הצנטריפוגה הכלכלית מזיקה הרבה יותר מזו האיראנית

מן העיתונות: "מעמד הביניים צודק - הוא באמת הולך ונעלם. בעיית אי-השוויון אינה נובעת מהתבססות שכבת אוליגרכים אלא מתפרשת על פני כל העשירונים"

תגובתי:

האם מי שמפחד מהסרכזות המסתובבות במתקני פרויקט הגרעין האיראני מודע לכך שכולנו חשופים לאיום קיומי משמעותי הרבה יותר, מתוצרת מקומית וכחלק מתופעה גלובלית?  

בקרבנו פועלת לה צנטריפוגה אחרת, ערמומית ומתוחכמת . בלתי אפשרי להשבית אותה באמצעות תולעת מחשבים חכמה, והנזקים שגורמת הצנטריפוגה הזו אינם תאורטיים או עתידיים, אלא מורגשים כאן ועכשיו אצל (כמעט) כל אחד מאיתנו והיא אוכלת כאן כל חלקה טובה, ממש כמו סרטן בגוף האומה.

לא מצאתי ברשת התייחסויות למונח "צנטריפוגה כלכלית", אך אני לא ממהר לרשום זכויות יוצרים, כיון שהסכנות כתוצאה מאי שוויון כלכלי וחברתי הן נושא הנמצא גבוה בסדר היום הציבורי, למרות שלצערנו הרב בינתיים הכלבים נובחים והשיירה עוברת. השיטה המעשירה מעטים על חשבון ההווה והעתיד של כל השאר, מצליחה לא רק לקיים את עצמה ולשרוד את המשבר בכלכלה האמיתית (הריאלית), אלא אף  להמשיך ולהעשיר את המאיון העליון והקונצרנים שבקצה של הפירמידה הכלכלית.

פנטזיה ושמה "צמיחה מכלילה"

השיאים החדשים במדדי המניות כאן אצלנו וגם בארה"ב, הגאות ההיסטורית בשווקי אג"ח מדינה וקונצרני, הנהירה לקרנות נאמנות מנייתיות, נורות הניאון הדולקות כל הלילה במשרדי חברות החיתום - כל אלה מבשרות על הניצחון הגדול של השיטה ושל האליטות המקיימות אותה. 
בארה"ב, ב- 1/2 מהמדינות שיעור הילדים שחיים במשפחות מעוטות יכולת גבוה מ-50% !
תקציב תלושי המזון, הניתנים ל1 מכל 6 אמריקאים, נתון לאיום מתמיד ולהקשחת הקריטריונים לזכאות, בעוד ה-1% גרף לכיסו למעלה מ- 90% מפירות ההתאוששות הכלכלית והפיננסית מאז 2009 ו-5% בראש הסולם הכלכלי מחזיקים כבר 82% מההחזקה הישירה של הציבור במניות.

ישראל אומנם מפגרת אחרי ארה"ב, אך היא צועדת לבטח באותו הכיוון. 

לא בכדי, הצטרפה הנגידה החדשה של בנק ישראל, קרנית פלוג, למועדון מכובד של פרשנים (כמו רבים מבכירי The Marker), מכוני מחקר ( מכון טאוב, מרכז אדווה) ופקידי ממשלה בכירים בהווה ובעבר, הקוראים כולם ליצירת תנאים ל"צמיחה מכלילה". שומו שמיים, אפילו ניאו-ליברל, דור שני לקפיטליזם ימני, כמו יאיר לפיד, הצהיר לאחרונה כי "הרעיון לתת לעשירים להרוויח כדי שהכסף יחלחל עד לעניים לא עובד" איך אומרים? הדרך לגיהינום רצופה בכוונות טובות. 

מדוע הצנטריפוגה הכלכלית הפכה לאיום אסטרטגי

הצנטריפוגה הכלכלית מהווה האיום האסטרטגי מספר 1 עלינו. 
כלכלה של קצוות, סוג של צנטריפוגה כלכלית ופיננסית שזורקת את כולם לקצוות: או שאתה מתעשר ובגדול ומצטרף למועדון היוקרתי והמצומצם של ה-1%,  אתה שאתה עובד יותר ויותר קשה, תוך הקרבה של חיי משפחה, הורות וזוגיות, רק כדי לגלות שאתה אפילו לא מצליח להישאר באותו מקום, אלא מתדרדר במסלול הצניחה לעוני, שהפך בישראל למהיר מאוד, כמעט בסטנדרט אמריקאי.  הדרוויניזם הכלכלי והחברתי הזה, שהצנטריפוגה הכלכלית היא הביטוי העכשווי שלו, אינם תופעה חדשה, כיון שהם מבוססים על הטבע האנושי, על תאוות הבצע, האגואיזם ועל ההנחה שהחיים הם משחק סכום אפס. כביכול, אין חדש תחת השמש.

אבל  הסכנה הפכה למוחשית הרבה יותר מ-2 סיבות: הראשונה, רמות אי השוויון והאכזריות של הצנטריפוגה הכלכלית נושקות לקו האדום, לאותה מאסה קריטית מסוכנת כל כך. השנייה - העולם התפתח לכדי "כפר אחד קטן" ותהליכי הגלובליזציה והאינטגרציה הכלכליים והחברתיים יצרו מערכת קשרים מסועפת ותלות הדדית מוחלטת בין כולנו, אינדיבידואלים, פירמות, מדינות, עשירים ועניים. "אפקט הפרפר" הזה, מחייב שינוי דרמטי בתפיסת הסיכון של הצנטריפוגה הכלכלית.

הטכנולוגיה אשמה ?

נכון, לחידושים הטכנולוגיים, לרובוטיקה ולננו-טכנולוגיה יש בהחלט השפעה על הבעיות בשוק העבודה ועל השחיקה של מעמד הביניים והשכבות החלשות (דה מרקר: "אחרי מעמד הפועלים, הטכנולוגיה מחסלת את מעמד הביניים").

(ברמן רובוטי. צילום: רוייטרס)

אך תהיה זו היתממות להתעלם מהגורם האנושי. הוא הוא האחראי לאותה צנטריפוגה כלכלית מסוכנת. הרי בזכות אותה הטכנולוגיה ניתן להסתפק ב-5% מכוח העבודה ולספק את כל צרכי הקיום הנורמליים של כל אוכלוסיית העולם. יש מספיק משאבים, אנרגיה וחומרי גלם לכולם.
אז למה זה לא קורה? בגלל שהאליטות ובעלי ההון לא מעוניינים שזה יקרה.

למה להם? הם הרי המרוויחים הגדולים מהמצב המעוות הנוכחי.

יורים ובוכים

לא יעזרו גם המחקרים של קרן המטבע הבינלאומית אודות התרומה הגדולה שיש לצמצום בפערים החברתיים לצמיחה הכלכלית וליציבותה, וגם לא ספרים והסברים של פרופ' ג'וזף שטיגליץ, חתן פרס נובל לכלכלה ומומחים אחרים, הקוראים בפה מלא לעשירים להשקיע בצמצום אי השוויון.

ב-2 המקרים הרציונל ברור: השיטה הנוכחית משולה לתרנגולת המטילה ביצי זהב עבור האליטות ולכן יש להם אינטרס לשמרה ולמנוע הקצנה דרמטית בפערים ופגיעה בצריכה הפרטית וביציבות הסדר החברתי, הכלכלי והפיננסי. כתבתי על זה כאן: "אם העשירים ינצחו בנוק-אאוט, זה יעלה להם ביוקר"

הדרוויניזם הכלכלי הנוכחי נראה לכולנו כל כך טבעי, עד ששכחנו שהוא בעצם רק מוטציה.

אותה צנטריפוגה כלכלית יותר מסוכנת עבורנו מכל צנטריפוגה אחרת, כולל אלו המותקנות במתקני פיתוח הגרעין באיראן.

ההשקעה בצמצום הפערים, לצד שמירה על אחריות תקציבית, בהחלט אפשרית, אבל בשביל שזה יקרה צריך הרבה יותר משורת החלטות תקציביות חכמות ודיפרנציאליות.

צריך לגעת גם באותו מרכיב אנושי, בטבע האנושי ובמיוחד ביחסים המקולקלים שבין אדם לזולתו, כדי שהרצפטים מתחום הכלכלה הקלאסית יעשו את שלהם. אם היו משקיעים אצלנו 1/2 ממה שמשקיעים באיום האיראני, בהבראת מדינת הרווחה ובשיפור איכות החיים של התושבים, הייתה מתגלה בינינו עוצמה פנימית כזו, לכידות, שותפות, ערבות הדדית, שאף אחד לא היה מתעסק איתנו ומאיים עלינו, לא מבפנים ולא מבחוץ.

כיפת ברזל האמיתית שלנו איננה מערכת נשק מתקדמת ככל שתהיה, וגם לא רפורמות מבניות ותקציביות במשק, אלא דווקא אותו כוח פנימי שמתגלה כשאנחנו מתאחדים, מתחברים, ומנצלים יתרונות סינרגטיים בינינו. אנחנו רק צריכים לרצות את זה ולהתחיל לפעול לקראת זה, אפילו רק בעלמא. נטייה לחיבור ולערבות הדדית בינינו, זה כל מה שצריך כדי לשפר בצורה דרמטית את הכלכלה הריאלית ואת איכות החיים. כל השאר יסתדר, כי אלו מגמות שמתאימות לחוקי העולם הגלובלי והמקושר בו כולנו חיים, קשורים ותלויים זה בזה בתלות הדדית המחייבת אותו להתחבר. 

Or else.......