האם הגיע סופה של תעשיית קרנות הנאמנות?

שואל איתן אבריאל במאמר שהתפרסם לאחרונה ב- THE MARKER. מחקרים רבים שנעשו בעולם מראים שרוב קרנות הנאמנות אינן מצליחות לייצר תשואה עודפת, מעבר לתשואה של מדדי ההשוואה, ולכן אינן מצדיקות את דמי הניהול שהן גובות.

עם כל זאת, ישנן מספר קרנות נאמנות מובילות שמצליחות לתת למשקיעים תשואה עודפת. השאלה המהותית, לגבי קרנות אלה, היא האם התשואה העודפת, שמתבטאת בביצועי העבר שלהן, היא תוצאה של מזל בלבד, או משקפת יכולת מקצועית של מנהליהן לבחור מניות?

לשאלה זו יש חשיבות רבה מאוד. במידה והתשואה העודפת היא אך ורק תוצאה של מקריות מוצלחת, אין שום משמעות לבדיקת תוצאות העבר של הקרנות, מכיוון שאין קשר בין ביצועי הקרן בעבר לביצועים העתידיים שלה. לעומת זאת אם למנהלי הקרן יש יכולת לבחור מניות בעלות פוטנציאל לתשואה גבוהה, אזי השקעה בקרן מובילה תניב למשקיע תשואה עודפת.

איך מודדים ביצועים של קרנות?

המדד המקובל במחקר לבדיקת תשואה עודפת הוא מדד אלפא. מדד אלפא שקול, מבחינה מתמטית, למדד INBEST שמתפרסם באתר. מדד אלפא חיובי (ששקול למדד INBEST גבוה מ- 100) משמעו שלקרן יש תשואה עודפת מעבר למדד ההשוואה.

(לסקירה מלאה על מדד אלפא והקשר שלו למדד INBEST הקליקו כאן).

כאמור, המחקרים מראים שלרוב הקרנות יש מדד אלפא שלילי או קרוב מאוד לאפס. אולם ישנה קבוצה של קרנות שלהן יש מדד אלפא חיובי וגדול משמעותית מאפס. מכיוון שלאומדן של מדד אלפא יש בדרך כלל סטיית תקן מאוד גבוהה, המסקנה המקובלת היא שגם מדד אלפא גבוה הוא תוצאה של מקריות מוצלחת ולא של יכולתם של מנהלי הקרן לבחור מניות.

המחקר משנה כיוון

מחקר חדש שהתפרסם בסוף שנת 2006 (Can Mutual Fund "Stars" Really Pick Stocks) חולק על מסקנה זו.

הסקירה המלאה התפרסמה באתר INBEST

נכון. רוב הקרנות לא מכות את המדדים אבל יש קרנות שמצליחות לעשות זאת לאורך שנים גם בגלל שמנהלי הקרן מנהלים אותה במקצועיות וכן, גם למזל כמו להרבה תחומים אחרים בחיים יש תפקיד חשוב ומכריע.

קרן נאמנות היא עדין כלי פיננסי מרתק, מעניין שמאפשר כמעט לכל אחד לשחק באמצעותו בבורסה מבלי להיות מבין גדול.