כיזמים אתם מאמינים ובטוחים כי המיזם שלכם הוא הדבר הבא, וטוב שכך אתם חשים. ואולם, כאחד שפוגש ומיצג לא אחת, הן את הצד היזמי והן את הצד המשקיע, אני ער לא אחת לבעיה של משקיע בבואו להשקיע במיזם שהיזם עצמו מהסס/חושש לייסד/להתאגד כחברה בע"מ.
כיזמים אתם חייבים לשדר לצד השני שאתם מאמינים ברעיון שלכם, ולכן "החסכון" של אי התאגדות עלול להיות לכם לרועץ בחיפושיכם אחר המשקיע הפוטנצאלי.  

ותחשבו על זה...  

(נכתב בלשון זכר - אך מיועד גם ליזמיות האנונימיות)   

למה אני צריך להקים חברה בע"מ בשביל שמשקיעים יסמכו עליי יותר? אני לא רואה כאן הגיון כלל.

אשמח אם תוסיף פרטים.

למיטב הבנתי יש כאן עניין של יתרונות וחסרונות במיסוי מול הייקף פעילות ומחזור שנתי.

למרות שאני חברה בע"מ אני לא מבינה מה הקשר מול המשקיעים.

אולי תסביר קצת יותר.

צטט: hydros 2008-01-28 15:16:21

למיטב הבנתי יש כאן עניין של יתרונות וחסרונות במיסוי מול הייקף פעילות ומחזור שנתי.

למרות שאני חברה בע"מ אני לא מבינה מה הקשר מול המשקיעים.

אולי תסביר קצת יותר.

כשמדובר בעסק של אדם יחיד אז השיקול העיקרי הוא באמת סוגיית המיסויי והעלויות. מאחר וחברה מצריכה רישום ברשם החברות ופעילות מורכבת יותר של הנהלת חשבונות (ניהול ספרים כפול וביקורת) - אם אין הכרח לעשות את זה אז באמת אפשר לחסוך עלויות - במיוחד בעסק יחסית קטן. בעבר היה יתרון מיסויי לחברות יחסית לעוסקים, אבל בשנים האחרונות היתרון הזה צומצם. והיום לא בטוח שיש יתרון מיסויי משמעותי לחברה של יחיד.

ישנו הבדל מהותי בין חברה בע"מ לעוסק מורשה מעבר לסוגיה המיסויית: בעוסק מורשה יש זהות בין בעל העסק (בעל הקניין) לעוסק (המשמש כמנהל). בחברה ישנה הפרדה. החברה היא ישות משפטית נפרדת מבעליה וממנהליה.

בעלי חברה אינם בהכרח מנהלים אותה. רוב מי מאיתנו שמחזיק מניות בבורסה (טבע וכו') הוא למעשה בעלים של חברה (באחוזון כלשהו) אולם ללא יכולת להשפיע על הניהול שלה. החוק מוגדיר מה האחרויות של בעלים ושל מנהלים ושל מנהלים שהם גם בעלים. ברמת העקרון האחריות של בעלי חברה מוגבלת לסך אחזקותיהם בחברה ולא מעבר לזה. לכל היותר בעל החברה יחזיק מניה ששווה אפס. פשיטת רגל חלילה של החברה לא אוטומטית תביא לנשיאת החובות על ידי בעליה מההון הפרטי שלהם. מקרה שבו כן יש אחריות כזו מכונה "הרמת מסך" והיא תתרחש רק במקרים יחסית נדירים בהם יש חשד לפלילים.

כאשר יזם מחפש משקיע הוא למעשה מחפש מישהו שיכנס איתו כשותף בקניין על החברה, אבל לא בהכרח שותף פעיל בניהול. זאת ועוד, המשקיע שנכנס רוצה לשמור לעצמו אפשרות יחסית פשוטה למכור הלאה את אחזקותיו בעתיד (לעשות "אקזיט"). מבנה של חברה מגדיר את כללי המשחק בצורה ברורה, וגם נותן את הגמישות הרצויה לרוב המצבים. במקום להגדיר מערכת יחסים מורכבת של חובות וזכויות בין הצדדים על ידי הסכם חוזי סבוך, הרבה יותר פשוט למכור/לקנות מניות בחברה.

אני מסכים עם מר קורן שיזם צריך להיות בטוח בעצמו ולא לפחד להתאגד בשעת הצורך, אולם  אינני סבור שיש הכרח להיות חברה מראש כאשר מחפשים משקיעים. אם מגיעים הדברים לכדי בשלות עם משקיע, אפשר לבצע רישום תוך ימים בודדים. משקיע שמאמין במיזם שלכם לא יבהל מהעובדה שטרם נרשמתם כחברה. מי שלמשל הצליח לדחות את ההתאגדות מ 31/12 ל 01/01 לשנת המס החדשה חסך כמה אלפים רק בשל העובדה הזו - גם המשקיע הנכנס יבין את זה ולא יחזיק את זה לגנותכם.

גילוי נאות: הכותב אינו עו"ד או רו"ח.

שלום לכולם/ן,

ידידי המלומד כבר נתן בהרחבה את מגוון השיקולים ועשה זאת בצורה יפה.

אני רק אוסיף ואומר, כי מלבד היתרונות/חסרונות המיסוי בהקמתה של חברה, בל נשכח כי המשקיע הפוטנציאלי רוצה לראות, לבחון במה הוא משקיע, ובד"כ הוא מסתייע ביועצים כגון: עו"ד, רו"ח, מעריכי שווי. כל אלו רגילים ויודעים לבחון זאת כאשר הם רואים מולם גוף מאוגד.
זה הבדל תהומי כאשר היזם בא למשקיע ומתאר בפניו את המיזם שיש לו בראש, במחשב, לבין יזם שבא למשקיע עם מיזם אשר מתואר, רשום בגוף מאוגד, שדוחותיו מבוקרים ע"י רו"ח.

ושוב, בל נשכח את ההיבט הפסיכולוגי, המשקיע בוחן את רצינותו של היזם, ועלול לחשוב כי היזם לא התאגד כיוון שלא ממש מאמין בפוטנציאל (אז למה שהמשקיע יאמין?), או אולי ליזם אין כסף (ואז- היזם עלול ל"עשוק" את היזם).

ושוב, תיבחנו זאת מההיבט השיווקי, ברור שישנם יזמים שלא התאגדו והצליחו למצוא משקיע/ים, ואולם - כמו שכולנו יודעים ולמדנו כי הכלל הראשון בשיווק הוא: "אין הזדמנות שניה לעשות רושם ראשוני".
מנסיוני אני יכול לאמר, כי הרושם הראשוני של יזם שהמיזם שלו מצוי בתאגיד הוא רושם רציני יותר.

מכאן, איש הישר בעיניו יעשה ויפעל.

העיקר שיהיה בהצלחה !!!  

יוסי ידידי , יש המון דרכים להוכיח רצינות למשקיע . הרעיון הכללי של מה שאתה אומר הוא נכון ומשקיע בדרך כלל רוצה לראות שהיזם בתוך המיזם עם שתי רגליים ולא אחת אולם

יש דרכים אחרות כמו השקעה ראשונית מצד היזם במיזם שלו שמעידה על הצהרת כוונות . כמו נכונות לעבוד במיזם במשרה מלאה והבנת הסיכונים והקשיים בדרך.

חברה בע"מ זה שלב הכרחי אבל ניתן להקים את החברה ביחד עם המשקיע ולא לפני.

מה שכן כאשר מקימים את החברה בע"מ מראש ניתן למכור למשקיע מהמניות שלך [כי אתה מחזיק 100 אחוז מהמניות]  ואז להכניס את הכסף לחברה בתור הלוואת בעלים וכך לחסוך מיסוי כשנרצה למשוך את הכסף חזרה  אבל זה לדיון אחר כבר

יוסי קורן

לא רק שאני מקבל את דבריך אלא אני אף מהמהדרין בפרטים

אני בעד לפתוח שתי חברות בע"מ האחת חברת אחזקות והשניה חברת מו"פ

בתחילת דרכה תחזיק חברת האחזקות 100 אחוז בחברת המו"פ

ועל בסיס ההשקעות במו"פ נגד הלוואות בעלים בחברה יועברו מניות .

כך שהבעלות על חברת המו"פ תהיה הן של היזם והן של המשקיע

באופן שכל אחד מהם יוכל לפרוש "לבצע אקזיט"

בכל עת או /ו להוסיף משקיעים כמו לקוחות אם וכאשר יבשיל המיזם.

מובן שבסיס הדברים חייב להסתמך על תכנית עסקית מפורטת.

אני לא בטוח שהבנתי את כוונותים בדיון.

אם מדובר ביזם (לא משנה אם הוא יחד או קבוצה) והוא מחפש משקיע ל-SID.

זאות אומרת שבמידה והוא לא ימצא משקיעים הוא בכלל לא יפתח את העסק, אז בשביל מה להתאגד?

זה נראה לי די מיותר ואני מכיר לא מעט אנשים בתחום ההיי-טק שרק לאחר שמצאו משקיעים פתחו את החברות.

יש לזה אפילו יתרון עבור משקיעים מסויימים שירצו שהיזמות תתאגד בצורה מסויימת אולי אפילו בתוך תאגיד אחר קיים או בחו"ל?

במצב של עסק קיים שמחפש השקעות להמשך ההתפתחות שלו אולי יש משהו בדבריך על להיותחברה בע"מ ולא עוסק מורשה או תותפות או כל דבר אחר.

אני טוען שמיזם בשלב ה seed שינהג כפי שכתבתי

 ימצא משקיעים בקלות רבה יותר

לא רק משקיעים מקצועיים כמו קרנות הון סיכון ואנג'לים

אלא אף לקוחות פוטנציאלים שישקיעו בעסק.

להשקעת לקוח פוטנציאלי בעסק,

 יש יתרון עסקי אדיר מבחינת המיזם, בעיני כלל המשקיעים.

 היתרון שהוא מבצע תהליך של יצירת מחוייבות הלקוח לפתרון המוצע של המיזם.

והוא הופך בסופו של תהליך לאטרקטיבי יותר גם בעיני משקיעים מקצועיים.

ויש לי דוגמאות למה שאני אומר.

אני רוצה לתקן את surveylyzer,  אין פשיטת רגל בחברה, אלא זה נקרא "פירוק". פשיטת רגל היא רק לאדם פרטי.

נקודה אחרת שאני חולק עליה היא הסיווג, מה ליזם לעשות עוד בשלב ה - Seed (מלשון "זרע" ולא SID). בשלב ה - Seed לרוב מאגדים את הפעולות החשבונאיות תחת הרו"ח ולא פותחים, לא עוסק זעיר ולא חברה ולא כלום. כל דבר כזה, במקרה שאין פעילות רק תגרום ליזם להוציא כסף ולהתעסק במשך שנתיים לפחות עם מס הכנסה. אל תכנסו לפינה הזו!

דבר נוסף, במידה והרעיון שלך פטנטבילי, כמו שלמדתי לאחרונה, ניתן להגיש פוביז'ינאל (לפני הגשה לפטנט) או להגיש בקשה לפטנט, גם אם יש מעט מידע ולהגיש תיקונים בתוך השנה לפטנט. זאת חובה לעשות עם משרד מקצוען לרישום פטנטים (כמו לצאטו את לוצאטו). בקשה כזו עולה כ - $4,000 במשרדים הגדולים והיא שווה כל שקל.

במידה ורעיון אינו פטנטבילי או לחילופין, אתה היזם, אחרי שלב הגשת הבקשה לרישום, אז ניתן לפנות לחממות טכנולוגיות (גם תוכנה), מדען הראשי ועוד ליישום הרעיון עד אב טיפוס.

כמובן שניתן גם להתחיל ולפנות למשקיעים, אך צריך לדעת שזו הנקודה הכי רכה של היזם ובה הוא ישאר עם הכי פחות אחוזים או שליטה אם בכלל. ישנם מקרים בהם יזמים מקבלים סכום כסף חד פעמי ויוצאים לגמרי מהתמונה. סכום הכסף אינו גדול (עשרות אלפי שקלים עד מאות בודדים), לכן זו בחירה של היזם.

רק אחרי שעשיתם את כל אלו והחלטתם לצאת למכירה, רק אז תלכו ותפתחו עוסק מורשה או חברה, כאשר השיקולים הם הרבה מעבר לשיקולי מיסוי. צריך מאוד לבדוק גם היכן לפתוח את החברה, אם בארץ או במדינות בחו"ל, בהם תהיה לחברה ערך מוסף, גם מיסויי.

וזה היה 60 שניות ... :-)