מלחמת אירן – אפיון

על רקע ההתפתחויות האחרונות באירן, נראה שייתכן מאוד שנראה תקיפה ישראלית בחודשים הקרובים. במסמך קצר זה אנסה לאפיין כיצד תקיפה כזו תראה.

הדבר החשוב שיש להבין לגבי התוכנית הגרעינית של אירן הוא, שבניגוד למדינות הצועדות (או שצעדו) בנתיב הפלוטוניום (צפון קוריאה, סוריה, עירק, ועוד) הוא שהתוכנית האירנית מכילה מרכיב חזק של העשרת אורניום ובשל כך התוכנית עצמה יכולה להיות מבוזרת הרבה יותר. אם כור מים כבדים לייצור פלוטוניום (מאורניום לא מעושר) ניתן לתקוף באבחה אחת (עירק 1981, סוריה 2007 – בשניהם כ16 מטוסים בגיחה בודדת) לא כך הדבר בתוכנית האירנית. האירניים עקרונית יכולים להקים עשרות אתרי ייצור מוחבאים שבכל אחד מהם יש כמות קטנה של צנטריפוגות. מכיוון שיש לאירן יכולת הרכבה עצמית של צנטריפוגות, ניתן להקים אתרים חדשים להעשרה לאחר כל מתקפה.

משכך, תקיפה באירן צריכה לשאת אופי אחר ומתמשך. תקיפה סביר שתהיה תהליך ארוך בו תוקפים הן את האתרים הגרעיניים והן את התשתית התעשייתית של המדינה בנוסף לאתרים צבאיים. סביר שנראה מתקפה התחלתית בה יש מאות מטרות לאורך שבוע עד כחודש, ואז שלב מתמשך של מתקפה באתרים חדשים שיתגלו ובאתרים שיתוקנו. נקודת הייחוס של מבצע כזה הוא הno-fly zone האמריקאי מעל לעירק בין 1991 ל2003 או לחילופין הקמפיין האווירי האמריקאי במלחמת העולם השנייה מול יפן וגרמניה.

מה ייתקף?

1. אתרים גרעיניים – הן ה"מגה-אתרים" הידועים (נתנז, פורדו, אראק, ועוד), אתרים קטנים יותר המוסתרים, אתרי ייצור צנטריפוגות, מכוני מחקר, אוניברסיטאות מחקר, ועוד.

• 2. תשתית צבאית – בדגש על יכולות אווירות (הן הגנה אווירית והן חיל אוויר), מרכזי שליטה ובקרה, ויכולות בליסטיות.
• 3. אתרים תעשייתיים – מתקני ייצור חשמל, זיקוק, מפעלי מתכת, אלקטרוניקה, וכל תשתית אחרת שהאירניים מסתמכים עליה לקידום התוכנית.
•  

מי סביר שישתתף?

ציר ישראלי-סוני –

ישראל.

כורדיסטן (סוריה, עירק, אירן, תורכיה) – ישראל יכולה להקים מסדרון אווירי (מעל למדבר הסורי) ולספק נשק מתקדם (נ"ט, נ"מ, הדרכה ולוגיסטיקה) לכוחות הכורדיים ולקבל בתמורה גישה לבסיסי נחיתת חירום, אתרי שיגור לטילי שיוט, ביסוס כוחות מיוחדים, ומרכיב קרקעי לפעילות בגבול אירן.

אזרבייג'ן – אין אהבה רבה בין האזרים לאירניים, ולאזרים יש שאיפות קרקעיות אתניות בדרום אזרבייג'ן (צפון אירון).

סעודיה ומדינות המפרץ – מוטרדים מאוד מאירן, ובעלי יכולת אווירית לא מבוטלת.

כוחות סוניים (ואחרים) בעירק, סוריה, ולבנון.

ארה"ב – סביר שעל הגדר, כל עוד שהמפרץ הפרסי פתוח לתנועה.

ציר אירן-שיעי –

אירן.

כוחות שיעיים ופרו אירניים בעירק, סוריה, ולבנון. 

עזה.

טורקיה.

ארמניה.

סין, רוסיה – סביר שעל הגדר, פרט לתמיכה לוגיסטית.

מדינות מפתח נוספות – פקיסטן, טורקמניסטן, תימן, גדה מערבית. העברת הפקיסטניים לתמיכה בצד כלשהו יהיה בעל חשיבות לא מבוטלת.

כיצד תיראה מתקפה ישראלית ראשונית?

סביר שישנם יכולות צבאיות ישראליות שאנו לא חשופה אליהם באופן פומבי. בפרט, סביר שנראה שימוש ב –

1. טילי שיוט – בשיגור מכורדיסטן וממפרץ עומן (מצוללות או לחילופין מספינות מטען).
2. כוח אווירי, סביר שבטיסה מעל לסוריה ואז מעל לצפון עירק – נתיב שבתמיכה כורדית ניתן לאבטח הן מהקרקע והן מהאוויר. לעירק אין חיל-אוויר בשנה הקרובה. בשל הטווח הארוך סביר שממרכיב זה יהיה לfollowup אחרי המתקפה הראשונית ולטיפול במטרות החשובות יותר.
3. כוחות מיוחדים – בפרט לתפיסת/השמדת מצבורי אורניום מעושר ידועים, סימון מטרות, ואולי למתקנים היותר מוקשחים.
4. טילים בליסטיים? סייבר?

במתקפה התחלתית סביר שנראה מכה התחלתית בעשרות ואף מאות מטרות, תוך שימת דגש על מטרות שלגביהם יש חשיבות לתקיפה ראשונית (קרי שניתן להזיזם/להחביאם אח"כ ויכולות הגנ"א ושליטה ובקרה). המתקפה הראשונית סביר שתהיה מסיבית ומתוזמנת לפגיעה בו-זמנית במספר רב מאוד של מטרות בהפתעה.

כיצד ייראה הקונפליקט המתמשך?

סביר שנראה אלמנט קרקעי באזורים מפולגים בעירן, עירק, סוריה, לבנון (ובפרט כניסה ישראלית אם נראה שימוש מסיבי במצבור הטילים שם), ובעזה (ואולי אף בגדה).

אך המרכיב העיקרי שנראה הוא שימוש במתקפות אוויריות/טיליות מתמשכות אל מול מטרות אירניות, וכתישה מתמשכת של היכולת האירנית התעשייתית. מאזן הכוחות פה (אם מדינות המפרץ מעורבות) הינו בעליל "לא כוחות" לרעת האירניים. אירן יכולה להגיב בשימוש בכוחות טרור/מיוחדים/אסימטריים הן מול מדינות המפרץ והן מול ישראל. יש לשים לב שהכוחות הפרו-אירניים בלבנון-סוריה הינם עסוקים למדי בפלגנות פנימית. מתקפה פה תהיה מתמשכת וארוכה, אך לאורך זמן בעצימות נמוכה (מספר תקיפות בשבוע). מרכיב המודיעין במתקפה מתמשכת שכזו היא כמובן קריטית על מנת לאתר מטרות.

אסקלציה למעורבות של מעצמות (ובפרט של ארה"ב) תתרחש באם האירניים יחליטו לחסום את מיצרי הורמוז – מהלך שהאירניים יכולים בהחלט לבצע בטווח הקצר (בפרט מיקוש עם צוללות וסירות מהירות), ושהוא בעל משמעות כלכלית עולמית.