כותרות TheMarker >
    ';

    פרטי קהילה

    עסקי אמנות

    ברוכים הבאים לקהילת "עסקי אמנות".   כאן נפגשים העולמות של היוצרים ושל צרכני האמנות . מדברים על אמנות, על הכוחות המניעים את שוק האמנות, על אמנות וכסף.   אתם מוזמנים להתעדכן, ללמוד, ללמד ובעיקר ליהנות.                      חברים חדשים - נא לקרוא תחילה את נהלי הקהילה. תודה.

    אמנות ובמה

    חברים בקהילה (3834)

    avira111
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    תנועת כמוך
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    רפי פרץ
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אס לב אדום
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    bonbonyetta
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    הבס מחיפה
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    debie30
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שטוטית
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    yoyo50
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    דר ניר צבר
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    יוסי בר-אל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ששת שצ
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    האם ניתן לוותר על גלריות לאמנות?

    15/8/13 17:00
    9
    דרג את התוכן:
    2014-01-09 11:57:58
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    [ גלריות לאמנות, מחאה, ארנונה, תלאביב ]

    לפני כחודש נשלח מכתב לעיריית תל-אביב בשם גלריות לאמנות בעיר. במכתב אנו מוחים על שיעור הארנונה הגבוה שאנחנו משלמים ומפרטים, כפי שתוכלו לקרוא להלן, מדוע אנו מרגישים שמגיע לנו לקבל הנחה בארנונה.

     

    היוזמה מנסה לנצל את המומנטום של הבחירות המוניציפלית הקרבות ובאות והמארגנים ביקשו להחרים את אירוע פתיחת התערוכות שאמור להתקיים באוקטובר. לא קיבלנו שום מענה מהעירייה וזה גרם לי לחשוב שאולי זה באמת לא משנה אם תתקיימנה גלריות לאמנות או לא. האם לעיריה איכפת? האם לציבור זה חשוב? 

     

    במשך השנים דיברתי כאן לא מעט על החשיבות הרבה שיש בעיני לחוויה הבלתי אמצעית של צפייה באמנות. אבל אולי באמת רוב הציבור יכול להסתפק בשיתוף תמונות בפייסבוק? 

     

    אתם מוזמנים לקרוא את המכתב, שגם מבהיר כיצד אנחנו, הגלריסטים, תופשים את תפקידנו בשדה האמנות ואני אשמח לשמוע את דיעותיכם.

     

    להלן נוסח המכתב:

     

    אנחנו קבוצה של 28 בעלי גלריות לאמנות מאזורים שונים בתל-אביב, בחלקנו ותיקים ופועלים בעיר שנים רבות וחלקנו מקימי גלריות צעירות מהשנים האחרונות, פונים אליך בנושא מיסי הארנונה הגבוהים החלים על גלריות לאמנות בעיר שאינם עולים בקנה אחד עם חשיבותן הרבה ומעמדן המיוחד של הגלריות בעיר.

    1. גלריות לאמנות בתל-אביב הינן חוד החנית ועמוד השדרה של ההתפתחות האמנותית בעיר ומסייעות פעילות בבנייתם ועיצובם של אמני ישראל, בהווה ובעתיד, כמו גם בעיצוב תדמיתה של תל אביב כעיר שוחרת אמנות.

    2. בעשורים האחרונים ממלאות הגלריות הפרטיות לאמנות פונקציה מהותית של חדשנות ותעוזה שאינה בהכרח מסופקת על ידי המוזיאונים. מרבית הגלריות מייצגות אמנים צעירים ותומכות בהם בתחילת דרכם עוד טרם זכייתם בהכרה מוזיאלית.

    3. ככאלה, לבד ממעורבותנו הרבה באירועי תרבות ואמנות בעיר, אנו מציגים תערוכות המתחלפות כל מספר שבועות. כל תערוכה המוצגת בגלריה דורשת עבודת מחקר והכנה שבאה לידי ביטוי בתערוכות איכותיות המלוות במאמרים, טקסטים ומחקרים אוצרותיים.

    4. הגלריות הינן מוסדות תרבותיים המספקים מקור זמין ומרכזי להצגת אמנות לקהל הרחב וזאת ללא גביית דמי כניסה. בכל תערוכה מגיעות קבוצות מאורגנות רבות: בתי הספר לאמנות, ועדי וארגוני עובדים, משלחות מחו"ל, שוחרי אמנות מטעם המוזיאונים ובהדרכתם ואף עובדי עיריית תל-אביב. קבוצות אלו מבקרות בתערוכות ללא תשלום ותוך קבלת הסברים וחומרים נלווים על התערוכה המוצגת.

    5. בניגוד לעסקים המתמקדים במסחר בלבד, גלריות לאמנות מסוגנו הינן חממה המאפשרת הבשלה והגדרה של מהלכים אמנותיים בשדה האמנות המקומי. לרוב, זהו תהליך מתמשך ותובעני שדורש אורך רוח והשקעה ארוכת שנים, אותה סופגים בעלי הגלריות.

    6. בעלי הגלריות עושים עבודתם מתוך אמונה והבנה שהאמנים המיוצגים על ידם זקוקים לבית שיאפשר להם להתפתח ולהציג ויתמוך בעשייתם.

    7. אנו גם עוסקים במסחר, מתפרנסים ומפרנסים את האמנים ממכירת אמנות, אולם במקביל, כאמור לעיל, אנו מהוים מוסדות תרבותיים לכל דבר ונותנים שירות לקהילה בדומה למוזיאונים ולחללים ציבוריים אחרים אך ללא תמיכות עירוניות, ציבוריות או אחרות.

    8. לאור האמור לעיל, אנו מבקשים כי יוגדר סיווג ארנונה מיוחד לגלריות לאמנות בעיר, המייצגות אמנים ומקיימות תערוכות אמנות מתחלפות.

    9. מעמדה של תל אביב כמרכז תרבות ואמנות מבוסס על קיומן ופעילותן של הגלריות לאמנות בעיר.

     

    כל עוד עיריית תל-אביב לא תגלה התחשבות ותבוא לקראת הגלריות בנושא הקלה בארנונה, אנו לא נשתתף ו/או נשתף פעולה עם אירועי התרבות והאמנות העירוניים, החל מאירועי "אוהבים אמנות" הקרובים.

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "האם ניתן לוותר על גלריות לאמנות?"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    16/8/13 06:41
    5
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2013-08-16 06:41:33
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    קראתי את מה שכתבת....וחשבתי לעצמי על דבי פרחי שעלתה לישראל לפני כ-3 שנים מקולומביה...שם הוצגו ציוריה בתערוכות יחיד ! בחלק גדול ממדינות דרום אמריקה ובארה"ב...ונמכרו בעשרות אלפי דולארים לציור....

    דבי חשבה לתומה שבזכות כשרונה  היא תוכל להתפרנס פה בארץ מאומנותה ....אבל לא כך היו פני הדברים.....ולא בגלל שלדבי אין כישרון גדול ..אלא בגלל שכאן בארץ מדובר בשוק סגור...שכמעט בלתי אפשרי לחדור אליו....שוק סגור שנוצר על ידי בעלי הגלריות שעובדים עם מספר קבוע של אמנים....שמשלמים עמלה גבוהה מאד לבעלי הגלריות כדי שעבודותיהם יוצגו בתערוכות הגלריה .....ולכל השאר אין כניסה לא משנה עד כמה הם מוכשרים

    התוצאה.....דבי החליטה שהיא לא מציירת יותר.....מבחינתה זו טרגדיה כלכלית ונפשית. ....ואני משוכנע שזה קורה לעוד הרבה אמנים מוכשרים וטובים שאין להם במה אמיתית להציג את כשרונם ואומנותם..בגלל אופי ההתנהלות של הגלריות.....

    ולכן כאשר אני קורא את דברייך....אני באיזשהו מקום חש...שהם מזכירים לי את זעקת הקוזאק הנגזל....ואם אני טועה ולא רואה את כל התמונה הגדולה...אז סליחה ואני באמת מתנצל....אבל אם אני כן...אז לדעתי עדיף שעריית ת"א וכל שאר רשויות המס לא רק שלא תוריד לכם את הארנונה אלא שתעלה אותה לכאלה גבהים ולו רק כדי שלא תהיה לכם לגלריות זכות קיום...ואולי רק אז יהיה פה שוק אמנות אמיתי ...שיתן אפשרות אמיתית לאמנים שאין עוררין על כשרונם להתפרנס ממשלח ידם

     

    להלן מספר ציורים של דבי

     

     

     

    ''

    ''

    ''

     

    ''


    --
    כי האדם עץ השדה
    16/8/13 08:52
    5
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2013-08-16 08:52:39
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שמואל נכבד. אני מבין שאמן מתוסכל כועס על בעלי הגלריות שמצאו את ציוריו בלתי מתאימים לתצוגה. אך הבעייה שהוצגה הייתה: האם גלריות לאמנות הן מוסד תרבותי שכדאי שהעירייה תתחשב בו באמצעות גובה המס, או לא. כצרכן תרבות, אני מבקר בגלריות וצופה בעבודות אמנות וכמוני עושים זאת רבים. העיריה מעודדת את הציבור לבקר בגלריות באירועי תרבות שונים, ובכך עושה שימוש ציבורי בהשקעה הפרטית של בעלי הגלריות. הגיע הזמן שהעיריה תשלם חזרה לבעלי הגלריות עבור שימוש זה. אני משוכנע שעל בסיס השירות שהגלריות מציעות לציבור בחינם יש מקום לתת למוסדות תרבות אלה הנחה משמעותית בתשלום הארנונה העירונית.

    --
    אמנים יוצרים תרבות
    www.ayalonart.com
    16/8/13 09:46
    0
    דרג את התוכן:
    2013-08-16 09:50:31
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: שמואל זילבר 2013-08-16 06:41:33

    קראתי את מה שכתבת....וחשבתי לעצמי על דבי פרחי שעלתה לישראל לפני כ-3 שנים מקולומביה...שם הוצגו ציוריה בתערוכות יחיד ! בחלק גדול ממדינות דרום אמריקה ובארה"ב...ונמכרו בעשרות אלפי דולארים לציור....

    דבי חשבה לתומה שבזכות כשרונה  היא תוכל להתפרנס פה בארץ מאומנותה ....אבל לא כך היו פני הדברים.....ולא בגלל שלדבי אין כישרון גדול ..אלא בגלל שכאן בארץ מדובר בשוק סגור...שכמעט בלתי אפשרי לחדור אליו....שוק סגור שנוצר על ידי בעלי הגלריות שעובדים עם מספר קבוע של אמנים....שמשלמים עמלה גבוהה מאד לבעלי הגלריות כדי שעבודותיהם יוצגו בתערוכות הגלריה .....ולכל השאר אין כניסה לא משנה עד כמה הם מוכשרים

    התוצאה.....דבי החליטה שהיא לא מציירת יותר.....מבחינתה זו טרגדיה כלכלית ונפשית. ....ואני משוכנע שזה קורה לעוד הרבה אמנים מוכשרים וטובים שאין להם במה אמיתית להציג את כשרונם ואומנותם..בגלל אופי ההתנהלות של הגלריות.....

    ולכן כאשר אני קורא את דברייך....אני באיזשהו מקום חש...שהם מזכירים לי את זעקת הקוזאק הנגזל....ואם אני טועה ולא רואה את כל התמונה הגדולה...אז סליחה ואני באמת מתנצל....אבל אם אני כן...אז לדעתי עדיף שעריית ת"א וכל שאר רשויות המס לא רק שלא תוריד לכם את הארנונה אלא שתעלה אותה לכאלה גבהים ולו רק כדי שלא תהיה לכם לגלריות זכות קיום...ואולי רק אז יהיה פה שוק אמנות אמיתי ...שיתן אפשרות אמיתית לאמנים שאין עוררין על כשרונם להתפרנס ממשלח ידם

     

     

     

    שלום שמואל,

    תודה על תגובתך. היא מאפשרת להתייחס לכמה מהדעות שהבעת ואולי לתקן כמה עיוותים:

     

    1. חברתך חשבה לתומה שבזכות כשרונה  היא תוכל להתפרנס פה בארץ מאומנותה 

    ובכן, בכל תחומי האמנות, בכל העולם, ישנם אנשים מוכשרים מאד שאינם מסוגלים להתפרנס מאמנותם. מוסיקאים, אמנים חזותיים, סופרים, שחקנים - גם המוכשרים ביותר נאלצים לעבוד בהוראה ולפעמים בעבודות מזדמנות כדי להתפרנס. אגב, גם גלריסטים לא מתפרנסים כל כך בכבוד. האם נראה לך שבכל יום נכנס אדם ורוכש יצירת אמנות? האם חשבת כמה קשה לשכנע אנשים לרכוש אמנות? כמה "משוגעים" לדבר יש בארץ?

     

    2. "כאן בארץ מדובר בשוק סגור...שכמעט בלתי אפשרי לחדור אליו....שוק סגור שנוצר על ידי בעלי הגלריות שעובדים עם מספר קבוע של אמנים....שמשלמים עמלה גבוהה מאד לבעלי הגלריות כדי שעבודותיהם יוצגו בתערוכות הגלריה .....ולכל השאר אין כניסה לא משנה עד כמה הם מוכשרים"

    השוק אינו סגור. הוא משתנה כל הזמן! אמנים חדשים נוספים כל הזמן למעגל אמני גלריות. חלק מזכות הקיום של גלריה עכשיוית זה לחשוף את החדש ואת הלא מוכר ולקדם אותו!  

    לא כל הגלריות לוקחות כסף מאמנים כדי להציג תערוכה. אמנים שעובדים קבוע עם גלריות בוודאי אינם משלמים עבור תערוכה. מה שכן, הגלריה לוקחת עמלת מכירה מטעם מאד ברור - היא נושאת את הוצאות הפרסום, השיווק, האחזקה של הגלריה ועל כך מגיע לה תשלום. 

     

    3. "התוצאה.....דבי החליטה שהיא לא מציירת יותר.....מבחינתה זו טרגדיה כלכלית ונפשית. ."

    אם דבי החליטה שהיא לא מציירת יותר כנראה שזה לא היה בנפשה. אני לא מכירה אמנים אמיתיים שנוטשים את האמנות בגלל שהיא לא נמכרת. זה תירוץ שאינו מקובל עלי. ליצור זה צורך שאינו תלוי בדבר. 

     

    4.

    "ואני משוכנע שזה קורה לעוד הרבה אמנים מוכשרים וטובים שאין להם במה אמיתית להציג את כשרונם ואומנותם..בגלל אופי ההתנהלות של הגלריות....."

    כאן ממש הגזמת - להאשים את הגלריות בכך שאמנים מפסיקים ליצור? האם יש לך מושג כמה אמנים יש וכמה גלריות? נגיד שיש 50 גלריות וכל אחת מציגה עשרה אמנים- אז לפי שיטתך, יש מקום בעולם רק ל- 500 אמנים..... 

    רוב האמנים אינם מיוצגים על ידי גלריה והם ממשיכים ליצור בגלל שהם לא יכולים שלא - זה חזק מהם. נראה שחברתך  מעוניינת יותר בכסף מאשר באמנות. 

     

    לסיום אתה מאחל לגלריות להפסיק להתקיים כדי שאפשר יהיה לקיים כאן שוק אמיתי לאמנים שאין עוררין על כשרונם. מי הם שנותנים את חותם האיכות לאמנים?  מי קובע מיהו המוכשר? איפה מכרה חברתך יצירות בחוץ לארץ בעשרות אלפי דולרים? שהרי בשביל להגיע לסכומים כאלה יש חשיבות רבה להשתתפות בתערוכות בגלריות, שדרכן מגיעים למוזיאונים ולתודעת הציבור - שדורש הצדקה למחירים מהסוג שאתה מתאר. אני לא יכולה לבקש עשרות אלפי דולרים לציור של אמן שלא מוכר ולא הציג בשום מקום! 

     

    בקיצור, אני לא בטוחה שחשבת על הנושא הזה עד הסוף. כבר מזמן עמדתי על כך שיש דיעה מסויימת בציבור כאילו הגלריות מייצגים את הרעים ואילו האמנים הם הטובים המסכנים, הנעשקים על ידי הגלריסטים. אך בפועל, הגלריות הן המספקות את קרש הקפיצה עבור האמנים. הם לוקחים סיכון בהצגת אמנים לא מוכרים ובכל מקרה צריכים לשלם את החשבונות בסוף החודש - גם אם לא מכרו דבר. הגלריסטים הם שמנצלים את הקשרים שלהם כדי להמליץ לאוצרים ולאסנים לרכוש אמן זה ולא אחר ובעיקר, הם נותנים לאמן את הדבר היקר לו ביותר - חשיפה חינמית - בלי לקנות כרטיס כניסה וגם בלי צורך לקנות משהו בגלריה - כל אחד יכול לבוא, להסתובב ולצאת כלעומת שבא.  למוזיאון אתה חייב לקנות כרטיס כניסה ב- 50 ש"ח. תחשבו על זה...


    --
    דבי לוזיה
    גלריה שטרן

    מחברת הספר ״מדוע הפסיקה המונה ליזה לחייך״
    16/8/13 12:04
    1
    דרג את התוכן:
    2013-08-16 12:07:06
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    לפני שנתחיל את הדיון אני אענה בשאלה (וגם עוד אנשים מלבד דבי מוזמנים לענות)

    - למרות שחלק מהדברים כבר מוזכרים במכתב אולם אני חושב שרצוי מאוד למקד את הדברים ולסדר אותם בכדי לרדת לבסיסו של העניין.

     

    מהם הצרכים עליהן עונות הגלריות ?

    מיהם בעלי אותם צרכים ?

    באלו אופנים ושירותים ממלאות הגלריות צריכים אלו ?

    מהו הבידול/ערך מוסף שיש לגלריות מול עסקים/מוסדות אחרים בתחום ?

    מהו המודלים העסקיים עליהן מתבססות הגלריות ?


    --
    מורשה חתימה
    16/8/13 12:16
    6
    דרג את התוכן:
    2013-08-16 12:51:59
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    בוקר טוב א. תודה לדבי על הדיון. ב. אני מכיר גלריסטית אחת, ומאידך מכיר מספר לא קטן של אמנים פעילים שמציגים במגוון גלריות והתובנות שלי במשך השנים, הם אלה: מכיוון שמאמצי השיווק של אמנות דורשים את משאב היצירה העיקרי של האמן - זמנו, הוא צריך לחליט: או להמשיך ליצור ולהשאיר את השיווק למי שמתמחה בכך - הגלריות, או ליצור הרבה פחות, ולהקדיש את חלק הארי של הזמן לשיווק. ומכאן, שאם יקדיש את חלק הזמן העיקרי לשיווק, לא יצור, ולא יהיה לו כ"כ מה למכור. כל זאת מבלי לקחת בחשבון, שאמנים רבים יוצרים רק בגלל שהם חייבים ליצור מתוך איזו אש פנימית שבוערת בתוכם (ולפעמים פוסקת מלבעור). מרבית האמנים הפעילים שאני מכיר הם חדשים, כלומר צעירים ו/או פועלים זמן קצר (בשנים) בשדה המקומי. הטובים שבהם, מצליחים להציג וגם למכור. הם מוכרים באמצעות גלריות, שבעליהן מבקרים אצלם (אצל האמנים) במקומות בהם הם יוצרים, גם אם הם נמצאים ברדיוס שגבוה ממאה ק"מ מתל-אביב. כלומר יש (מתוך מעט הגלריות בכלל) בעלי גלריות שמחפשים את האמנים החדשים שיאפשרו להם כבעלי גלריות לחדש את ההיצע ולהתפרנס. אין כאן פילנטרופיות, יש הבנה מצד שני הצדדים כיצד המערכת הזו עובדת. חסר היה לי במכתב של דבי, הסבר, אם אפשר קצר, על המערת וההיררכיה של אמן-->גלריה-->מוזיאון ושאי אפשר בלי הגלריות. אשר לארנונה, המצב הבלתי נסבל הזה, הוא לא רק נחלתן של הגלריות, כדאי לראות את ההתעמרות של עיריות אחרות ואפילו בפריפריה היחסית, מול אמנים שמנסים להחיות את הערים החצי נטושות בהן הם פועלים.


    --
    אין האור ניכר כי אם מתוך החושך
    www.edenorion.com
    16/8/13 12:52
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2013-08-16 12:52:53
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: עדן אוריון 2013-08-16 12:51:59

    בוקר טוב א. תודה לדבי על הדיון. ב. אני מכיר גלריסטית אחת, ומאידך מכיר מספר לא קטן של אמנים פעילים שמציגים במגוון גלריות והתובנות שלי במשך השנים, הם אלה: מכיוון שמאמצי השיווק של אמנות דורשים את משאב היצירה העיקרי של האמן - זמנו, הוא צריך לחליט: או להמשיך ליצור ולהשאיר את השיווק למי שמתמחה בכך - הגלריות, או ליצור הרבה פחות, ולהקדיש את חלק הארי של הזמן לשיווק. ומכאן, שאם יקדיש את חלק הזמן העיקרי לשיווק, לא יצור, ולא יהיה לו כ"כ מה למכור. כל זאת מבלי לקחת בחשבון, שאמנים רבים יוצרים רק בגלל שהם חייבים ליצור מתוך איזו אש פנימית שבוערת בתוכם (ולפעמים פוסקת מלבעור). מרבית האמנים הפעילים שאני מכיר הם חדשים, כלומר צעירים ו/או פועלים זמן קצר (בשנים) בשדה המקומי. הטובים שבהם, מצליחים להציג וגם למכור. הם מוכרים באמצעות גלריות, שבעליהן מבקרים אצלם (אצל האמנים) במקומות בהם הם יוצרים, גם אם הם נמצאים ברדיוס שגבוה ממאה ק"מ מתל-אביב. כלומר יש (מתוך מעט הגלריות בכלל) בעלי גלריות שמחפשים את האמנים החדשים שיאפשרו להם כבעלי גלריות לחדש את ההיצע ולהתפרנס. אין כאן פילנטרופיות, יש הבנה מצד שני הצדדים כיצד המערכת הזו עובדת. חסר היה לי במכתב של דבי, הסבר, אם אפשר קצר, על המערת וההיררכיה של אמן-->גלריה-->מוזיאון ושאי אפשר בלי הגלריות. אשר לארנונה, המצב הבלתי נסבל הזה, הוא לא רק נחלתן של הגלריות, כדאי לראות את ההתעמרות של עיריות אחרות ואפילו בפריפריה היחסית, מול אמנים שמנסים להחיות את הערים החצי נטושות בהן הם פועלים.

     

     

     

    ראשית, הבהרה בנושא הארנונה: אמנים משלמים סכום סמלי בלבד על סטודיואים בתל-אביב! כמה מאות שקלים בלבד - בהתאם לגודל המקום. העיריה בהחלט יוצאת לקראתם ומכירה במעמדם המיוחד. גלריה אינה חנות בגדים או חנות אלקטרוניקה. אמנם היא עסק מסחרי אך היא מספקת תרבות חינם אין כסף לכל דורש והעיריה, כפי שכבר נכתב באחת התגובות, מנצלת את קיומן כד להציג את תל אביב כעיר תרבות שוקקת. 

     

    שנית, המכתב אינו שלי! את המכתב ניסחו מובילי המחאה - צקי רוזנפלד ושמעון מגלריה רו ארט. 

     

    שלישית, לגבי ההיררכיה: הערוץ המקובל הוא שאמן יוצר קשר עם גלריה ואינו פונה ישירות לאוצרים מוזיאליים. אמן לא יכול לדלג על שלב הגלריות ולהגיע ישר למוזיאון (אלא אם הוא תורם למוזיאון הרבה כסף).  הגלריסט, שהוא איש מקצוע עושה סינון ראשוני והערכת המוסדות האמנותיים היא לגבי יכולתם של גלריסטים לאתר את הכשרונות החדשים. לכל אוצר יש הגלריסטים עליהם הוא סומך ואליהם הוא פונה כדי להרחיב את מעגל האמנים.

     

    היום יש הרבה אמנים המציגים ישירות ברשת. עבור אמנים שאין להם ייצוג גלריה - וזה כאמור רוב האמנים - מהווה הרשת אפשרות לחשיפה, באמצעותו הם יכולים להגיע ישירות לרוכשים פוטנציאליים, מבלי הצורך לעבור דרך המערכת הממסדית. אך יש כאן מגבלה מסויימת בגלל שרמת המחירים אותה יכולים לדרוש אמנים לא מוכרים היא נוכה מאד וללא השתתפות בתערוכה במוסד מוכר, אין הצדקה להעלאת ערכן של יצירותיו. בעצם, המערכת הממוסדת ממנפת את האמן ומשביחה את הערך הכלכלי של עבודותיו. 

    אני חוזרת ואומרת שיש המון אמנים מצויינים שאף אחד לא שמע עליהם, שלא הציגו מעולם בגלריה אך זה אינו מבטל את היותם אמנים טובים. מנגד, ישנם אמנים שהם לא כל כך טובים בעיני אך מחיריהם מרקיעי שחקים בגל הרזומה העשיר של תערוכות בהן הציגו. 


    --
    דבי לוזיה
    גלריה שטרן

    מחברת הספר ״מדוע הפסיקה המונה ליזה לחייך״
    16/8/13 15:46
    4
    דרג את התוכן:
    2013-11-08 12:32:55
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    האם כדאי לאמנים לפנות לגלריה?

     

    להלן התשובה של ד"ר תמר יוגב, סוציולוגית העוסקת בעולם האמנות.

     

    ציטוט:

     

    "מרבית הגלריסטים המרכזיים נוטים לבחור אמנים על ידי פנייה ישירה מצדם ולא מתוך עיון בתיקי עבודות שמעבירים אליהם האמנים.

    אני טוענת שהעדפתם של הפעלנים המרכזיים לפנות בעצמם אל האמנים נגזרת מרצונם למצב את עצמם כשומרי סף בלתי מעורערים ולהתחיל את ההתקשרות מעמדה של כוח."

     

    "אמנית צעירה, שלא למדה במקום ה"נכון" ואינה בעלת המשאבים והקשרים הנדרשים להצלחה ברשת, תיטה להגיש תיק עבודות לגלריות מתוך תפיסה שזו הדרך היעילה ביותר לקדם את עצמה. כך, באופן פרדוקסלי וללא יודעין, עלולה האמנית להזיק לקידום הקריירה האמנותית שלה."

     

    "שדה האמנות בישראל הוא ריכוזי ושמרני במהותו. מבנה השדה והתפקידים הנגזרים ממנו מעצימים את השפעתה של קבוצה מצומצמת של פעלנים"  

     

    קישורית:

     

    http://www.maarav.org.il/archive/classes/PUItem0d2e.html

     

    נ

    16/8/13 16:44
    1
    דרג את התוכן:
    2013-08-16 18:07:54
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: דבי לוזיה 2013-08-16 09:50:31

    צטט: שמואל זילבר 2013-08-16 06:41:33

     

    שלום שמואל,

    תודה על תגובתך. היא מאפשרת להתייחס לכמה מהדעות שהבעת ואולי לתקן כמה עיוותים:

     

    1. חברתך חשבה לתומה שבזכות כשרונה  היא תוכל להתפרנס פה בארץ מאומנותה 

    ובכן, בכל תחומי האמנות, בכל העולם, ישנם אנשים מוכשרים מאד שאינם מסוגלים להתפרנס מאמנותם. מוסיקאים, אמנים חזותיים, סופרים, שחקנים - גם המוכשרים ביותר נאלצים לעבוד בהוראה ולפעמים בעבודות מזדמנות כדי להתפרנס. אגב, גם גלריסטים לא מתפרנסים כל כך בכבוד. האם נראה לך שבכל יום נכנס אדם ורוכש יצירת אמנות? האם חשבת כמה קשה לשכנע אנשים לרכוש אמנות? כמה "משוגעים" לדבר יש בארץ?

     

    שלום דבי...כאן לא מדובר באמנית מתחילה...מדובר באמנית  שהתפרנסה לאורך שנים מאומנותה...והציגה את ציוריה בתערוכות יחיד במדינות דרום אמריקה ובארה"ב

    הנה קישור..למשהו שמצאתי בחיפוש מהיר לגבי דבי ברשת.

    http://www.galeriabaobab.com/pages/devorah_farji.html

     

    2. "כאן בארץ מדובר בשוק סגור...שכמעט בלתי אפשרי לחדור אליו....שוק סגור שנוצר על ידי בעלי הגלריות שעובדים עם מספר קבוע של אמנים....שמשלמים עמלה גבוהה מאד לבעלי הגלריות כדי שעבודותיהם יוצגו בתערוכות הגלריה .....ולכל השאר אין כניסה לא משנה עד כמה הם מוכשרים"


    השוק אינו סגור. הוא משתנה כל הזמן! אמנים חדשים נוספים כל הזמן למעגל אמני גלריות. חלק מזכות הקיום של גלריה עכשיוית זה לחשוף את החדש ואת הלא מוכר ולקדם אותו!

    כמה?..כמה אמנים חדשים נוספים?...באחוזים?

    דבי..עם יד הלב האם את באמת יכולה לומר לי שהאמנים כאן מקבלים הזדמנות שווה על סמך כשרונם?

    וגם אם כן...אז זה לא מה שאומרים אנשים שקצת קצת מבינים במה שנעשה בשוק הזה....אני אישית ראוי לציין לא מבין כלום...אלא רק קצת קצת מתוך שיחות שניהלתי עם מספר אנשי מפתח ודמויות מרכזיות מהשוק שמאוחרי הקלעים אומרים בדיוק את מה שאני כותב פה....ודבי פרחי היא רק דוגמא 

    לא כל הגלריות לוקחות כסף מאמנים כדי להציג תערוכה. אמנים שעובדים קבוע עם גלריות בוודאי אינם משלמים עבור תערוכה. מה שכן, הגלריה לוקחת עמלת מכירה מטעם מאד ברור - היא נושאת את הוצאות הפרסום, השיווק, האחזקה של הגלריה ועל כך מגיע לה תשלום. 

    בוודאי שמגיע תשלום לגלריה...אחרת איך תתקיים...אולם לא דיברתי על עמלות מכירה...דיברתי על עמלות הצגת ציורים שנדרשות מציירים מתחילים....ד"א דבי פרחי...הציגה כאן בארץ...גם בתערוכות יחיד...ובזכות כשרונה לא נדרשה לשלם עמלת מכירה...אבל למיטב הבנתי זה חריג ושוב..דבי פרחי היא רק דוגמא

     

    3. "התוצאה.....דבי החליטה שהיא לא מציירת יותר.....מבחינתה זו טרגדיה כלכלית ונפשית. ."

    אם דבי החליטה שהיא לא מציירת יותר כנראה שזה לא היה בנפשה. אני לא מכירה אמנים אמיתיים שנוטשים את האמנות בגלל שהיא לא נמכרת. זה תירוץ שאינו מקובל עלי. ליצור זה צורך שאינו תלוי בדבר. 

    סליחה ..אבל האם שמעת פעם את המשפט..."אל תשפוט אדם עד שלא תהיה במקומו "..ובכל מקרה..האנליזה שלך לדבי פרחי...מהולה בחוסר ענווה.

    4.

    "ואני משוכנע שזה קורה לעוד הרבה אמנים מוכשרים וטובים שאין להם במה אמיתית להציג את כשרונם ואומנותם..בגלל אופי ההתנהלות של הגלריות....."

    כאן ממש הגזמת - להאשים את הגלריות בכך שאמנים מפסיקים ליצור?

    אני לא פרקליטות המדינה..אז אני לא מאשים...אבל אני כן טוען...שהגלריות הנחשבות...עובדות עם רשימת אמנים סגורה שכמעט ולא ניתן להיכנס לתוכה...לא משנה עד כמה האמן מוכשר.

    האם יש לך מושג כמה אמנים יש וכמה גלריות? נגיד שיש 50 גלריות וכל אחת מציגה עשרה אמנים- אז לפי שיטתך, יש מקום בעולם רק ל- 500 אמנים..... 

    רוב האמנים אינם מיוצגים על ידי גלריה והם ממשיכים ליצור בגלל שהם לא יכולים שלא - זה חזק מהם. נראה שחברתך  מעוניינת יותר בכסף מאשר באמנות. 

    שוב פעם את עושה אנליזה?......על סמך מה?...היתכן שהפוסל...במומו פוסל?

     

    לסיום אתה מאחל לגלריות להפסיק להתקיים כדי שאפשר יהיה לקיים כאן שוק אמיתי לאמנים שאין עוררין על כשרונם. מי הם שנותנים את חותם האיכות לאמנים?  מי קובע מיהו המוכשר? איפה מכרה חברתך יצירות בחוץ לארץ בעשרות אלפי דולרים? שהרי בשביל להגיע לסכומים כאלה יש חשיבות רבה להשתתפות בתערוכות בגלריות, שדרכן מגיעים למוזיאונים ולתודעת הציבור - שדורש הצדקה למחירים מהסוג שאתה מתאר. אני לא יכולה לבקש עשרות אלפי דולרים לציור של אמן שלא מוכר ולא הציג בשום מקום! 

    אבל את כן יכולה...לבקש את הסכומים הללו לאמן מוכר שכבר הציג...ומכר בסכומים הללו...

    אולם רק בגלל שהאמן לא ברשימה הסגורה שלך...כמו למשל..דבי פרחי....את אפילו לא תטרחי להסתכל על היצירה שלו ועל הרזומה שלו....שלא לדבר על מתן הזדמנות שווה...וכמוך גם שאר הגלריות

    ד"א בארט א-פייר בשיקגו בשנת 2010...דבי מכרה שני ציורים...אחד ב-17,000 דולאר ואחד ב-23,000 דולאר

     

     

    בקיצור, אני לא בטוחה שחשבת על הנושא הזה עד הסוף.

    לחשוב על משהו עד הסוף זה סוג של משפט שאני לא כל כך בטוח שאני מבין את משמעותו...ויש לי תחושה עמומה שגם את לא...מצד שני .אני מבטיח לך...שחשבתי על הנושא הרבה

    כבר מזמן עמדתי על כך שיש דיעה מסויימת בציבור כאילו הגלריות מייצגים את הרעים ואילו האמנים הם הטובים המסכנים, הנעשקים על ידי הגלריסטים. אך בפועל, הגלריות הן המספקות את קרש הקפיצה עבור האמנים. הם לוקחים סיכון בהצגת אמנים לא מוכרים ובכל מקרה צריכים לשלם את החשבונות בסוף החודש - גם אם לא מכרו דבר.

    אז אני מדבר איתך על מתן הזדמנות שווה לאנשים מוכשרים.כמו דבי פרחי להציג את אומנותם...ואת עושה כאן ניתוח כלכלי....ובסופו של יום דבי פרחי מעוניינת בכסף?

     

    הגלריסטים הם שמנצלים את הקשרים שלהם כדי להמליץ לאוצרים ולאסנים לרכוש אמן זה ולא אחר ובעיקר, הם נותנים לאמן את הדבר היקר לו ביותר - חשיפה חינמית - בלי לקנות כרטיס כניסה וגם בלי צורך לקנות משהו בגלריה - כל אחד יכול לבוא, להסתובב ולצאת כלעומת שבא.  למוזיאון אתה חייב לקנות כרטיס כניסה ב- 50 ש"ח. תחשבו על זה...


    --
    כי האדם עץ השדה
    16/8/13 17:17
    2
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2013-08-16 17:17:40
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: אמן עברי 2013-08-16 08:52:39

    שמואל נכבד. אני מבין שאמן מתוסכל כועס על בעלי הגלריות שמצאו את ציוריו בלתי מתאימים לתצוגה.
    אוי נו באמת...אתה יודע טוב מאד כמוני וכנראה אפילו טוב יותר ממני...שבעלי הגלריות הנחשבות אפילו לא טורחים להסתכל על העבודות של אמן לא מוכר...אז איך בדיוק הם מוצאים את ציוריו כבלתי מתאימים?
    ולגבי האבחון המבריק שלך .."האמן המתוסכל שכועס"..נו...אז פה..אתה לגמרי לא בכיוון.....וזה בגלל שיש אנשים ...אולי לא הרבה...שגם כאשר נעשה להם עוול או עיוות דין...או סתם מזל רע...אז האנשים האלה מעדיפים לא לכעוס...אלא להמשיך הלאה..ואיפושו...באיזשהו מקום אצלם פנימה הם הופכים להיות קצת קצת יותר עצובים.

    אך הבעייה שהוצגה הייתה: האם גלריות לאמנות הן מוסד תרבותי שכדאי שהעירייה תתחשב בו באמצעות גובה המס, או לא. כצרכן תרבות, אני מבקר בגלריות וצופה בעבודות אמנות וכמוני עושים זאת רבים. העיריה מעודדת את הציבור לבקר בגלריות באירועי תרבות שונים, ובכך עושה שימוש ציבורי בהשקעה הפרטית של בעלי הגלריות. הגיע הזמן שהעיריה תשלם חזרה לבעלי הגלריות עבור שימוש זה. אני משוכנע שעל בסיס השירות שהגלריות מציעות לציבור בחינם יש מקום לתת למוסדות תרבות אלה הנחה משמעותית בתשלום הארנונה העירונית.

    --
    כי האדם עץ השדה
    16/8/13 18:06
    1
    דרג את התוכן:
    2013-08-16 18:07:12
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: שמואל זילבר 2013-08-16 06:41:33

     

     

    שלום דבי...כאן לא מדובר באמנית מתחילה...מדובר באמנית  שהתפרנסה לאורך שנים מאומנותה...והציגה את ציוריה בתערוכות יחיד במדינות דרום אמריקה ובארה"ב

    הנה קישור..למשהו שמצאתי בחיפוש מהיר לגבי דבי ברשת.

    http://www.galeriabaobab.com/pages/devorah_farji.html

     

    זה מאד יפה שאתה מנסה לקדם את החברה שלך למרות שהאמנות שלה אינה מרשימה במיוחד. אין לי מושג למי היא פנתה, איך ומה אמרו לה אבל כל גלריסט רשאי לבחור את האמנים שלו בדרכים המתאימות לו.

     

     

    דבי..עם יד הלב האם את באמת יכולה לומר לי שהאמנים כאן מקבלים הזדמנות שווה על סמך כשרונם?

    וגם אם כן...אז זה לא מה שאומרים אנשים שקצת קצת מבינים במה שנעשה בשוק הזה....אני אישית ראוי לציין לא מבין כלום...אלא רק קצת קצת מתוך שיחות שניהלתי עם מספר אנשי מפתח ודמויות מרכזיות מהשוק שמאוחרי הקלעים אומרים בדיוק את מה שאני כותב פה....ודבי פרחי היא רק דוגמא 

     

    אני דווקא דוגמא לכך - את שרון רשב"ם פרופ, אחת מאמניות הגלריה שלי היכרתי כאן בקהילה ואני פניתי אליה! "אנשי מפתח ודמויות מרכזיות מהשוק שמאחורי הקלעים"? האם אין כאן סתירה? אני מבינה את הצורך של מי שניזון ממרירות של אמנית אחת להיתמך בגורמים נוספים אבל כל מה שאתה אומר נותר בגדר השערות לא מבוססות. 

     

    סליחה ..אבל האם שמעת פעם את המשפט..."אל תשפוט אדם עד שלא תהיה במקומו "..ובכל מקרה..האנליזה שלך לדבי פרחי...מהולה בחוסר ענווה.

     

    הבן שלי החליט להיות מתופף. הוא מוכשר מאד והלהקה שלו, הקולקטיב, מצליחה מאד גם בארץ וגם בחו"ל אבל כסף הוא לא מרוויח מספיק. אבל המהות של קיומו הוא להיות מתופף.  זה מי שהוא והוא עושה הכל כדי שיוכל להמשיך זאת - מלמד, מנהל בר - מה שצריך. כך שאני קצת מכירה את הנושא הזה.


     

    אני לא פרקליטות המדינה..אז אני לא מאשים...אבל אני כן טוען...שהגלריות הנחשבות...עובדות עם רשימת אמנים סגורה שכמעט ולא ניתן להיכנס לתוכה...לא משנה עד כמה האמן מוכשר.

    שוב, בעובדה - אתה טועה.

     

     

    אבל את כן יכולה...לבקש את הסכומים הללו לאמן מוכר שכבר הציג...ומכר בסכומים הללו...

    אולם רק בגלל שהאמן לא ברשימה הסגורה שלך...כמו למשל..דבי פרחי....את אפילו לא תטרחי להסתכל על היצירה שלו ועל הרזומה שלו....שלא לדבר על מתן הזדמנות שווה...וכמוך גם שאר הגלריות

    ד"א בארט א-פייר בשיקגו בשנת 2010...דבי מכרה שני ציורים...אחד ב-17,000 דולאר ואחד ב-23,000 דולאר

    לידיעתך, אין בהכרח שר בין מחירים שאמן מקבל בחו"ל לבין המחירים המקובלים בארץ. הנה, השיווק שלך הצליח - גם הסכלתי על הרזומה שלה וגם היצירות שלה ואין בהן שום דבר מהסוג שיגרום לי ליצור איתה קשר. זה עניין של טעם אישי. 

     

    אז אני מדבר איתך על מתן הזדמנות שווה לאנשים מוכשרים.כמו דבי פרחי להציג את אומנותם...ואת עושה כאן ניתוח כלכלי....ובסופו של יום דבי פרחי מעוניינת בכסף?

     

    מה זה הזדמנות שווה? אנחנו משרד הרווחה? כל גלריסט בוחר אמנים שמתאימים לו. אתה מנסה לצייר תמונה של איזו קנוניה. בשורה האחרונה - גלריות צריכות אמנים כמו שאמנים צריכים גלריות. זה פשוט מאד.

     

     


    --
    דבי לוזיה
    גלריה שטרן

    מחברת הספר ״מדוע הפסיקה המונה ליזה לחייך״
    16/8/13 18:12
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2013-08-16 18:12:17
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: אורלוגין 2013-08-16 17:06:11

    האם אסור לאמנים לפנות לגלריה?

     

    להלן התשובה של ד"ר תמר יוגב, סוציולוגית העוסקת בעולם האמנות.

     

    ציטוט:

     

    "מרבית הגלריסטים המרכזיים נוטים לבחור אמנים על ידי פנייה ישירה מצדם ולא מתוך עיון בתיקי עבודות שמעבירים אליהם האמנים.

    אני טוענת שהעדפתם של הפעלנים המרכזיים לפנות בעצמם אל האמנים נגזרת מרצונם למצב את עצמם כשומרי סף בלתי מעורערים ולהתחיל את ההתקשרות מעמדה של כוח."

     

    "אמנית צעירה, שלא למדה במקום ה"נכון" ואינה בעלת המשאבים והקשרים הנדרשים להצלחה ברשת, תיטה להגיש תיק עבודות לגלריות מתוך תפיסה שזו הדרך היעילה ביותר לקדם את עצמה. כך, באופן פרדוקסלי וללא יודעין, עלולה האמנית להזיק לקידום הקריירה האמנותית שלה."

     

    "שדה האמנות בישראל הוא ריכוזי ושמרני במהותו. מבנה השדה והתפקידים הנגזרים ממנו מעצימים את השפעתה של קבוצה מצומצמת של פעלנים"  

     

     

    אני מכירה היטב את עבודת המחקר של ד"ר תמר יוגב. האבחנה שהיא עושה אינה גורפת. אך ללא ספק חשוב להיות מקושרים לאנשים הנכונים אשר יכולים להמליץ עליך כאמן בפני גלריסטים מרכזיים. 

    העובדה היא שגלריות הן אכן שומרי סף מעצם העובדה שהם לא יכולים לקבל כל אחד ומעוניינים למצב כל אחת את עצמה באופן שמתאים לה. 

    יש גם לקחת בחשבון שתמר יוגב כתבה דברים אלה לפני שנים רבות. מאז היא כבר עשתה דוקטורט ויתכן שהיא רואה את התמונה בצורה אחרת. אך אני חיה בתוך השדה ומכירה היטב את הקולגות שלי ויודעת כיצד הדברים פועלים בצורה קצת שונה אצל כל אחד מהם. 


    --
    דבי לוזיה
    גלריה שטרן

    מחברת הספר ״מדוע הפסיקה המונה ליזה לחייך״
    16/8/13 19:31
    0
    דרג את התוכן:
    2013-08-17 19:30:41
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: דבי לוזיה 2013-08-16 18:07:12

    צטט: שמואל זילבר 2013-08-16 06:41:33

     

     

    שלום דבי...כאן לא מדובר באמנית מתחילה...מדובר באמנית  שהתפרנסה לאורך שנים מאומנותה...והציגה את ציוריה בתערוכות יחיד במדינות דרום אמריקה ובארה"ב

    הנה קישור..למשהו שמצאתי בחיפוש מהיר לגבי דבי ברשת.

    http://www.galeriabaobab.com/pages/devorah_farji.html

     

    זה מאד יפה שאתה מנסה לקדם את החברה שלך למרות שהאמנות שלה אינה מרשימה במיוחד.

    תודה תודה על המחמאה...אבל לאור העובדה שאני לא מנסה...וגם אם לשיטתך כן..אז לא כל כך מצליח....לא נראה לי שמגיע לי על זה קרדיט......

    חוץ מזה שדבי פרחי לא חברה שלי...אנחנו אפילו לא בקשר ...פשוט מכיר את הסיפור שלה.....דבי הובאה כדוגמא....ואת משום מה עושה מאמץ לא מבוטל לנגח אותה ואת יצירתה....אולי בגלל שאת כועסת על מה שכתבתי כאן?...אז אם זה המצב ...למה לנגח אותה?....נגחי אותי.

    אין לי מושג למי היא פנתה, איך ומה אמרו לה אבל כל גלריסט רשאי לבחור את האמנים שלו בדרכים המתאימות לו.

     

     

     

    דבי..עם יד הלב האם את באמת יכולה לומר לי שהאמנים כאן מקבלים הזדמנות שווה על סמך כשרונם?

    וגם אם כן...אז זה לא מה שאומרים אנשים שקצת קצת מבינים במה שנעשה בשוק הזה....אני אישית ראוי לציין לא מבין כלום...אלא רק קצת קצת מתוך שיחות שניהלתי עם מספר אנשי מפתח ודמויות מרכזיות מהשוק שמאוחרי הקלעים אומרים בדיוק את מה שאני כותב פה....ודבי פרחי היא רק דוגמא 

     

    אני דווקא דוגמא לכך - את שרון רשב"ם פרופ, אחת מאמניות הגלריה שלי היכרתי כאן בקהילה ואני פניתי אליה! "אנשי מפתח ודמויות מרכזיות מהשוק שמאחורי הקלעים"? האם אין כאן סתירה?

    כן,יש כאן סתירה.....אבל זה רק בגלל שאת לא מדייקת בציטוט של הדברים שלי:))

    אני מבינה את הצורך של מי שניזון ממרירות של אמנית אחת

    להיתמך בגורמים נוספים אבל כל מה שאתה אומר נותר בגדר השערות לא מבוססות.

    איך את מבינה את זה...היית שם?..חווית את התחושה הזו? ....ולמה את בכלל כותבת את זה....בשביל להראות שאת לכאורה אמפטית לסבלו של האחר?...ת'אמת ..לא נראה לי...יותר נראה לי שאת פשוט נהנית להעליב ולפגוע

     

    סליחה ..אבל האם שמעת פעם את המשפט..."אל תשפוט אדם עד שלא תהיה במקומו "..ובכל מקרה..האנליזה שלך לדבי פרחי...מהולה בחוסר ענווה.

     

    הבן שלי החליט להיות מתופף. הוא מוכשר מאד והלהקה שלו, הקולקטיב, מצליחה מאד גם בארץ וגם בחו"ל אבל כסף הוא לא מרוויח מספיק. אבל המהות של קיומו הוא להיות מתופף.  זה מי שהוא והוא עושה הכל כדי שיוכל להמשיך זאת - מלמד, מנהל בר - מה שצריך. כך שאני קצת מכירה את הנושא הזה.

     

    אני לא פרקליטות המדינה..אז אני לא מאשים...אבל אני כן טוען...שהגלריות הנחשבות...עובדות עם רשימת אמנים סגורה שכמעט ולא ניתן להיכנס לתוכה...לא משנה עד כמה האמן מוכשר.

    שוב, בעובדה - אתה טועה.

     

     

    אבל את כן יכולה...לבקש את הסכומים הללו לאמן מוכר שכבר הציג...ומכר בסכומים הללו...

    אולם רק בגלל שהאמן לא ברשימה הסגורה שלך...כמו למשל..דבי פרחי....את אפילו לא תטרחי להסתכל על היצירה שלו ועל הרזומה שלו....שלא לדבר על מתן הזדמנות שווה...וכמוך גם שאר הגלריות

    ד"א בארט א-פייר בשיקגו בשנת 2010...דבי מכרה שני ציורים...אחד ב-17,000 דולאר ואחד ב-23,000 דולאר

    לידיעתך, אין בהכרח שר בין מחירים שאמן מקבל בחו"ל לבין המחירים המקובלים בארץ.

    הנה, השיווק שלך הצליח - גם הסכלתי על הרזומה שלה וגם היצירות שלה ואין בהן שום דבר מהסוג שיגרום לי ליצור איתה קשר. זה עניין של טעם אישי. 

    ומה עם הטעם הציבורי?...האם היצירות של אותם אומנים שאת ואחרים כמוך מייצגים אינן אמורות לקלוע לטעם הציבורי?.....שהוא רחב מגוון ומשתנה....אז את לא אוהבת את היצירה של דבי פרחי ולטעמך האישי היא לא שווה הרבה...מצד שני...יש אנשים בעולם שקצת קצת מבינים באמנות....מניח שלפחות כמוך...שכן חושבים שהיצירות של דבי שוות משהו...עובדה שהציגו אותן בגלריות יחיד...עובדה שקנו אותן ...במחירים לא מבוטלים.

     

    ולגבי נושא הדיון......כאן בכתבה את מבקשת הנחה בארנונה...זה במילים אחרות נקרא לבקש הטבה מהציבור....

    וכשאת מבקשת את זה ...את כותבת שאת מייצגת ומשרתת את הציבור ואת טובתו....שזה לשיטתך אמור לתת לגיטימציה לבקשתך.....אבל כאשר אני קורא את דברייך בגוף הדיון...ואת האופן שבו את מתנסחת.....ואיך שאת משתקפת מבעד לתוכן דברייך....אני חייב לומר לך שהתמונה שנוצרת אצלי לגבי דמותך ....נראית שונה לחלוטין מהתמונה שאת מנסה להציג...אין בך אמפטיה ואין בך חמלה...מצד שני יש בך הרבה רוע..ואני גם חושב שהאינטרס הכספי עומד לנגד עינייך הרבה הרבה לפני  האינטרס של קידום האומן והאומנות בישראל...ולסיכומו של דבר אני עומד על דעתי...שאת וכמותך...לא רק שלא מקדמים את האומנים בישראל.....אלא יותר בולמים ומכשילים אותם...ולו רק מסיבה זו ניטל הצידוק לבקשתך להנחה בארנונה...כסף ציבורי להזכירך. 

    אז אני מדבר אתך על מתן הזדמנות שווה לאנשים מוכשרים. כמו דבי פרחי להציג את אומנותם...ואת עושה כאן ניתוח כלכלי....ובסופו של יום דבי פרחי מעוניינת בכסף?

     

    מה זה הזדמנות שווה? אנחנו משרד הרווחה? כל גלריסט בוחר אמנים שמתאימים לו. אתה מנסה לצייר תמונה של איזו קנוניה. בשורה האחרונה - גלריות צריכות אמנים כמו שאמנים צריכים גלריות. זה פשוט מאד.

     

     


    --
    כי האדם עץ השדה


    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "האם ניתן לוותר על גלריות לאמנות?"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה