פורום
חברים בקהילה (5573)
- 1
- 2
ציווי לזכור את אשר עשה ה' למרים הנביאה
| 17/8/13 21:14 |
0
| ||
שבוע טוב,
ובכן בפרשה הנוכחית בספר דברים לא מוזכר כלל סיפור 'הרכילות' בין מרים לאחיה כי בספר המסכם את כל הדברים החשובים יש רק אזכור כללי לאיסור לשון רע וציווי יוצא דופן - לזכור את העונש
דרורית סן / פיסול + יציקה)
רב הפרשנים מסבירים את הציווי הזה כהנחיה של התורה לשוויון מלא בין המעמדות. לומר לנו אפילו אם מלך חטא יש למצות אתו את הדין בדיוק כמו שמרים - גדולת נביאות ישראל מאז ומעולם המנהיגה האהובה והנערצת על בני-ישראל נענשה בצרעת והורחקה לשבוע ימים אל מחוץ למחנה. האם העונש היה על שיחה תמימה בין אחות לאח? או אולי אפילו דאגה מקצועית לגבי המנהיגות שאותה חילקה עם אחיה אהרון?
כדי להבין על מה בדיוק העונש? ולמה רק היא סבלה מצרעת ובידוד צריך לחזור לסיפור המקורי שלא נמצא בחומש דברים
אהרון הכהן הוא משכין שלום בין בעל לאישה במקצועו מגשר שדואג לשמוע את הבעיות ולהציע פתרונות יצירתיים שיחזירו לזוג את שלום הבית המיוחל. לכן הוא מקשיב באופן ענייני - מקצועי משפחתי ואישי לתיאור הבעיות בחיי האישות של משה שמרים מספרת בדאגה כנה לשלומו הנפשי והפיזי של אחיהם הקטן.
מרים שימשה בתפקיד חשוב של הסקסולוגית המקצועית של בני ישראל. כבר במצרים היא דאגה להחזיר את הגברים הנוטשים את המיטות הזוגיות לאחר גזירת פרעה על הבנים. היא משכנעת באסרטיביות את אביה עמרם לחזור לחיי אישות עם יוכבד אשתו ובעקבותיו הולכים גם שאר הגברים הישראלים... רק בזכותה נהרה ונולד משה.
אז בעצם השיחה החשובה הזאת היא בהחלט לא רכילות ולא לשון הרע אלא דאגה מקצועית עם היבט משפחתי-אישי למצב בעייתי הדורש תיקון. כבר יתרו ראה את הבעיה בזוגיות בין בתו ציפורה למשה הסוחב יותר מדי משא כבד של בעיות על על כתפיו. יתרו חשב שמדובר בבעיה טכנית של וורקהליזם. לכן הוא הציע למשה לאציל סמכויות ולמנות לו כעוזרים להנהגה שרי אלפים ושרי עשרות וכד' וכך לפנות יותר זמן למשפחתו הגרעינית...
אבל, מרים מבינה שהבעיה של משה היא לגמרי מסוג אחר: הרצון להיות זמין ומוכן 24 שעות ביממה שבעה ימים בשבוע לתקשר עם האל בשידור ישיר ובלתי אמצעי... ואולי לכן הוא מתנזר במתכוון מכל הסחות דעת מהזן האינטימי... אז היא מציעה מתוך כוונה טובה את 'הרעיון הפסול', שעליו היא נענשת בצרעת. היא אומרת לאהרון - אם שלושתנו שותפים שווים בעול ההנהגה של בני-ישראל למה ה' מנדנד בתקשורת בחזיונות נבואיים בלתי פוסקים רק למשה? אולי נסדר שיפנה פה ושם ישירות אלינו וישחרר קצת את משה מהעומס הנפשי הכרוך בכך???
זה לא מתוך קנאה במעמדו הרם של משה, אלא מתוך רצון לעזור לפתור את הבעיה הפרטית - הסקסולוגית - משפחתית - זוגית של משה חסר המנוח... אז מה רע? בכך היא מקטינה את תרומתה וחלקה החשוב בעבודת האלוקים המיוחדת. היא מגלה חוסר הערכה לעובדה שהיא שרת התרבות והשמחה - זאת שמכניסה שירה, ריקודים ואמנות לעבודת ה'. כי הרי הרבה לפני שהברסל"בים קפצו ברחובות במנגינות טרנס מחרישות אוזניים היא ארגנה בהצלחה את כלי הנגינה, התופים והמחולות הלהיבה את האנשים והנשים לצאת לריקודי שמחה של תודה לאל, תודה על הנס, תודה על הגאולה... היא שהובילה לפיתוח שיטות הודיה כלפי שמייא בדרכים בלתי מילוליות. צאצאיה שמשמשים אמנים ואומנים במשכן אינם רק מבורכי כפיים מוכשרים בטירוף אלא גם שורה עליהם רוח אלוקית והם שרים ומנגנים כתפילה נשגבת לאל.
אהרון נשא על גופו מכשיר קשר רב עצמה טלפון חכם ישיר מהאל ואל לאל - החושן ממש אין לו צורך בשותפות עם המשא ומתן שמנהל משה עם האל לגבי החוקה החקוקה לכן הוא כמבוגר האחראי היה צריך בשלב זה לעצור את השיחה ולהסביר למרים הנביאה שלכל אחד מההנהגה יש מסלול ייחודי משלו לתרום לתפקיד ואיש איננו יכול לפנטז אפילו בתיאוריה לפלוש לתחום של האחר - בכך הוא המעיט בערך הכלים המשוכללים שנתנו בידו - ממעיט מערך עצמו.
מרים נענשת על שדיברה לשון הרע על עצמה! היא זלזלה בערך כישוריה כמנהיגה רוחנית שמלמדת את העם לתקשר עם אלוקיו שרק עכשיו לזכה הכיר באמצעות שירה ריקוד ואמנות. העונש הוא מהזן החינוכי טיפולי - צאי לך למשך שבוע 'למדבר בתוך המדבר' ורק תחשבי בשקט על הכול. תסדרי לך מחדש את סדרי העדיפויות ותלמדי להעריך מחדש את נקודות החוזק שלך עצמך - ואז תחזרי להיות מנהיגה מוצלחת ואהודה על כולם.
כל ההליכה במדבר היא הרי לצורך ההכנה של העם לעצמאות לאומית דתית ומדינית, להביא אותו לבשלות שחסרה לעם עבדים שהיה שנים משועבד בגלות מצרים. לכן חשוב שמנהיגיו יהיו בעלי אישיות עצמאית ובוטחת בעצמה. מרים כמנהיגה הפמיניסטית הראשונה חייבת להיות שלמה עם כישוריה הייחודיים ולא לפזול לצדדים אל הדשא כישורי הנבואה של משה שכביכול ירוק ומהיר יותר.
אהרון כפי שכבר ציינו כאן בהחלט נענש קשות על מחדלו זה ועל היותו פסיבי ולא מוכיח ומכוון אל האמת - את אחותו בשיחה הרת גורל זאת. העונש לראות את שנים מבניו נשרפים בהקרבת אש זרה הוא הכי כבד ומחריד שניתן להשתית על אב. רק אדם דגול בסדר גודל של אהרון מסוגל לקבל בהשלמה מלחאה בלי להתלונן באף מילה - אסון כזה נוראי ואכזרי במישור האישי והמקצועי ככהן. ולכן, אין מצוות עשה לזכור חלילה את העונש החריג בחומרתו של אהרון. לעומת זאת את העונש של מרים יש מצוות עשה מיוחדת במינה לזכור כדי להיזהר אפילו מאבק לשון הרע, ואפילו מסתם ללגלג על עצמנו!!!
דרורית סן / אודות האישה הכושית (פיסול ברשת + הפלה בזכוכית)
-- דרורית סן Drorit Sahn Stosel יעוץ, תכנון וביצוע אמנות יהודית רב תחומית | |||
| 18/8/13 00:45 |
0
| ||
נכון שהתרבות של התקופה מחלחלת ומשפיעה אבל המקרא הרי רוצה ליצר תרבות מונותאיסטית שמשנה את חוקי המשחק החברתי-ציבורי-אישי להנחיל חוקים מזן נאור שאיננו דומה לקיים במרחב... כך גם בנושא היחס לנשים.
כל אחד מפרשנים ראשונים אחרונים ועכשוויים מושפעים כמובן מהמרחב הגיאו-פוליטי והיסטריו-גאוגרפי בו הם חיו או חיים וכן מהרקע המשפחתי שבו גדלו ופיתחו את תפיסת עולמם.
מבין מיליון הפרשנים שהתייחסו לנושא של עונש מרים בחרתי להציג כאן את פירושו של הרשב"ם למרות מורכבותו.
בין היתר מכיוון שהרשב"ם גדל ליד גדול הפרשנים - סבא רש"י רש"י שהיה אב לבנות בלבד התייחס לבנותיו הסקרניות והחכמות כאל שותפות מלאות ורבות ערך במפעל הפרשנות המונומנטלית שלו. הוא גידל אותן כתלמידות חכמים לכל דבר (כולל הנחת תפילין). גם הנכדים 'בעלי התוספות' גדלו כמובן באווירה הפמיניסטית של הבית שהיה פתוח גם להשפעות הרנסנס המערב אירופי של המאה ה12.
הרשב"ם בניגוד לרש"י סבו לא הרגיש מחויב להיצמד למדרשי חז"ל והרשה לעצמו לפתח פרשנויות מקוריות ומחדשות מרחיקות לכת... לרוב דווקא מתוך הפשט. אך הוא כן חש מחויבות עמוקה לתרום את חלקו לפולמוס הנוצרי-יהודי של תקופתו. להפריך את הגישה הנוצרית שראתה במשה אחרון הנביאים. זה שבתקופתו נותק הקשר בין האל לעם הנבחר בגלל חטאי בני-ישראל והוחלף בקשר חדש - הנוצרי.
הרשב"ם התנגד עקרונית לגישה של הפיכת 'תורת ה'' 'לתורת משה' וראה בפגמים האנושיים של משה עוד הוכחה שהוא היה אך ורק סוג של שליח. איש קשר שנבחר להעביר לעם היוצא ממצרים את דברי ה'. הביקורת של מרים הנביאה בהחלט מתאימה לגישתו ללגלג על 'נוסעי הצלב' שניסו להפך את משה למעין דגם ראשוני מקולקל של ישו- בן האל המושלם.
לפי הפשט מרים ואהרון דאגו בכנות לאחיהם הקטן מכיוון שראו כיצד משה אכן התרחק מדי מאשתו ציפורה שגדלה בבית של כהן לעבודה זרה. כנראה רק אישה שגדלה ברקע תרבותי של סגידה מעשית לעבודת אלילים פגנית שחורה (כושית) מסוגלת למול בעצמה את בנה הקטן באבן צור באמצע הדרך... התהום בתפיסות העולם של הרקעים השונים בהם צמחו התחדד עם השנים הפערים בניהם התרחבו ונתק ביחסי אישות הפך לבלתי הפיך ולכן משה נושא לאישה גברת אחרת - אשה כשרה מבני-ישראל (לא כתוב האם הוא התגרש מאשתו הראשונה או לקח אישה שנייה)
פירוש זה משתלב עם הצורך של הפרשן להשתלב במגמה של 'דרך ארץ' ולהחזיר מלחמה 'לתשובת המינים' (הכינוי של הנוצרים) הרשב"ם מציג תפיסה מגובשת ושלמה על מהותו של ספר התורה ומגמתיו ועל תפקידו ומעמדו של משה בתהליך מסירת התורה - החוקים-מצוות. מטרת ריבוי המצוות היא להביא את האדם מישראל למעלת קדושה. לגמרי ההפך מכפי שטענו הנוצרים שהמצוות הן עונש שניתן לישראל וממנו פטורים הנוצרים. לכן גם המצווה לזכור את סיפור מרים היא נדבך חיוני להביא את ישראל לדרגת קדושה רוחנית ההופכת אותם לשונים מהסביבה, בתקוה שיהיו מחוסנים מפני השפעות חיצוניות לא רק בסביבה המנוטרלת של המדבר אלא גם לאחר ההתנחלות בארץ מלאה בעמים עובדי כוכבים ומזלות. השיטה של להתבודד 'במדבר' בכדי לחשוב ולתקן את הדרוש שינוי אמורה להוות דגם גם לגבי כל התחומים האחרים גם שיצאו כבר מתוך המדבר הממשי.
יצא כבד קצת אז תנוחו
למי שמעוניין בעוד מידע על פרשנות הרשב"ם הלא כל-כך מוכרת -- דרורית סן Drorit Sahn Stosel יעוץ, תכנון וביצוע אמנות יהודית רב תחומית | |||
| 18/8/13 12:22 |
0
| ||
היי השכן ממול,
ניסחת נהדר את ההבדלים המהותיים לאותה הפעולה שבסופו של דבר מגוחכים להחריד בדמיון בניהם הפמיניסטיות הלוחמניות טענות שכל פעולות הגילוח ודומיהן מיותרות הן למטרות עצמה נשית והן למטרות דיכוי נשי. והדוסיות טענות שאלו נושאים של צנעת הפרט ולא לדיונים פומביים באינטרנט...
אז תאמרי מה את קוראת ואומר לך מי את? -- דרורית סן Drorit Sahn Stosel יעוץ, תכנון וביצוע אמנות יהודית רב תחומית | |||
| 18/8/13 20:19 |
0
| ||
היי עט סופר,
המון תודה על התיקון
הפעם אני לא שלחת שיר אלא בדיחה חלמאית על 'לשון הרע' או 'איך נולד תינוק מלתחוב את האף בחול'
מסופר בספר 'חלם וחכמיה'. על משלחת של עשרה נציגים מחלם שיצאה לחפש חידושים שרצוי להביא לעירם, במהלך המסע הם ספרו שוב ושוב את חברי המשלחת בשיטות שונות ומשונות והתווכחו האם חסרים או לא חסרים אנשים. עבר איש ואמר: "לא ככה מונים בני-אדם. בואו אלמד אותכם כיצד למנות נכון". נתנו לו שקל זהב. שם האיש את השקל בכיסו ואמר: "יתקע כל אחד מכם את לשונו בחול, אחר כך תמנו את הגומות וידעתם את מספרכם"
החלמאים שמחו מאד על התורה החדשה ומייד ניגשו אל המלאכה. השתטחו על הארץ מלוא קומתם ותקעו את לשונותיהם בחול. אך הזקן שבחבורה היה לו חוטם ארוך מאד. נתקע גם החוטם שלו יחד עם הלשון לתוך החול. השאיר גם החוטם גומה אחת. קמו החלמאים והתחילו מונים בזהירות רבה את הגומות בחול. אחת, שתים... אחת עשר! עלצו החלמאים: לא רק שאף אחד לא הלך לאיבוד אפילו נוסף לנו אחד. הנה איזה יופי - הרי זה סימן שילד חדש יולד לנו. נתווסף לנו חלמאי חדש! מזל-טוב!"
החלמאי מהצד המזרחי של המשפחה:
-- דרורית סן Drorit Sahn Stosel יעוץ, תכנון וביצוע אמנות יהודית רב תחומית | |||
| 19/8/13 22:55 |
1
| ||
על זה נאמר "ומפליא(ה) לעשות" ומנוח ואשתו רואים ...:) | |||
- 1
- 2
ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
/null/cdate#
/null/text_64k_1#
