הבוקר אני קורא בעיתון על כי רהיטי "בית מרס" סגרו את החנויות. לא ניתן לאתר את הבעלים והמנהלים ולמעשה לקוחות ששילמו עבור רהיטים, עומדים בפתח החנויות כשלמעשה כספם ירד לטמיון. אין זה המקרה הראשון בארץ ולמעשה זו תופעה שמתרחשת מדי פעם ותמיד נמצאים אותם לקוחות שלא מבינים שהאמונה למעשה פשטה את הרגל. כל מקרה כזה חייב להדליק נורה אדומה בקרב הצרכנים שעומדים לבצע רכישות עתידיות ולמעשה משלמים ולא מקבלים דבר ביד למעט קבלה או טופס הזמנה של בית העסק. כל מקרה כזה מוציא עוד אבן מחומת האמון שאנו הצרכנים נותנים בבעלי העסקים. החשדנות צריכה להיות פועל יוצא והמשפט המפורסם "כבדהו וחשדהו" חייב להיות קודם כל חשדהו ואח"כ כבדהו.

למען אותם אלה שעוד לא עשו עסקה עתידית והם עומדים לעשותה, אני מבקש להציע לכם את דרך התנהלותי.

ראשית לא להאמין לאיש המכירות או למנהל שמעליו. להתנות את העיסקה בתשלום כנגד הסחורה בלבד. אם הסחורה אינה בנמצא אני מציע ל"סכן" 10 אחוז ממחירה שיהוו דמי רצינות, ואת השאר לשלם ברגע שהסחורה הגיעה לביתכם. לא לתת צ'קים למפרע כיון שהצ'קים במקרים כאלה יעברו לשוק האפור או לבנקים ותאלצו לשלמם אפילו אם לא קבלתם בעבורם מאומה. צ'ק דחוי הוא כסף תרתי משמע כיון שהתאריך שרשום בו יגיע גם יגיע ואז תאלצו להתמודד עם פרעונו. אין בארצנו מונח כזה של "לבטל צ'ק" ביטול צ'ק חייב להיות מקובל על שני הצדדים, במקרה שלנו מדובר רק צד שלכם.

ההבטחות והחיזור אחריכם כלקוחות הוא טכניקת מכירות של אנשים שזה מקצועם. טכניקה זו באה למוסס לכם את החושים ולנטרל מכם את הגנות החשדנות והאמון. אל לכם להיכשל מול הטכניקה הזו ויש להדחיקה הצידה. התמקדו באופן ההזמנה, במוצר, באיכותו, ובהבטחת אספקתו תוך ציון מועד מדויק. התשלום כאמור יתבצע רק לאחר מילוי כל ההתחיבויות של נותן השרות העתידי, וזאת לאחר שאתם שבעי רצון ממנו. כדי להניע את העסקה סכנו ככל המעט שמתאפשר. אם בספק יסרב לכם ולא יהי מוכן לבצע את העסקה בתשלום עתידי שנשלט על ידכם...הודו לו עזבו את המקום כי ברגע זה זכיתם בכספכם.