צטט: dror4x4 2013-12-28 21:36:44
אבל את אלה מתוכנו שתומכים באויב שלי ורוצים לחסל לי את המדינה שלי, אני לא רוצה כאן. או לפחות שיחשבו בשקט. שוב - גם לדמוקרטיה צריכים להיות קוים אדומים, כי אם לא יהיו לה, היא לא תתקיים. פיזית.
קראתי באתר זוכרות את סיפור הגירוש של הכפרים שעל אדמתם יושב היום הוד השרון
מתואר שם מצב של כפרים שרצו להשאר על אדמתם בשקט, והגיעו להסכמה על זה עם ההגנה (כפר סבא)
התהליך היה (אם אני זוכר נכון)
הסכם בין המוכתרים להגנה על שביתת נשק.
אחרכך שבב מהכפר ירו על כפרסבא, ובשיחות בין המוכתרים להגנה ההנהגות הצליחו להציל את ההסכמה שישארו.
אחרכך היה מ"כ חמום של ההגנה שערך סיור בכפר.
אחרכך ההגנה הציבו עמדה בקרבת הכפרים
אחר כך שוב היה ירי מהכפר, ואז ההגנה דיברה עם המוכתרים והגיעו להבנה ביאוש שעדיף לפנות את הכפר עד לרגיעה.
כך זה מתואר בזוכרות בעקבות ראיונות עם האנשים שתועדו באותה תקופה בארכיונים של ההגנה ובתעודות בצד הערבי. לא מתואר רצח עם שהביא לטיהור אתני אלא מתואר מצב של כפריים שנקלעו בין הפטיש לסדן וחוסר משמעת של השבב בחמום אצלם גרם לכך שנאלצו לעזוב, הכל תוך תקשורת הדדית וניסיונות של ההגנה לעזור להם להשאר עד שהיה ברור שזה מסוכן עבורם.
סיפורים דומים מופיעים בספר על תולדות גדרה, איך ההגנה בגדרה ואחרים ניסתה לסייע לכפרים מסמיה קטרה ואחרים להשאר במקומם והם התפנו כי היה מסוכן עבורם כאזרחים להשאר במקום.
כפרי סוופיר, היום מרכז ספיר, פונו בכח כי ישבו על מעבר הכרחי. אחרים לא ממש. לאחר שהתברר מימדי הבריחה, צהל (כבר צהל, תחת מוסדות ביורוקרטיים) דחף את אלה שנשארו להצטרף למשפחותיהם ומנע את חזרתם.
מרבית הכפרים התפנו בזמן שהלחימה הייתה קרובה אליהם כמו שישובים בצפון או בדרום מתפנים בזמן לחימה, או תל אביב ב 91.
ההבדל היה שלא התירו להם לחזור בשוך הקרבות, בגלל הצורך לייצר קו ולשמור על שטח מאובטח מאחורי קוי הפסקת האש (במונחים צבאיים מטוהר. אני לא משתמש במונח הזה בגלל הקונוטציה של טיהור אתני) . ניצלו את ההזדמנות ליצור רצף טריטוריאלי יהודי שבעצם איפשר את הקמת המדינה עם רוב יהודי.
אני רוצה להזכיר שמה שקוראים היום טיהור אתני, וב 48 קראו לו טרנספר, היה נוהג מקובל בפוליטיקה האירופית בתקופה של יצירת מדינות הלאום - (אביב העמים, החל ממחצית המאה ה19 ועד למחצית המאה העשרים). אני רוצה גם להזכיר שירי על אזרחים היה נוהג חוקי במחצית המאה העשרים, כולם נהגו כך. במהלך מלחמת העולם השניה אף אחד לא חשב שלאזרחים באזור לחימה יש איזו שהיא הגנה חוקית או זכות להשאר בביתם בלי שיהרסו אותו עליהם.
/null/text_64k_1#