צטט: ד. צמרת 2013-10-24 18:50:46

במדינות עולם שלישי ומדינות פאשיסטיות דוגמת סין רוסיה וארה"ב הכלא הוא אכן מקום רק לחולי נפש, אך אף נידון למוות לא ויתר על זכותו להמשיך לחיות. אני מדבר על רוצחים שבודאות רצחו, לעיתים הם נתפשים במקום הרצח ולעיתים הם מתאבדים ונכשלים. אולי במקום להוציאם להורג נאפשר להם להתאבד? 

זהו צבי גור רוצחו של הילד בן השמונה אורון ירדן ז"ל שנרצח לפני 33 שנה. על מחדלי משטרת ישראל בפרשה נכתבו לפחות שני ספרים מאת החוקרים בפרשה.

אמו של הילד אורון, פנינה ירדן, התבטאה לאחרונה שלרוצח בנה מגיע לצאת לחופשה מהכלא, מצד שני הצרה על כך שאין עונש מוות לרוצחי ילדים.

תראו את האסיר, הוא מקבל טיפול רפואי מצוין נראה בריא לחלוטין ועוד יצא לחופש מעתה, אולי חו"ח יפגע עוד ילד בגללו. רוצח מתועב כמוהו החברה היתה צריכה להשמיד.

אני בעד עונש מוות, אני בעד ברבריזציה של טחנות הצדק.

אני בעד שהשוחט יפסיק לעשות פרצוף של צדיק ויפסיק למלמל את ברכת על השחיטה לפני שהוא מבצע את ההרג המרושע [וההכרחי נניח].

ושהחברה תפסיק להעמיד פנים שהיא מתאימה לכולם, ושהיא מסוגלת להכיל את כולם. כי היא לא.

הריקבון שבית הכלא מייצג אינו נמדד רק בסבל שהוא גורם לאסירים, אלא גם במה שהוא בשביל האנשים הטובים. כשזה מגיע לעונשי מאסר משמעותיים מאוד, עונש מוות יותר הומני, בלי קשר לשאלה עם המורשע מעוניין במוות או במאסר.

צטט: רkקל 2013-10-24 11:18:16

צטט: ד. צמרת 2013-10-24 10:54:37

צטט: yang9600 2013-10-24 09:31:23

שים לב למגמה בארה"ב :

http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1609342

 

 

בארה"ב בתי הכלא הינם עסק כלכלי אסיר חי מזכה את הטייקונים בתזרים מזומנים, אסיר מת הורג לטייקון את האווז.

אסירים דוגמת רומן זדורוב שהמשטרה והתביעה התרשלו הינו דוגמא מדוע אסור להוציא להורג, אך ישנן כנגד זאת דוגמאות של רוצחים שהוצאתם להורג לא תעיק על מצפון השופטים והציבור.

 

אתה טועה בארצות הברית הוצאות להורג הן עסק מאד יקר ונידון למוות הוא תעשייה רווחית מאד, וחישובים כלכליים מראים במדינות מסויימות על עלות של מאות אלפי דולרים לנידון רק על הליכי הוצאה להורג (משפטיים, רפואיים, לוגיסטים ואחרים) ויש מי שמרוויח אותם. היום יותר ויותר יודעים שעונש מוות לא מרתיע רוצח או אנס, ואין שום עדיפות הגיונית בהגנה על הציבור בהריגת הפושע לעומת הרחקתו (בית סוהר) ביחד עם נסיונות שיקום. עונש המוות מבוסס על תפיסות פרימיטיביות של צדק וענישה והבנת מקורות הפשיעה, אסור בחוקה של האיחוד האירופי, עם התפתחות המחקרים בנושא בדרך החוצה בארצות הברית (גם שם יש טענה שנוגד את החוקה), זהו עונש ברברי ומטומטם, בלתי הפיך, שאט אט יהפוך לנחלתן הבלעדית של מדינות מפגרות שמלקות אנשים ועורפות ראשים בכיכרות ותולות אותם על החומות למען יראו וייראו, או וורסיה יותר רכה של הנושא. אין לישראל מה לשאוף לחזור לימי התנך ולהיות אחת מהן.

 

על פי חז"ל, על מנת לגזור דין מוות יש לקבל עדות של לפחות שני אנשים כשרים, שהִתרו בעובר העבירה (כלומר, הזהירו אותו) לפני ביצועה והודיעו לו מה חומרתה ומה עונשה וקיבל את דבריהם (שאמר אעפ"כ אני עובר). אין לקבל עדות נסיבתית אלא רק של מראה עיניים, וכן נקבעו סייגים נוספים בדרך של קבלת העדות, שכמעט הפכו את עונש המוות לבלתי-מעשי. על פי חז"ל, תלמוד בבלי מסכת מכות דף ז, עמוד א' סנהדרין שהרגה פעם בשבע שנים (ויש הטוענים אף שבעים שנה) נקראה בשם הגנאי "סנהדרין חובלנית". לכן אף שהייתה סמכות לבית הדין לדון אנשים למוות, הוא מיעט לעשות כן (ע"פ חז"ל בתלמוד האסמכתא לכך היא ממה שנאמר בתורה בעניין רוצח-בשגגה "והצילו העדה את הרוצח"). בתקופת השלטון הרומאי ארבעים שנה לפני חורבן הבית השני, סירב הסנהדרין לדון בדיני נפשות, ומאז בטלו בעצם עונשי המוות בישראל.  יש סברה לפיה הסירוב לגזור עונש מוות נבע מדרישת הנציבים הרומיים שמונו במקום בניו של המלך הורדוס.  

הברית החדשה מתארת את משפטו של ישו כשני שלבים: בראשון דנה אותו הסנהדרין ובשני גזר עליו הנציב הרומי עונש מוות.

גם עין תחת עין - מדבר על תשלום/פיצוי ולא ממשי...

צטט: ד. צמרת 2013-10-24 19:33:00

צטט: הרב ערך 2013-10-24 19:02:21

עמוס ברנס

 

 

1944 - 3 בספטמבר 2011),

ישראלי שהורשע בשנת 1976 ברצח החיילת רחל הלר, נשפט למאסר עולם, אך עונשו נקצב על ידי נשיא המדינה לאחר שמונה וחצי שנות מאסר, כאשר התברר כי היו במשפטו עיוותי דין ועדויות שקר של חוקרי המשטרה. לאחר מאבק ארוך של ברנס לקיום משפט חוזר נקבע לו משפט חוזר ב-2002, אך עקב החלטת פרקליטות המדינה שלא להגיש כתב אישום חוזר זוכה ברנס זיכוי אילם, ואף נפסקו לו פיצויים על מאסר שווא.^[1][2]

 

תודה על האזכור, אך כפי שכתבתי רק כאשר הרצח הוא בתוך המשפחה ואין ספק מדוע לא להוציא להורג את הרוצח? הנה מקרה של 100% הרשעה

חשד: מאבטח ירה למוות באשתו לעיני בתם בת ה-14

גבר בן 52 חשוד כי ירה מטווח אפס ברעייתו במהלך נסיעה במכוניתם. לאחר מכן התקשר למשטרה ואמר: "הרגתי את אשתי, תגיעו". - קישור

 

אין דבר כזה 100% הרשעה. אין דבר הבטוח מהמוות. בכוונה העליתי את עמוס ברנס הי"ד, כי גם במקרה שלו היו בטוחים. קציני משטרה בכירים, הודאה ושחזור מצולם, כמה ערכאות שדנו, ממש בטון. תמיד יכולה להיות טעות, נסיבה מקלה, או כל דבר אחר שיתגלה בהמשך. הדבר היחיד שבטוח זה המוות. והוא, למרבית הצער בלתי הפיך בעליל. על כל נזק אתה יכול לפחות לנסות ולפצות חלקית. אבל אינך יכול לתקן כלום אצל מת.

 

 

מדוע עלינו להחזיק רוצח זה בכלא, הוא עשוי להשתחרר בעוד 14 שנה ולחסל שוב רק בכדי שיהיה לו מקום לינה ומסעדה חופשי חופשי.

 

ובגלל זה, אנחנו נאלצים להחזיק רוצחים נתעבים בכלא. בגלל שהרעיון של להרוג בחסות מדינה את האיש הלא נכון הוא כל כך נתעב, עד שכל דבר אחר עדיף.

ולגבי 14 שנים בכלא, הדבר פשוט. צריך פשוט להחליט שמאסר עולם הוא באמת לעולם. בלי קציבה, בלי שליש ובלי שום דבר. אם יוכיח חפות או נסיבות מקלות, ישונה גזר הדין. ואם לא, אז לא.

למעשה, אינני מבין למה לקרוא למאסר עם שחרור מאסר עולם. אם יש רצח עם נסיבות מקלות, שיקבל 25, 30 שנה בכלא. ואם לא, שיקראו לילד בשמו. ממאסר עולם יוצאים בארון.

צטט: ד. צמרת 2013-10-24 19:43:56

 

שין שין תנסי למצוא מה אומרת התורה על מעלימי מס? האם הם גנבים? בגלל ההון השחור אנו נאלץ להכריז על פיקוח ילודה ועל הוצאה להורג של עבריינים.........

למיטב ידיעתי אין מעלימי מס בתקופת המקרא. אין אפשרות להעלים כי שרי המיסים מגיעים פיזית לבית הנישום וגובים כסף ורכוש כראות עיניהם...

האם אפשר יהיה לפדות את חייהם של העבריינים ושל ילודיהם או שהיאורה נשליכם?

צטט: שִינשִין 2013-10-24 21:56:45

צטט: ד. צמרת 2013-10-24 19:43:56

 

שין שין תנסי למצוא מה אומרת התורה על מעלימי מס? האם הם גנבים? בגלל ההון השחור אנו נאלץ להכריז על פיקוח ילודה ועל הוצאה להורג של עבריינים.........

 

למיטב ידיעתי אין מעלימי מס בתקופת המקרא. אין אפשרות להעלים כי שרי המיסים מגיעים פיזית לבית הנישום וגובים כסף ורכוש כראות עיניהם...

האם אפשר יהיה לפדות את חייהם של העבריינים ושל ילודיהם או שהיאורה נשליכם?

במקרא מתואר רצח על רקע מסים.

כאשר רחבעם בן שלמה עלה למלוך, הוא החליט להעלות את נטל המסים, שהיה מאד גבוה גם בימי שלמה אביו. וכדי להראות מי הבוס אף הכריז "אבי ייסר אתכם בשוטים ואני אייסר אתכם בעקרבים". הוא שלח את אדונירם גובה המסים להביא מס, והעם רצח את אדונירם.

נראה לי שהסיפור בכל זאת מעיד על מתח מסוים בין השלטון לבין הנישומים כבר בימי קדם. אני יכול לתאר סיטואציה שהגובים באים, ולא מקבלים מספיק מס. לא נראה לי שהם הלכו בשקט. אולי חיפשו בנמרצות, אולי הפעילו לחץ מתון יותר או פחות על בני הבית, ואם מצאו רכוש מוחבא, כנראה שלא קיבלו את זה בצורה ספורטיבית.

אני מניח שגם בימי קדם גביה הייתה עסק מכוער ומסוכן (בעיקר לנישומים). ומכיוון שהשליט אהב את אוצרותיו לא פחות מאשר את המוסר, אפשר בהחלט לשער שהרבה יותר אנשים הומתו בגלל אי תשלום מסים, או מתו מרעב עקב תשלום מסים, מאשר אלו שחיללו שבת או אכלו גדי בחלב אימו.

צטט: שליימ'לה 2013-10-24 21:48:35

צטט: ד. צמרת 2013-10-24 18:50:46

במדינות עולם שלישי ומדינות פאשיסטיות דוגמת סין רוסיה וארה"ב הכלא הוא אכן מקום רק לחולי נפש, אך אף נידון למוות לא ויתר על זכותו להמשיך לחיות. אני מדבר על רוצחים שבודאות רצחו, לעיתים הם נתפשים במקום הרצח ולעיתים הם מתאבדים ונכשלים. אולי במקום להוציאם להורג נאפשר להם להתאבד? 

זהו צבי גור רוצחו של הילד בן השמונה אורון ירדן ז"ל שנרצח לפני 33 שנה. על מחדלי משטרת ישראל בפרשה נכתבו לפחות שני ספרים מאת החוקרים בפרשה.

אמו של הילד אורון, פנינה ירדן, התבטאה לאחרונה שלרוצח בנה מגיע לצאת לחופשה מהכלא, מצד שני הצרה על כך שאין עונש מוות לרוצחי ילדים.

תראו את האסיר, הוא מקבל טיפול רפואי מצוין נראה בריא לחלוטין ועוד יצא לחופש מעתה, אולי חו"ח יפגע עוד ילד בגללו. רוצח מתועב כמוהו החברה היתה צריכה להשמיד.

 

אני בעד עונש מוות, אני בעד ברבריזציה של טחנות הצדק.

 

אני בעד שהשוחט יפסיק לעשות פרצוף של צדיק ויפסיק למלמל את ברכת על השחיטה לפני שהוא מבצע את ההרג המרושע [וההכרחי נניח].

ושהחברה תפסיק להעמיד פנים שהיא מתאימה לכולם, ושהיא מסוגלת להכיל את כולם. כי היא לא.

 

הריקבון שבית הכלא מייצג אינו נמדד רק בסבל שהוא גורם לאסירים, אלא גם במה שהוא בשביל האנשים הטובים. כשזה מגיע לעונשי מאסר משמעותיים מאוד, עונש מוות יותר הומני, בלי קשר לשאלה עם המורשע מעוניין במוות או במאסר.

אז בוא ננסה לזרום איתך:

את מי אנחנו מתחילים להרוג: רוצחים? מחבלים? אנסים? בוגדים? סוחרי סמים? פוליטיקאים רשלנים? פוליטיקאים יריבים?

צטט: הרב ערך 2013-10-25 08:21:40

צטט: שִינשִין 2013-10-24 21:56:45

צטט: ד. צמרת 2013-10-24 19:43:56

 

שין שין תנסי למצוא מה אומרת התורה על מעלימי מס? האם הם גנבים? בגלל ההון השחור אנו נאלץ להכריז על פיקוח ילודה ועל הוצאה להורג של עבריינים.........

 

למיטב ידיעתי אין מעלימי מס בתקופת המקרא. אין אפשרות להעלים כי שרי המיסים מגיעים פיזית לבית הנישום וגובים כסף ורכוש כראות עיניהם...

האם אפשר יהיה לפדות את חייהם של העבריינים ושל ילודיהם או שהיאורה נשליכם?

 

 

במקרא מתואר רצח על רקע מסים.

כאשר רחבעם בן שלמה עלה למלוך, הוא החליט להעלות את נטל המסים, שהיה מאד גבוה גם בימי שלמה אביו. וכדי להראות מי הבוס אף הכריז "אבי ייסר אתכם בשוטים ואני אייסר אתכם בעקרבים". הוא שלח את אדונירם גובה המסים להביא מס, והעם רצח את אדונירם.

 

נראה לי שהסיפור בכל זאת מעיד על מתח מסוים בין השלטון לבין הנישומים כבר בימי קדם. אני יכול לתאר סיטואציה שהגובים באים, ולא מקבלים מספיק מס. לא נראה לי שהם הלכו בשקט. אולי חיפשו בנמרצות, אולי הפעילו לחץ מתון יותר או פחות על בני הבית, ואם מצאו רכוש מוחבא, כנראה שלא קיבלו את זה בצורה ספורטיבית.

 

אני מניח שגם בימי קדם גביה הייתה עסק מכוער ומסוכן (בעיקר לנישומים). ומכיוון שהשליט אהב את אוצרותיו לא פחות מאשר את המוסר, אפשר בהחלט לשער שהרבה יותר אנשים הומתו בגלל אי תשלום מסים, או מתו מרעב עקב תשלום מסים, מאשר אלו שחיללו שבת או אכלו גדי בחלב אימו.

אכן התחמקות מתשלום מס טבועה בגנוס היהודי כתוצאה מאלפיים שנות גלות וחיים בגטו. כמובן כיום אין מוציאים להורג על עבירות כלכליות למעט במדינות מסוימות. ברוסיה בתקופת הקומוניזם, מסחר בשוק השחור דינו היה מוות.

צטט: הרב ערך 2013-10-25 08:30:31

צטט: שליימ'לה 2013-10-24 21:48:35

 

אני בעד עונש מוות, אני בעד ברבריזציה של טחנות הצדק.

 

אני בעד שהשוחט יפסיק לעשות פרצוף של צדיק ויפסיק למלמל את ברכת על השחיטה לפני שהוא מבצע את ההרג המרושע [וההכרחי נניח].

ושהחברה תפסיק להעמיד פנים שהיא מתאימה לכולם, ושהיא מסוגלת להכיל את כולם. כי היא לא.

 

הריקבון שבית הכלא מייצג אינו נמדד רק בסבל שהוא גורם לאסירים, אלא גם במה שהוא בשביל האנשים הטובים. כשזה מגיע לעונשי מאסר משמעותיים מאוד, עונש מוות יותר הומני, בלי קשר לשאלה עם המורשע מעוניין במוות או במאסר.

 

 

אז בוא ננסה לזרום איתך:

את מי אנחנו מתחילים להרוג: רוצחים? מחבלים? אנסים? בוגדים? סוחרי סמים? פוליטיקאים רשלנים? פוליטיקאים יריבים?

הבעתי את דעתי, שרוצח שנתפש במקום הרצח או שניתן להרשיעו מעבר לכל ספק דינו מוות.

מנהיגי הנאצים נשפטו למוות והוצאו להורג על פשעי מלחמה וזה היה נכון בשעתו, אך את סר וינסטון צ'רצ'יל לא שפטו למוות כפושע מלחמה על הפצצת העיר דרזדן במשך 72 שעות כמעשה נקם, כאשר לא היה צורך מבצעי. את הנשיא הארי טרומן שהורה להטיל את פצצות האטום על הירושימה ונגסקי לא הביאו למשפט כפושע מלחמה. יפן כרעה כבר על ברכיה ושלפה את הממחטה הלבנה כאשר הפצצות הוטלו.

מנהיג סרביה מילושביץ הוסגר ונשפט על רצח עם, לולא התאבד מענין מה היה גזר דינו.

סאדם חוסיין רודן עירק נשפט והוצא להורג, נו מה לעשות העירקים הם כיום ערבים ולא צאצאי השומרים.

מדינת ישראל פישלה לאורך השנים באי הפעלת עונש מוות במשפט בזק לטרוריסטים שבצעו פיגועים. אם תתחיל שוב פעם מתקפת טרור, יש להוציא להורג את הטרוריסטים ורצוי בסמוך לארוע, לא אשפוז בבית חולים, לא חקירות ומשפטים מסובכים.

מדוע לא מוציאים אותם להורג?

צטט: הרב ערך 2013-10-25 08:21:40

צטט: שִינשִין 2013-10-24 21:56:45

צטט: ד. צמרת 2013-10-24 19:43:56

 

שין שין תנסי למצוא מה אומרת התורה על מעלימי מס? האם הם גנבים? בגלל ההון השחור אנו נאלץ להכריז על פיקוח ילודה ועל הוצאה להורג של עבריינים.........

 

למיטב ידיעתי אין מעלימי מס בתקופת המקרא. אין אפשרות להעלים כי שרי המיסים מגיעים פיזית לבית הנישום וגובים כסף ורכוש כראות עיניהם...

האם אפשר יהיה לפדות את חייהם של העבריינים ושל ילודיהם או שהיאורה נשליכם?

 

 

במקרא מתואר רצח על רקע מסים.

כאשר רחבעם בן שלמה עלה למלוך, הוא החליט להעלות את נטל המסים, שהיה מאד גבוה גם בימי שלמה אביו. וכדי להראות מי הבוס אף הכריז "אבי ייסר אתכם בשוטים ואני אייסר אתכם בעקרבים". הוא שלח את אדונירם גובה המסים להביא מס, והעם רצח את אדונירם.

 

נראה לי שהסיפור בכל זאת מעיד על מתח מסוים בין השלטון לבין הנישומים כבר בימי קדם. אני יכול לתאר סיטואציה שהגובים באים, ולא מקבלים מספיק מס. לא נראה לי שהם הלכו בשקט. אולי חיפשו בנמרצות, אולי הפעילו לחץ מתון יותר או פחות על בני הבית, ואם מצאו רכוש מוחבא, כנראה שלא קיבלו את זה בצורה ספורטיבית.

 

אני מניח שגם בימי קדם גביה הייתה עסק מכוער ומסוכן (בעיקר לנישומים). ומכיוון שהשליט אהב את אוצרותיו לא פחות מאשר את המוסר, אפשר בהחלט לשער שהרבה יותר אנשים הומתו בגלל אי תשלום מסים, או מתו מרעב עקב תשלום מסים, מאשר אלו שחיללו שבת או אכלו גדי בחלב אימו.

הם לא העלימו. הדוחות שלהם היו דוחות אמת.

אבל הם לא רצו לשלם מס מופקע ולכן הרגו את הגובים - יכול להיות שזה בגלל שלא היו להם מספיק אוהלים להקימם ברוטשילד כדי להביע מחאה ודרישה לצדק חברתי....

צטט: ד. צמרת 2013-10-25 10:38:30

הבעתי את דעתי, שרוצח שנתפש במקום הרצח או שניתן להרשיעו מעבר לכל ספק דינו מוות.

מנהיגי הנאצים נשפטו למוות והוצאו להורג על פשעי מלחמה וזה היה נכון בשעתו, אך את סר וינסטון צ'רצ'יל לא שפטו למוות כפושע מלחמה על הפצצת העיר דרזדן במשך 72 שעות כמעשה נקם, כאשר לא היה צורך מבצעי. את הנשיא הארי טרומן שהורה להטיל את פצצות האטום על הירושימה ונגסקי לא הביאו למשפט כפושע מלחמה. יפן כרעה כבר על ברכיה ושלפה את הממחטה הלבנה כאשר הפצצות הוטלו.

מנהיג סרביה מילושביץ הוסגר ונשפט על רצח עם, לולא התאבד מענין מה היה גזר דינו.

סאדם חוסיין רודן עירק נשפט והוצא להורג, נו מה לעשות העירקים הם כיום ערבים ולא צאצאי השומרים.

מדינת ישראל פישלה לאורך השנים באי הפעלת עונש מוות במשפט בזק לטרוריסטים שבצעו פיגועים. אם תתחיל שוב פעם מתקפת טרור, יש להוציא להורג את הטרוריסטים ורצוי בסמוך לארוע, לא אשפוז בבית חולים, לא חקירות ומשפטים מסובכים.

מדוע לא מוציאים אותם להורג?

מבחינתי, חומרת העונש לא משפיעה בכלל על התרחשותם של הפשעים. יש סוגים מסויימים של פושעים שמגיבים לרמת הענישה, אבל במקרים הסידרתיים, כגון פשע מאורגן, מעשי טרור לאומניים ועוד ועוד. הפושעים חיים בבועה תרבותית שבכלל לא מודעת לחשיבה המוסרית של הצד השני, ובכלל לא מגיבה אליו.

לכולנו יצא לשמוע שיח של חרשים, וידוע שהצדדים נוטים לבחור בטקטיקה של הגברת טון הצריחה. אבל כשעור התוף לא קיים, חבל על המאמץ. (הנמשל הוא הדו שיח בין המחוקק למחוקק)

צטט: Ezer 2013-10-24 21:50:47

צטט: רkקל 2013-10-24 11:18:16

צטט: ד. צמרת 2013-10-24 10:54:37

צטט: yang9600 2013-10-24 09:31:23

שים לב למגמה בארה"ב :

http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1609342

 

 

בארה"ב בתי הכלא הינם עסק כלכלי אסיר חי מזכה את הטייקונים בתזרים מזומנים, אסיר מת הורג לטייקון את האווז.

אסירים דוגמת רומן זדורוב שהמשטרה והתביעה התרשלו הינו דוגמא מדוע אסור להוציא להורג, אך ישנן כנגד זאת דוגמאות של רוצחים שהוצאתם להורג לא תעיק על מצפון השופטים והציבור.

 

אתה טועה בארצות הברית הוצאות להורג הן עסק מאד יקר ונידון למוות הוא תעשייה רווחית מאד, וחישובים כלכליים מראים במדינות מסויימות על עלות של מאות אלפי דולרים לנידון רק על הליכי הוצאה להורג (משפטיים, רפואיים, לוגיסטים ואחרים) ויש מי שמרוויח אותם. היום יותר ויותר יודעים שעונש מוות לא מרתיע רוצח או אנס, ואין שום עדיפות הגיונית בהגנה על הציבור בהריגת הפושע לעומת הרחקתו (בית סוהר) ביחד עם נסיונות שיקום. עונש המוות מבוסס על תפיסות פרימיטיביות של צדק וענישה והבנת מקורות הפשיעה, אסור בחוקה של האיחוד האירופי, עם התפתחות המחקרים בנושא בדרך החוצה בארצות הברית (גם שם יש טענה שנוגד את החוקה), זהו עונש ברברי ומטומטם, בלתי הפיך, שאט אט יהפוך לנחלתן הבלעדית של מדינות מפגרות שמלקות אנשים ועורפות ראשים בכיכרות ותולות אותם על החומות למען יראו וייראו, או וורסיה יותר רכה של הנושא. אין לישראל מה לשאוף לחזור לימי התנך ולהיות אחת מהן.

 

על פי חז"ל, על מנת לגזור דין מוות יש לקבל עדות של לפחות שני אנשים כשרים, שהִתרו בעובר העבירה (כלומר, הזהירו אותו) לפני ביצועה והודיעו לו מה חומרתה ומה עונשה וקיבל את דבריהם (שאמר אעפ"כ אני עובר). אין לקבל עדות נסיבתית אלא רק של מראה עיניים, וכן נקבעו סייגים נוספים בדרך של קבלת העדות, שכמעט הפכו את עונש המוות לבלתי-מעשי. על פי חז"ל, תלמוד בבלי מסכת מכות דף ז, עמוד א' סנהדרין שהרגה פעם בשבע שנים (ויש הטוענים אף שבעים שנה) נקראה בשם הגנאי "סנהדרין חובלנית". לכן אף שהייתה סמכות לבית הדין לדון אנשים למוות, הוא מיעט לעשות כן (ע"פ חז"ל בתלמוד האסמכתא לכך היא ממה שנאמר בתורה בעניין רוצח-בשגגה "והצילו העדה את הרוצח"). בתקופת השלטון הרומאי ארבעים שנה לפני חורבן הבית השני, סירב הסנהדרין לדון בדיני נפשות, ומאז בטלו בעצם עונשי המוות בישראל.  יש סברה לפיה הסירוב לגזור עונש מוות נבע מדרישת הנציבים הרומיים שמונו במקום בניו של המלך הורדוס.  

הברית החדשה מתארת את משפטו של ישו כשני שלבים: בראשון דנה אותו הסנהדרין ובשני גזר עליו הנציב הרומי עונש מוות.

גם עין תחת עין - מדבר על תשלום/פיצוי ולא ממשי...

כן תודה. בגלל זה כתבתי "ימי התנך" ולא" ימי חז'ל". התכוונתי הימים הקדומים לפני כל ההלכות הנ'ל. עין תחת עין במקור הוא עניין קונקרטי. רק לאחר מכן נוצרה אופציה של המרה בכסף. וזאת אופציה רק עבור מי שיש לו את הכסף. הרי מי שאין לו חייב לתת עין. ניתן לעלעל בחוקי חמורבי כדי לקבל מידע נוסף והשראה.

צטט: רkקל 2013-10-25 12:10:29

צטט: Ezer 2013-10-24 21:50:47

צטט: רkקל 2013-10-24 11:18:16

צטט: ד. צמרת 2013-10-24 10:54:37

צטט: yang9600 2013-10-24 09:31:23

שים לב למגמה בארה"ב :

http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1609342

 

 

בארה"ב בתי הכלא הינם עסק כלכלי אסיר חי מזכה את הטייקונים בתזרים מזומנים, אסיר מת הורג לטייקון את האווז.

אסירים דוגמת רומן זדורוב שהמשטרה והתביעה התרשלו הינו דוגמא מדוע אסור להוציא להורג, אך ישנן כנגד זאת דוגמאות של רוצחים שהוצאתם להורג לא תעיק על מצפון השופטים והציבור.

 

אתה טועה בארצות הברית הוצאות להורג הן עסק מאד יקר ונידון למוות הוא תעשייה רווחית מאד, וחישובים כלכליים מראים במדינות מסויימות על עלות של מאות אלפי דולרים לנידון רק על הליכי הוצאה להורג (משפטיים, רפואיים, לוגיסטים ואחרים) ויש מי שמרוויח אותם. היום יותר ויותר יודעים שעונש מוות לא מרתיע רוצח או אנס, ואין שום עדיפות הגיונית בהגנה על הציבור בהריגת הפושע לעומת הרחקתו (בית סוהר) ביחד עם נסיונות שיקום. עונש המוות מבוסס על תפיסות פרימיטיביות של צדק וענישה והבנת מקורות הפשיעה, אסור בחוקה של האיחוד האירופי, עם התפתחות המחקרים בנושא בדרך החוצה בארצות הברית (גם שם יש טענה שנוגד את החוקה), זהו עונש ברברי ומטומטם, בלתי הפיך, שאט אט יהפוך לנחלתן הבלעדית של מדינות מפגרות שמלקות אנשים ועורפות ראשים בכיכרות ותולות אותם על החומות למען יראו וייראו, או וורסיה יותר רכה של הנושא. אין לישראל מה לשאוף לחזור לימי התנך ולהיות אחת מהן.

 

על פי חז"ל, על מנת לגזור דין מוות יש לקבל עדות של לפחות שני אנשים כשרים, שהִתרו בעובר העבירה (כלומר, הזהירו אותו) לפני ביצועה והודיעו לו מה חומרתה ומה עונשה וקיבל את דבריהם (שאמר אעפ"כ אני עובר). אין לקבל עדות נסיבתית אלא רק של מראה עיניים, וכן נקבעו סייגים נוספים בדרך של קבלת העדות, שכמעט הפכו את עונש המוות לבלתי-מעשי. על פי חז"ל, תלמוד בבלי מסכת מכות דף ז, עמוד א' סנהדרין שהרגה פעם בשבע שנים (ויש הטוענים אף שבעים שנה) נקראה בשם הגנאי "סנהדרין חובלנית". לכן אף שהייתה סמכות לבית הדין לדון אנשים למוות, הוא מיעט לעשות כן (ע"פ חז"ל בתלמוד האסמכתא לכך היא ממה שנאמר בתורה בעניין רוצח-בשגגה "והצילו העדה את הרוצח"). בתקופת השלטון הרומאי ארבעים שנה לפני חורבן הבית השני, סירב הסנהדרין לדון בדיני נפשות, ומאז בטלו בעצם עונשי המוות בישראל.  יש סברה לפיה הסירוב לגזור עונש מוות נבע מדרישת הנציבים הרומיים שמונו במקום בניו של המלך הורדוס.  

הברית החדשה מתארת את משפטו של ישו כשני שלבים: בראשון דנה אותו הסנהדרין ובשני גזר עליו הנציב הרומי עונש מוות.

גם עין תחת עין - מדבר על תשלום/פיצוי ולא ממשי...

 

כן תודה. בגלל זה כתבתי "ימי התנך" ולא" ימי חז'ל". התכוונתי הימים הקדומים לפני כל ההלכות הנ'ל. עין תחת עין במקור הוא עניין קונקרטי. רק לאחר מכן נוצרה אופציה של המרה בכסף. וזאת אופציה רק עבור מי שיש לו את הכסף. הרי מי שאין לו חייב לתת עין. ניתן לעלעל בחוקי חמורבי כדי לקבל מידע נוסף והשראה.

וזאת ועוד:

אם חז"ל הרשו לעצמם להתקדם מעל המוסר של המקרא, אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להתקדם מעל המוסר של חז"ל.

וההתקדמות הראשונה שאני מציע היא להשתחרר מהרטוריקה האלימה של חז"ל. היו להם כל מיני פסיקות כמו "תלמיד חכם שנמצא בבגדו רבב, חייב מיתה", או "עם הארץ מותר לשחוט אותו ביום כיפור שחל בשבת". אז יגידו: תביא מקרה אחד שדנו לפי החוקים האלו. ואני אומר: אפילו שלא, הרטוריקה האלימה מתירה את דמם של מושאי הביקורת. אולי הסנהדרין לא תדון אותם, אבל החברה תפגע בהם, ואולי איזה "עשב שוטה" יפרש מילולית את הטקסט.

לכן, למשל, כאשר הרב עובדיה מדבר בשפת בית המדרש החז"לית, דבריו נשמעים לאדם מתקדם נתעבים ומקוממים. בעיקר כשהוא מציע הרג חסר הבחנה בערבים, או שמחה לאיד למותם של "כושים" או משווה נשים לכלבים ולאתונות.

אז כדאי שנתקדם הלאה. וכמו שהשתחררנו מהרצח המקראי, אולי נשתחרר גם מההתלהמות וההסתה החז"ליים, ובא לציון גואל, ויפה שעה אחת קודם.