צטט: מזל וברכה 2013-12-14 14:03:30
חן-חן על המחמאות והאמון.
צפיתי במחצית הסרטון, עד שאיבדתי סבלנות. לדעתי שמתבססת, בין השאר על האינטונציה והסרקזם שבהם הוא מדבר, הוא לא בא בידיים נקיות לחקור את פעולת הוועדה הממלכתית. אם אלה דעותיו על פעולות הוועדה, למה לא העלה את טענותיו בפני היועץ המשפטי לממשלה, או בפני מבקר המדינה?
האם אנחנו יודעים שהוא לא עשה זאת או, לא יודעים אם עשה זאת?
אני לא יודע (אני מעריך שגם את לא).
וגם אם לא עשה, האם אנחנו יודעים מהם השיקולים להמנעות?
ועל סמך חוסר הידע / ספקולציה, לשלול את התוכן?
בעיניי, הרצאה זו מעלה צחנת דעות קדומות והחלטה אפריורי.
שינשין הזכירה קודם לכן שהורי חברתה סירבו לקבל את בת העוזרת לאימוץ, המדובר הוא בהוריי, ועדיין לא הבאתי מקרה פרטי כעובדה מכיוון שזה, מה שזה - מקרה פרטי.
אין לי ולהערכתי לאף אחד, נכון להיום, מידע עובדתי מדויק בנושא.
וזוהי לדעתי הנקודה המרכזית, שאותה החמצת משום שצפית רק במחצית הסרטון ולכן לא הגעת לחלק שבו
מדובר על השמדת ראיות.
אנחנו יכולים לשמוע סיפורים והשערות עד שנה הבאה. המשקל שלהם לצורך חקר האמת הינו נמוך
באופן משמעותי מזה של ראיות – מסמכים כתובים.
הראיות הושמדו, חלק עיקרי מהן בסמוך לבקשת הועדה שיומצאו לידיה.
אם אין ראיות, נשארנו עם סיפורים והשערות שקשה באמצעותם בלבד לבסס מסקנות רציניות.
ומה שלי הכי צרם בקטע הזה (שגם אליו לא הגעת) הוא, שהשמדת הראיות הזאת התקבלה בסלחנות
שערוריתית ע"י הועדה.
המלצה
אם אהבת את "המשפט" של קפקא, אני מציע לך לחזור ולהקשיב למחצית השניה של ההרצאה.
.
בין אם בגלל שפרטים רבים קבורים עדיין במרתפים החשוכים, בין אם באמת לא הייתה מדיניות כזו וסיפורם של אחדים התפתח כסיפור מיתולוגי, ככדור שלג, ואולי מפני שהסיפור טעון מאוד ויהיה עלינו להמתין עוד עשרות אחדות עד שניתן יהיה להתייחס לנושא בצורה מדעית, אקדמית. ואולי באמת הושמדו ראיות.
/null/text_64k_1#