לפני ימים ספורים קיבלה הכנסת החלטה שלא זעזעה את העולם. כן, יש גם כאלו (ראו כתבת YNET).

תיקון לחוק הגנת הצרכן מחייב משווקי משחקי וידאו בישראל (מחשב וקונסולות) לסמן את משחקיהם בסימונים מוסכמים שיעדכנו את המתבונן בקופסהביחס לתכנים שיש לשים אליהם לב וביחס לגיל המומלץ לשחקן.

אין ספק שהסימונים מתייחסים לנושאים שמטרידים רבים מאיתנו, ההורים, ביחס לילדיהם. למשל: מפחיד, אלימות, שפה גסה, אפליה ועוד.

על פניו, אפילו אני שאינני אוהב בדרך כלל את פעולת המחוקק בתחום לא מצאתי פסול ניכר בהחלטה (למעט תקלות טכניות, כמו למשל העובדה שסימונים אלו שונים מסימוני ה-ESRB שהוא הארגון המקובל בארה"ב ואשר מרבית משחקי המחשב כבר נושאים את הסימונים שלו. האם יחוייב שימוש בשני סוגי הסימנים? האם האחד יפטור את הצורך בשני?).

אכן, יש כאן מידה מסויימת של צנזורה (משהו שמזכיר את החובה להזדהות בפני ספק האינטרנט שלך ולדרוש לפתוח את הגישה לאתרים פרונורגפיים, או כמו שהלמו שאל - האם אתה מאונן? ) ואכן, "מי שמך". כלומר, מי הסמיך את הנציגים הלא ברורים לקבוע שמשחק כזה או אחר מתאים לבני בן ה-10 או לא?

עם זאת, בהחלט יש מקום לדרוש ולאפשר את מירב המידע לרוכש (ובמקרה זה - להוריו) על מנת שניתן יהיה לקבל החלטה יותר מושכלת האם משחק כזה או אחר מתאים או לא. אני למשל אוכל להחליט ששפה גסה אינה מטרידה אותי אם בני יחשף אליה, אך איני רוצה שיחשף לסמים. גם ציצי של בחורה לא ממש מטריד אותי, אבל איני רוצה לתת גיבוי להימורים. סימון שכזה דווקא יסייע בידי.

מנגד, דווקא הבעיה שאני רואה היא אחרת , והיא דווקא מבחינת אחריות ההורים.

שימו לב, אל תתנו לאף גוף לעשות לכם את העבודה. אני מוכן לנחש שהורים רבים אשר ירכשו לבנם בן ה-11 משחק שיסומן 10+ יניחו שהמשחק נבדק והכל בסדר.

זו הטעות הבסיסית. אנחנו כהורים מחוייבים לילדינו להתבונן ולהקשיב למה שהם עושים ולראות במה הם משחקים.

אנחנו חייבים לילדינו שלא להפקיר את שיקול הדעת שניתן לנו בשיקול הדעת של אחרים.

אנחנו חייבם את זה להם.

ומה דעתכם על הצעת החוק?

צנזורה?

טפשי?

חכם?

עוזר?

הח"מ הינו עורך דין המתמחה בתחום משפט האינטרנט וקניין רוחני. 

אני אפילו הייתי מחמירה את החקיקה וקובעת אסור מכירה של משחקי אלימות מתחת לגיל (נקוב בגיל המתאים).

בדיוק כמו אסירת מכירת סיגריות ולכוהול.

החשיפה המוגזמת של הילדים לכל האלימות במשחקי המחשב כמוה כמו חשיפה בסרטים.

את המחיר אנחנו כולנו משלמים כחברה.

פה אני נאלץ לחלוק עליך.

נתחיל בהודאה.

אני אוהב משחקי מחשב. מאז גיל צעיר, זה הפורקן שלי. מה לעשות, לכל אחד יש סוד אפל. זה שלי.

לשמחתי ולצערה של אשתי ילדי נדבקו ממני.

לאחרונה שיחקתי ב-GTA  (סן אנדראס). משחק אלים ובוטה לכל הדעות.

יש לי ילדים קטנים שמה לעשות, ראו אותי משחק ורצו גם הם.

הרשיתי להם, ובלבד שמשך המשחק יוגבל לזמן קצר כל פעם ובלבד שכל פעם שהם משחקים, שיעדכנו אותנו.

לאחר זמן מה דיברתי איתם על המשחק הזה ונדהמתי מהבנתם את המשחק מול המציאות.

למעשה, כל אחד מהם מצא במשחק דברים שמתאימים לגילו וליכולתו לשלוט במשחקי מחשב, והם ידעו היטב להבחין בין המשחק לבין המציאות. נוסף על כך, הם לא שקעו במשחק אלא שיחקו בכמה וכמה משחקים שונים, זה ביניהם, והתגלגלו מצחוק מעד כמה המשחק לא מציאותי (כך הם אמרו).

שורה תחתונה, אני חושב שאנשים משייכים למשחקי מחשב נזק הרבה יותר גדול ממה שיש בהם, ואני לא בטוח שמישהו יסכים לתייג תוכניות טלביזיה שיש בהן הרבה יותר פורנוגרפיה (השרדות?), גזענות (חדשות?) ואפליה (רק תבחרו) מבמשחקי המחשב.

למה לאסור משהו כשהפתרון הוא אחר. להיות ערניים? 

צטט: יורם ליכטנשטיין 2008-01-27 10:43:15

פה אני נאלץ לחלוק עליך.

נתחיל בהודאה.

אני אוהב משחקי מחשב. מאז גיל צעיר, זה הפורקן שלי. מה לעשות, לכל אחד יש סוד אפל. זה שלי.

לשמחתי ולצערה של אשתי ילדי נדבקו ממני.

לאחרונה שיחקתי ב-GTA  (סן אנדראס). משחק אלים ובוטה לכל הדעות.

יש לי ילדים קטנים שמה לעשות, ראו אותי משחק ורצו גם הם.

הרשיתי להם, ובלבד שמשך המשחק יוגבל לזמן קצר כל פעם ובלבד שכל פעם שהם משחקים, שיעדכנו אותנו.

 

לאחר זמן מה דיברתי איתם על המשחק הזה ונדהמתי מהבנתם את המשחק מול המציאות.

למעשה, כל אחד מהם מצא במשחק דברים שמתאימים לגילו וליכולתו לשלוט במשחקי מחשב, והם ידעו היטב להבחין בין המשחק לבין המציאות. נוסף על כך, הם לא שקעו במשחק אלא שיחקו בכמה וכמה משחקים שונים, זה ביניהם, והתגלגלו מצחוק מעד כמה המשחק לא מציאותי (כך הם אמרו).

 

שורה תחתונה, אני חושב שאנשים משייכים למשחקי מחשב נזק הרבה יותר גדול ממה שיש בהם, ואני לא בטוח שמישהו יסכים לתייג תוכניות טלביזיה שיש בהן הרבה יותר פורנוגרפיה (השרדות?), גזענות (חדשות?) ואפליה (רק תבחרו) מבמשחקי המחשב.

 

למה לאסור משהו כשהפתרון הוא אחר. להיות ערניים? 

 

כנראה שילדיך קטנים, אך בעתיד זמן מחשב יהיה לא תמיד ליד ההורים או בהנחייתם.

עדיין אין מספיק מחקרים (או שאני לא נחשפתי אליהם) הבודקים את ההשפעה שיש לזה על התנהגות הילדים, האם המשחקים האלימים מעלים את רמת האלימות או לא.

גם בנושא סרטים יש ויכוח, אחד מהם הועלה אצלי בפוסט הזה, באשר להקרנת הסרט "התפוז המכני" לילדים כחלק מתוכנית הלימודים.

להזכיך, פעם גם לא הייתה הגבלה על סרטים ותוכניות טלויזיה.

הממממ התפוז המכני... באמת קשה. אבל השאלה היא באיזה גיל הילד...

 יש לי תחושה בלי מחקרים שמשחקי מחשב מעלים את רמת האלימות אבל לדעתי הם עושים את זה רק אצל אלו שהם "מועדים" לכך. כלומר הם לא מעודדים אלימות אלא הם הופכים אותה למקובלת. ילד שהוריו בעלי השפעה סבירה עליו ותפיסת המציאות שלו הגיונית אמור לדעת להבין את ההבדל בין משחק למציאות.

והשאלה היא האם בגלל זה אנחנו מכבידים על כולם.

אז כמו שאמרתי, סימון משחקים הוא הכבדה שהיא בגדר הנסבל. איסור מכירה נראה לי טיפה עובר את הקו המתאים.

המדובר בתחום שיש בו הרבה עמדות, מרביתן מונעות מאינטרסים, ובמצבים כאלו אני חושש לתת למחוקק להכריע.

להרחבה - קחי מחקר שאומר דווקא ההיפך ממה שאני חושב. והנה עוד דוגמא.

ראי את הויקיפדיה עם עושר של מידע לסקירת כל הצדדים.

ומהצד הראשון, הנה כמה מחקרים ועמדות שתומכים באי הצנזורה  וההגבלה: ראי כאן, כאן וכאן. וכמו שיש למעלה קישור ל-BBC הנה עוד אחד, שאומר ההיפך)

ואולי, אני מודה, אני מדבר ככה בגלל אופי הילדים שאני רואה סביב.

מצד שני, ילדים "רעים" בכל מקרה יצליחו לעקוף את החוק. הרי מה הבעיה להוריד באימיול כל משחק שתרצי בלי שההורים אפילו יודעים.

אז מה עזרת? דווקא הכבדת על אלו שהמשחקים לא יפגעו בהם. 

לדעתי זו התערבות שלא לצורך תפקידו של המחוקק לסמן תכנים

אלא זה תפקיד ההורים ורף המוסר שיש בכל בית ובית

ואין השינוי הזה פוטר את ההורים לבדוק את התכנים בפועל

ובארצנו כמו בארצנו כבר יהיו מי שיגזרו קופון וימצאו דרך לעקוב את החוק או יותר חמור

תתן יותר פרנסה לאותם מעתיקי תוכנות /משחקים וכל שוק הזיוף (כולל של תויות)

מיותר