עושה רושם שבהחלט כן
בגלל שהיום אני בהחלט משקיעה בכם, אתחיל בסרטון
בכל אופן בתחילת שבוע שעבר פורסם כי;מחיר הזהב ממשיך לשבור שיאים: והתקרב ל-930 דולר לאונקיה, כל זאת על רקע היחלשות הדולר וצפי להורדת ריבית נוספת בארה"ב.
עובדה ידועה בשוק ההון גורסת כי הזהב עולה בתקופות של אינפלציה ואי-ודאות כלכלית (אוי נו ממש כמו עכשיו). מה שמתחולל עכשיו בעולם, ובארה"ב בפרט מספק את התנאים האולטימטיביים לכך.
מאז ומעולם היה לזהב תפקיד מרכזי בעולם המסחר, להלן סקירה קצרצרה:
בשנת 1900 קבעה ארה"ב את "תקן הזהב" והעניקה למתכת הצהובה תפקיד מרכזי בסחר הבינלאומי. על פי תקן זה נקבע הדולר ברמה של 20.67 דולר לאונקיית זהב. בכך עברה ארה"ב להצמדה מלאה של המטבע לזהב, משמעות הקיבוע הוא שכמות הזהב למעשה קובעת את כמות הכסף ויכולת המסחר.
כמה שנים לאחר מכן מודל הצמדת הזהב לדולר הקשה על המשקיעים, וב-1934 ימי השפל הגדול בארה"ב, החליט הנשיא, רוזוולט, לבצע פיחות חד בשערו של הדולר, וקבע כי ערכה של אונקיית זהב יעמוד 35 דולר. האמריקנים ספגו פיחות של 41% בצו ממשלתי.
לאחר מלחמת העולם השנייה נחתם הסכם ברטון-וודס שקיבע את ערכם של מטבעות בינלאומיים מול הדולר האמריקני, ואת הדולר האמריקני קבע ברמה של 35 דולר לאונקיית זהב.
אך גם הסכם זה לא עמד בלחצים פיננסים בינלאומיים. הצורך של הממשל בארה"ב לשמור על יחס מול המטבעות הזרים וגם לקבע את הדולר ליחס של 35 דולר לאונקיה, הביא ללחץ עצום על השווקים.
החל מ-1968 למעשה חלה עלייה משמעותית במחירי הזהב. מאז, הופסק הניסיון להשפיע על מחיר הזהב בשוק העולמי, והמדינות החלו להשתמש בשיטה ה"דו-שכבתית". הוקמו שתי שיטות מסחר בזהב - האחת בין הבנקים המרכזיים במחיר קבוע; ובשנייה השוק הפרטי סחר בזהב במחיר משתנה לפי היצע וביקוש.
גם שיטה זו לא החזיקה מעמד זמן רב, ההוצאות העצומות של מלחמת וייטנאם ומחירי הנפט שהחלו לטפס, ייצרו בשנות ה-70 בארה"ב גירעון מסחרי שסתם את הגולל על שיטת הקיבוע לזהב.
באותן שנים, האינלפציה הגואה יצרה מצב בו ערכו של הדולר היה נמוך מערך הזהב שגיבה אותו. הדולר האמריקני כבר לא נסחר במחיר קבוע לעומת הזהב. מחירה של אונקיית זהב בשוק החופשי זינק בשנת 1972 לרמה של 70 דולר, ושנה לאחר מכן, כאשר מחיר אונקייה הגיע ל-100 דולר, הופסקה באופן רשמי שיטת המסחר הדו-שכבתית.
בשנת 1975 החלה ארה"ב לקבוע שער חליפין צף בין הדולר לערכם של מטבעות אחרים, וכך לראשונה ערכו של המטבע אינו קשור בערכה של סחורה אחרת, אלא רק מעצם מעמדו.
כאמור בינואר 1980 שבר מחיר הזהב שיא של כל הזמנים כשנמכר ב850 דולר לאונקיה רק ב-3 בינואר 2008 נשבר השיא בשנית ולא מפסיק.
הזינוק במחירי הנפט והצניחה של הדולר, שלא נדבר על הפחדים באשר לאי היציבות של כלכלת ארה"ב, הביאו להבנה אצל משקיעים שהזהב הוא השקעה בטוחה. דרישה גדולה מצד המשקיעים מניפה את מחירי הזהב והתחזית היא שהמחיר יעלה על 900 דולר ברבעון הקרוב.
מה דעתך? האם השווקים הרועדים מייצרים לנו הזדמנות חדשה? או שמא מדובר בבועה?
הוספת תגובה על "האם כל הנוצץ זהב?"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה