים.

אוזניים.

נייד.

לצלול.

לעוף.

או פשוט לפרוס מפרש (כמו שעשיתי שבוע צ'שעבר, אצלי בבלוג).

אכן, הים זה אחלה פתרון לסערות נפש הרחם הגדול יכול להרגיע כל ילד זועם.