[
בגרויות,
מערכת החינוך,
רפורמות ]
צמצום בחינות הבגרות – הרציונל (א)
מבוא
בשנתיים-שלוש האחרונות עלה נושא בחינות הבגרות לסדר היום הציבורי
והחינוכי באופן חסר תקדים[1]. חוסר נחת היה במהלך השנים אצל רבים,
אבל לא מחשבות נחושות על הצורך בשינוי גדול. המחשבה שיש לצמצם
את מספר בחינות הבגרות היא היום נחלת הרבים, אבל אין הסכמה ואין
בהירות כמה ואיך לצמצם. המאמר הנוכחי יסקור את תהליכי השינוי שחלו
בשנים האחרונות, בחינוך ובסביבתו, ויתמקד בשאלת הרציונל שצריך
להוות בסיס לַצמצום האמור.
המציאות הסובבת
אופייה הייחודי של תקופתנו חייב לשמש בסיס לדיון שלפנינו, אם אנחנו
מבקשים להעניק לו רלוונטיות. הנתונים המרכזיים המאפיינים את התקופה,
וקשורים זה בזה, הם כדלהלן:
- טכנולוגיה: מתחדשת כל העת, מסקרנת ומאתגרת, שילדים ובני נוער
- שולטים בה היטב.
- אופי התהליכים: שינויים מואצים בכל תחומי חיינו, כולל השימוש המשתנה במוחנו.
- ידע חדש: מידע אין סופי וזמין לכל אחד, בכל עת ובכל מהירות,
- שמביא גם ילדים צעירים מאוד לרצות להחליט בעבור עצמם.
- ריבוי: בכל תחום יש אופציות אין ספור, שגורמות לבלבול ולקשיי התמצאות.
- טשטוש הסמכות: של אמת, ידע, גיל ועמדה חברתית.
בכתבתו "הסמארטפון מחסל את הידע הכללי" ציטט חסון[2] חוקרים שונים,
והוא מסכם את דבריהם בשאלת השפעותיה של הטכנולוגיה על הידע:
הכול מסכימים שמהפכת הכתב מתגמדת לעומת המהפכה הדיגיטלית.
"אפשר להשוות את זה להתפתחות השפה אצל בני האדם", אומר פרופסור נפתלי
תשבי,ראש המרכז לחישוביות עצבית באוניברסיטה העברית. "אבל בעוד השפה
מוגבלת, כי אתה יכול להעביר בדיבור מידע רק באופן ישיר מאדם לאדם, המצאת
הכתב אפשרה להעביר את המידע מדור לדור.המהפכה הנוכחית משחררת אותנו
כמעט ממגבלות המוח האנושי כמאגר מידע (ההדגשה שלי – א.פ.). היא מאפשרת
לא רק להעביר את המידע מדור לדור, אלא גם בין אנשים במקומות וזמנים מרוחקים
ושונים. מתפתחת כאן מעין רשת זיכרון אסוציאטיבית ודינמית כלל אנושית.
קשה להשוות את זה לכל דבר אחר".
המומחים, בעיקר מתחומי המחשב וחקר המוח, מאבדים משהו מהזהירות האקדמית
בכל הנוגע לתיאור עוצמת השינוי. "מה אכפת לי להגיד, שנינו לא נחיה לדעת", עונה
פרופסור שיזף רפאלי, מנהל המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה, כששואלים
אותו על עוצמת המהפכה. "יש אשליה אופטית שתמיד הדברים הקרובים אלינו נראים
גדולים, ואנחנו תמיד מגזימים בגודל השינוי. אבל למרות שאני נופל בפח הזה אני
חושב שאין למהפכה הזאת תקדים. היא חשובה יותר מהמהפכה החקלאית והתעשייתית.
כשהכתב הומצא הוא הופקד בידי קומץ חרטומים. כאן זה אייפון לכל פועל. אנחנו
מדברים על עולם אחר לגמרי. נוצר לנו עודף קוגניטיבי והוא יכול להתפנות לטובת
פורנוגרפיה,הימורים ומשחקים, או לטובת פיצוח גרעינים. הוא יכול להתפנות לטובת
יצירות פאר או ליותר משפחתיות. אבל הפוטנציאל בהחלט קיים".
בכדי להבין את עוצמת השינוי שאנחנו נתונים בו בעשור האחרון בלבד,
נזכור שהוא הביא לפתחנו את ה-וֶב 2.0, הרשתות החברתיות, הסמרטפון,
ה-G.P.S ואין ספור אפליקציות. כל אלה משנים לא רק את מצב המידע
והידע, אלא גם את ההתנהגויות החברתיות של בני-אדם ואת הציפיות
שלהם ממציאות-החיים הזאת, שבה כולנו נתונים. (המשך יבוא).
[1] הדיון בביוגרפיה של בחינות הבגרות בישראל מופיע במספר מסמכים, ואין כוונה כאן לעסוק בסקירות
השונות מלבד להפנות אל המקורות הראשיים:
מרים בן-פרץ (1999). בחינות הבגרות. בתוך: אלעד פלד (ע'), יובל למערכת החינוך,
כרך ב' עמ' 483-475, הוצאת משרד החינוך התרבות והספורט.
שלמה בן-אליהו (1999). בחינות הבגרות – בלם או מנוף לשינוי חברתי ופדגוגי?
בתוך: אלעד פלד (ע'), יובל למערכת החינוך, כרך ב' עמ' 500-485,
הוצאת משרד החינוך התרבות והספורט.
הסקירה והדיון של בן-אליהו מדגישים את מהירות תהלכי השינוי, ואת הנושאים
החדשים שעלינו להתמודד איתם בחלוף 15 שנים מאז נכתב על-ידו הערך.
דפנה סחייק (2003). השינויים בבחינות הבגרות. באתר מרכז המחקר והמידע של הכנסת.
קבוצת ון ליר לחינוך (2007). בחינות בגרות – מסגרת להבנת מערכת החינוך בישראל כיום ולניתוח
כיווני הכרעה אפשריים בבחינות הבגרות. בהפקת מכון ון ליר ומשרד החינוך.
(למסמך הזה אחזור בהמשך) הערך "תעודת בגרות" בויקיפדיה.
מלבד אלה הופיעו בשנתיים האחרונות מסמכים וניירות עמדה רבים, שרובם-ככולם הביעו אי-נחת
מן השיטה הבגרותית הקיימת, אך היו חסרים בסיס מקצועי ראוי, לשקול על-פיו את השאלה כמה
ולמה לצמצם.
הוספת תגובה על "צמצום בחינות הבגרות - הרציונל (א)"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה