בהמשך לפוסט של עודד, לאחרונה באפט פתח פוזיציה ב-XOM. צ'אנוס, בשורט על הסקטור, כבר זמן רב מדבר על כך שהתשואות להון ההיסטוריות של מחפשי הנפט צפויות לרדת מכיוון שההשקעה ההונית הדרושה היום על מנת להוציא נפט גבוהה בהרבה מבעבר.

במקרה נתקלתי היום בגרף הבא והוא ממחיש זאת יותר מכל:

ניתן לראות שבעוד שכמות חביות הנפט המופקות עלתה מאז שנות ה-80 בכמה עשרות אחוזים, עלות ההשקעה ההונית בהפקת הנפט עלתה פי 10.  כל זאת כאשר מחירה של חבית בודדת נותר ברמה דומה לזו שהיה בראשית שנות ה-80.

אישית אני משוכנע שבאפט מבין זאת היטב ושההשקעה שלו ב-XOM היא יותר משנאת המן (החלופות) מאשר מאהבת מרדכי (XOM).

ג.נ. אין החזקה.

גל, ברוכים הבאים! :-)

אני חושב שאני מסתכל על זה בצורה הרבה יותר פשטנית מכם - מחיר הנפט דומה למחירו לפני 30 שנה אך עלויות ההפקה עלו מכ-3 דולר לחבית לכ-20 דולר לחבית. אני לא רואה כיצד ניתן להסתכל על נתון כזה מלבד כהוכחה לכך שההחזרים העתידיים יהיו נמוכים מאלו שהתרגלנו אליהם.

עומרי, לגבי שרשרת הערך, אני חושב שאלו דווקא הבעיות האינהרנטיות של התעשייה שגורמות להם למצוא את הערך שם.  

גל, מצטער אם לא הסברתי עצמי טוב, אך ההתייחסות שלי הייתה רק ל-upstream. לגבי זה שכל חברה יש לה את הרזרבות שלה - דעתי היא שהפקת נפט היא משחק של תשואות. יש כמה שחקנים שיתחרו על רכישה ופיתוח של כל שדה / שטח ימי ולכן צריך להביא טענות מאוד כבדות בשביל לטעון שחברה אחת תצליח הרבה יותר מהאחרות . לכל השחקניות יש קפיטל וידע הנדסי ולכן אני לא רואה סיבה למה אחת תעשה 20% תשואה על ההון המושקע בזמן שהאחרות יעשו 10% (שוב אני מדבר רק על התחום של הE&P).

אני צריך לדעת יותר מלהסתבך עם שני עורכי דין, אבל מילא...

אגב, שום מילה על פראקינג?!

צטט: משה נקש 2013-11-25 21:31:54

מעניין מאד. באופן בלתי צפוי שולי הרווח הנקי והתשואות של XOM בעשור האחרון על ההון והנכסים לא מתנהגים כמו (יותר נכון הפוך מ) הגרף הזה כפי שהייתי מצפה אלא נשארים די יציבים. לעומת זאת ה GROSS MARGIN וה OPERATING MARGIN כן דועכים במשך העשור האחרון. העפתי מבט וזה נראה שה TAX RATE נשאר פחות או יותר אותו דבר. אני לא מצליח להבין איך זה לא יורד לשורה התחתונה. יש לכם מושג?

יש המון חלקים נעים בדוחות של XOM אבל שני הבדלים מהירים בין המצב היום והמצב לפני 10-15 שנים הם שה-depreciation & depletion  היה יותר גדול ביחס לנכסים אותם מפחיתים בעבר ושהיום הם משלמים פחות תמלוגים לממשלות.

אגב, אני לא יודע כיצד אספת את הנתונים, אבל לדעתי צריך להכניס חלקים מה-comprehensive פנימה. למשל, אם הם מגדרים מכירות של חביות נפט ואז הנפט עולה ב-10% הדוח רווח הפסד יהיה מטעה מפני שהוא יגלם את עליית הנפט אך לא את הירידה בשווי הנגזרים (שתופיע ב-comprehensive).

אני חושב שאפשר לראות את ההשקעה כחלק ממגמה בהשקעות של ברקשייר בשנים האחרונות (כעשר השנים האחרונות אני חושב), והיא לחפש השקעות בחברות עם השקעות הון גדולות ותשואה סבירה על ההון (לא פנטסטית, סבירה) - וזאת על מנת ליצור אפיקים "אוטומטיים" להון שברקשייר מייצרת בקצב מטורף.

יכול להיות שאם באפט רואה את התשואה על ההון מתייצבת בעתיד על אזור ה- 10%, הוא דוקא מברך על ה"יכולת" ההולכת וגוברת להשקיע כמויות גדולות של הון בתשואה כזו. כמובן שתשואה על ההון יורדת זה לא דבר חיובי, אבל יכול להיות שבאפט מעדיף להשקיע בחברה שתרוויח 10% על ההון ותאפשר לו לקבל את זה על 40$ מיליארד בעשר השנים הבאות מאשר להשקיע בחברה עם 20% תשואה על ההון (את אותו הסכום) ושתאפשר לו להכניס רק 4$ מיליארד דולר בעשר השנים הבאות.

סתם מחשבה.

חברה יש לה את הרזרבות שלה - דעתי היא שהפקת נפט היא משחק של תשואות. יש כמה שחקנים שיתחרו על רכישה ופיתוח של כל שדה / שטח ימי ולכן צריך להביא טענות מאוד כבדות בשביל לטעון שחברה אחת תצליח הרבה יותר מהאחרות . לכל השחקניות יש קפיטל וידע הנדסי ולכן אני לא רואה סיבה למה אחת תעשה 20% תשואה על ההון המושקע בזמן שהאחרות יעשו 10% (שוב אני מדבר רק על התחום של הE&P).

 

 

 

 

 

לירון עוד פוסט מאיר עיניים.

 

 

 

,

 

בגדול אני מסכים עם התמונה שהצגת(הגרף מדבר בפני עצמו,יש פחות ופחות נפט  זול להפקה)

עם הציטוט למעלה אני דווקא פחות מסכים דווקא מתוך   הכרות השקעתית  עם חברות E&P

אתה בעצם טוען לתאוריית השוק   היעיל בענף הE&P ולכך שכל המידע נמצא בשוק והשוק מתמחר ביעילות נכסים.

טענה מפתיעה(אולי כי אתה מניח בטענה שמתחרים  על כל נכס),אני חושב  שהכשלים בתמחור  נכסים ,כשמר שוק נותן מחירים שהם לא תמיד ריאליים(למעלה ולמטה) לא יחודיים לשווקי ניירות הערך  .

גם בענף הE&P יש חברות מגראם ודודסוויל.

 

 

 

חברות כמו EOG NBL וAPC  נכנסו ראשונות לבאקן,איגל פורד,ניאובררה,מרסלוס,בארנט,אזורים נבחרים בפרמיין כמו שכבת הליאונרד בדלאוור באסין  או הוולפקאמפ במידלנד באסין.הן חכרו שטחים במאות דולרים לאקר(שהיום אחרים חוכרים בעשרות אלפי דולרים לאקר) ותפסו חזקה בשטח נרחב בסוויט ספוט,כך שיש להן גם את הסלע המתאים ביותר להפקה בפראקיג גם יתרונות לגודל וגם בסיס עלות נמוך.הIRR שלהן הוא במכפלות של מה שאתה מציין.

 

 

חברות כמו APA OXY  קנו שדות ישנים של המאג'ורס בפרמיאן  כשמחיר מהנפט  היה מתחת ל30$ ועליית מחיר ושיפורים טכנולוגיים הגדילו את הרקבירי והתשואות.ואותו הדבר שדות ישנים בים הצפוני הבריטי,או נכסי גז במערב אוסטרליה כשמחיר הגז היה מתחת ל2$ והיום הוא מעל 8$. 

 

 

 

 

אנדרקו ENI ואחרות גילו תגליות של מעל 500 מליון חביות נפט כל אחת  בסאב סולט במערב אפריקה  במדינות מחוץ לניגריה ואנגולה שהן המפיקות הגדולות מסורתית(גאנה,קוגנו ואחרות)ובקידוחי גז במזרח אפריקה במוזמביק(שם ENI ו אנדקרקו מצאו לפחות 150TCF גז טבעי בעלות הפקה מוערכת של פחות מ1$ לMCF)ושכנתה(שאת שמה שכחתי שסטטויל אקסון וBG מצאו שם תגליות גז גדולות).לחברות שמגלות ראשונות נפט/גז במדינה יש יתרון שהPSC  הוא עם חלק מדינה נמוך וגם כאן התשואות מצוינות(הקידוחים כ30קמ מהחוף ובחצי שליש עומק מאשר קודחים היום במפרץ מקסיקו)

 

 

נתתי דוגמאות מעולם ראשון ושלישי ולא נכנסתי לאזורי סיכון ששם בכלל התשואות מעולות(נייחס את זה לפרמיית הסיכון)

 

 

 

 

אני  חושב שבעשורים  האחרונים רוב המנהלים בענף  כיוונו להשאת תפוקה או למצער שימורה או  מיזעור הקיטון  ולא להשאת תשואה אבל  גל האקטיביזם  שעובר הענף כולל הספינאופים,ההיתיעלות,ההתמקדות במספר מצומצם יותר בפרויקטים לחברה וביטולי פרויקטים עתירי הון ישפרו את התמונה,המשקיעים לא מוכנים לסבול את זה יותר.

 

 

ג.נ.  אני לא מעל תעודה או הסמכה כל שהיא וכותב את הגיגי בלבד,לא ממליץ על מעשה או מחדל.

מחזיק E  ו  APA שצוינו בתגובה ולא ממליץ או לא ממליץ עליהן.

 

 

 

 

אתה צודק טל, הייתי נמהר מדי ואני רוצה לקחת צעד אחורה.

אני כן חושב שהשוק יעיל רוב הזמן, גם ב-E&P, וגם שוק המניות, אלא שמדי פעם יש הזדמנויות כמו אלו שנתת בדוגמאות מעלה. השאלה האם אתה חושב שהענקיות בתחום, אלו שצריכות להשקיע 20-10 מיליארד דולר בשנה כדי לשמור על קצב הפעילות שלהן בעתיד, מסוגלות להשקיע את הכסף הזה בהזדמנויות כאלו שתיארת וגם לעשות כן לאורך זמן.

עוד נקודה היא שהיכולת לנתח החלטות בדיעבד לאו דווקא מוכיחה שהשוק לא היה יעיל. למשל, אני יכול לטעון שהשוק לא היה יעיל בלגלות את הערך של אמזון לפני עשור - היא צמחה מאז ב-30% לשנה בהכנסות והמניה עלתה פי 25.

הטענה הזו בעייתית בעיני מפני שהתמחור שהשוק נתן לאמזון לפני עשור כלל מגוון של אפשרויות שנעות בין הפיכה לאי רלוונטית להצלחה מוחלטת ותמחר כל אחת מהן.

באותה מידה לבוא ולהסתכל על השקעה של חברה שרכשה שדה גז כשהגז היה 2$ ואז עשתה הון כשהגז עלה ל-8$ לאו דווקא מוכיח בעיני שהשוק לא היה יעיל בתמחור שדה הגז. מנגד, הצלחה עקבית של חברה להשיג תשואות להון גדולות משל המתחרות לאורך עשור או שניים כן יצביע על יכולת עודפת (כמובן בתנאי שיש לנו יסוד סביר להניח שהתנאים שייצרו את היתרון לא ישתנו בעתיד)

עם זאת, אני מקבל את מה שאתה אומר שזה גם לא נכון להניח שאין הזדמנויות. הטענה שלי הייתה רק שיש חובת הוכחה על המשקיע להראות את ההשקעה העקבית של החברה המדוברת בהזדמנויות ולא להניח שדווקא החברה שלי משקיעה יותר טוב מאחרות.

 

 

לירון,כתבתי בהתחלה"בגדול  אני מסכים עם מה שכתבת",אבל שוב כל מי שיבחן את תעשיית ניהול כספו של הציבור יראה במהרה שהתעשייה לא מייצרת ערך ללקוחות שלה(אלא  לעצמה ולעובדיה),מכאן ועד המסקנה שאין מנהלי כספים מוכשרים שראויים לאמון המשקיע המרחק גדול(לא  שזאת התעשייה לשאוף אליה מבחינת יצירת ערך).

 

אני לא מאמין בהשקעה תוך שאני מביט במראה האחורית(ממש לא קשור למשהו שאתה כתבת),תעשיות שהיו שנואות תקופה כמו תעשיית התרופות עד לפני כמה שנים (בגלל ההשקעות הגדולות במחקר,אחוזי ההצלחה הנמוכים וצוק הפטנטים) או  לנצח כמו חברת התעופה,התבררו כהשקעות טובות מאוד במיינסטריט ובוולסטריט.

 

מייג'ורס שאני מכיר כמו E  BP  STO  TOT  וגם כאלה שאני מכיר פחות כמו COP(כבר פוצלה והיא לא אינטגרייטד) CVX  וXOM עוברות תהליכי ארגון מחדש ומיקוד מאוד משמעותיים,מבטלות ומשהות פרויקטים(וזה בסביבה של מחירי מכירה גבוהים),מוכרות נכסים,שדות ותיקים,בתי זיקוק ,מידסטרים,מצמצמות את מספר בתי הזיקוק ושדות הנפט שהן מפעילות ובעיקר והכי חשוב מקצות את ההון שלהן להיכן שהתשואה מותאמת הסיכון הגבוהה ביותר,זה נשמע בסיסי וזה אכן בסיסי אבל בימי אסטרטגיה של החברות אתה ממש שומע איך הם מדרגים את אגני ההפקה בעולם ולפי זה מקצים את ההון (ואם יש תגלית במקום יותר כדאי מבטלים פרויקט  מתוכנן במקום פחות כדאי),הם גם לא מתביישים "לפטר" מדינות שלא עוברות את הסף אם לא משפרים להם את התנאים הפיסקלים.זה נשמע אולי מפתיע בעולם של ריבית חסרת סיכון אפסית,אבל אפקט המחסור,מחסור בההון מאוד מורגש בענף והסינים למשל יודעים להשתמש יפה בארנק הגדוש שלהם כדי להיכנס כשותפים בפרויקטים הכלכלים ביותר(יש להם גם יתרונות גאופוליטים ויתרון שהם לקוח גדול) כך שיש הזדמנויות.

אני משקיע בתחום רק מ2010 כך שאני לא סמכות איך היה פעם,אבל להבנתי לפחות לפי מה שמתקנים שלא היה תקין.

 

 

אני לא מבין בשוק בכלל וכנראה גם מבין קטן בענף הזה.לדעתי הרבה ערך צף ויצוף בפעולות הארגון  מחדש המיקוד והקצאת ההון היעילה יותר.המייג'ורס  הן סל אדיר של נכסים שרבים מהם בתת תנובה,לי  פחות משנה כמה חביות תפיק חברה כמו XOM אם הייתי בעל מניות בה ואני לא ,מה שהיה חשוב לי הוא איך הם מייצרים את מיירב הערך לטווח ארוך לבעלי המניות.

המייג'ורס הן השקעה מסובכת.כמו שכתבת המון חלקים נעים.יש מיני מייג'ורס שניהיות במהות E&P ומכמובן לא מעט E&P שעוברות ארגון מחדש עם או בלי "עזרת" אקטיביסט.

 

נ.ב.  לקנות נכס,שדות גז באוסטרליה+מידסטרים  בסמיכות לאתרי המכרות לעופרות ברזל ופחם מתוך ציפייה לאפ סייד(כי אי  אפשר להגדיל תפוקה בהפסד) זאת בעיניי השקעת ערך.

 

 

 

ג.נ.  אני לא מעל תעודה או הסמכה כל שהיא וכותב את הגיגי בלבד,לא ממליץ על מעשה או מחדל 

מחזיק  E  STO

 

טל, ניסיתי לחפש משפט שכתבת ואני לא מסכים איתו אבל לא מצאתי אחד :-)

תודה, היה מעניין לקרוא.