בזמן האחרון אני מגלה סביבי כל הזמן סיפורי בגידות: חברים, מכרים....

וואו... זה אחד הדברים הכואבים שיש.

ותרשו לי לדבר בשמן של הנשים בסיפור

אנחנו חיות בזוגיות, בטוחות שגם אם קצת רע הוא לעולם לא ילך לחפש אהבה אצל מישהי אחרת,

שהוא לא יסכן את התא המשפחתי, את מה שבנינו ביחד, את המשפחה.

ופתאום אנחנו מרגישות שמשהו בהתנהגות שלו לא אותו דבר, האינטואיציה שלנו מתחילה לאותת אבל אנחנו לא רוצות להאמין שזו בגידה, שיש לו מאהבת, אנחנו נאחזות בשגרה, מתפקדות כרגיל אבל ההלם לגלות שזה נכון, שהחבר הכי טוב שלך בוגד בך עם מישהי אחרת.

אנחנו רוצות לספר לכל העולם, לקבל עזרה, לקוות שזה ייפסק, שזה רק חלום רע שאוטוטו נתעורר ממנו, אבל המציאות כואבת ואיתה השאלות:

להתגרש או לשקם?

האם הוא ממשיך לבגוד בי?

מי זאת? איך היא נראית? במה היא יותר טובה ממני?

איפה הם נפגשו? כמה זמן זה נמשך?

האם הם צחקו עלי?

מה עושים עכשיו?

איך לעשות שהגלגל יחזור לאחור?

וואו..... בגידה זה אחד הדברים הכואבים שיש.

לא קל לנשים (וגם לא קל לגברים).