כשמביטים בג'ובס בזמן שהוא מעביר פרזנטציה זה פשוט להסתכל על ה-מאסטר.

מה עושה אותו לכל כך אפקטיבי? מאמר של Carmine Gallo שהתפרסם ב Business Week מציע 10 טיפים:

 

1. קבע נושא/מוטיב מרכזי - ואז העבר אותו כמה פעמים במשך הפרזנטציה.

2. הפגן התלהבות - אל תפחד להפיח התלהבות ואישיות.

3. ספק ראשי פרקים - אמור שישנם 4 דברים שאתה רוצה לדבר עליהם. (הוא עשה זאת נהדר בנאום שלו בסטנפורד).

4. הפוך מספרים למשמעותיים - מסגר אותם בתוך התוכן.

5. לך על רגע בלתי נשכח - קח קטע אחד שאנשים יזכרו ודבר עליו.

6. צור שקופיות ויזואליות - התמקד בגרפיות ופחות בנקודות והסעיפים המילוליים.

7. תן להם הצגה - חשוב בצורה מהנה ומבדרת ולא על נאום.

8. אל תדאג לדברים הקטנים  - תקלות קורות, אל תתמקד בהן, המשך הלאה.

9. מכור את התועלת - ענה על השאלה שבראשם של האנשים.

10. חזור, חזור, חזור.

 

מי שמעונין להרחיב בנקודה כלשהי, מוזמן לבדוק את ההפניה למאמר עצמו שנמצאת בגוף הטקסט. 

 

 

טיפים חשובים.

אבל בראש ובראשונה

פרזנטציה טובה צריכה פרזנטטור כריזמתי וטוב.

מהרבה שנות ניסיון כיוצר פרזנטציות התבררו לי שני דברים עיקריים:

1. רובנו מתקשים מאוד בבניית פרזנטציות ונופלים לבורות מובנים באישיותינו (עודף מלל, עודף "זיקוקי דינור", צבעים לא מתאימים, גודל תצוגה לא נוח לצפיה, משך פרזנטציה וכדו').

2. עם פרזנטציה טובה או בלעדיה, מרצה טוב ייעשה מטעמים כמעט מכל נושא ולהיפך. 

נועז גולן

בעיה אישית ועקרית שיש לי עם פרזנטציות היא היכולת להעביר פרזנטציה ב 20 דקות. תמיד יוצא שהפרזנטציה ארוכה יותר.

אני ראיתי בכל חי רק מצגת אחת הייתה טובה. כל שאר המצגות היו בעצם סוג של הקראת טקסט, גם כאשר המרצה הקריא אותו בהתלהבות.

 

המצגת שהייתה טובה כללה מעט שקפים, והם היו בעיקר תמונות ממחישות לנאמר. כך שנוצר מצב שהמצגת עזרה למרצה ולא שהמצגת לוותה את דיברי המרצה, שזה מה שקורה דר"כ.

 

כותבים פרזנטציה של 30 דקות ואז מצמצמים מילים מיותרות, חזרות על משפטים וכו'. אם תעשי פרזנטציה של 17 דקות זה יהיה אפילו טוב יותר. זה מאוד מרשים לראות בן אדם שמצליח להעביר את החומר שלו בפחות מהזמן הנתון לו אני תמיד מרגיש שהוא בעל יכולת ארגון ושליטה.

 

צטט: ברברה גולדמן 2008-01-31 07:48:00

בעיה אישית ועקרית שיש לי עם פרזנטציות היא היכולת להעביר פרזנטציה ב 20 דקות. תמיד יוצא שהפרזנטציה ארוכה יותר.

 

מאמר מעניין. לגבי מספר 5, "לך על רגע בלתי נשכח - קח קטע אחד שאנשים יזכרו ודבר עליו," הייתי מוסיפה שכדאי אפילו להכניס משהו אישי שקרה לך, ולאו דווקא למישהו אחר. זה הופך את הפרזנטציה ליותר אמינה. בצורה זו אתה מראה לקהל שאתה לא מדבר תיאורטית או מדבר על ניסיונם של אנשים אחרים, אלא מדבר מניסיונך האישי. וזה בדיוק מה שג'ובס עשה בהרצאה שלו בסטנפורד. הוא הפך את כל ההרצאה שלו לסיפור אישי.

כפי שציינתי לעיל, אני לא אוהבת מצגות.

אתמול היתה בהארץ המלצה על ספר שדן בדרך הנכונה להעביר מסר לקהל. לא קראתי את הספר, אבל אני מעבירה את תוכן הכתבה כלשונה, כי נראה לי שהשילוב בין הדיבור והמצגת חייב ליצור הלימה.

 

" הספר הוא המסר ספר ניהול חדש שעלה באחרונה על המדפים בחנויות עוסק בדרך הנכונה להעביר מסר לקהל. ד"ר אורלב לוי-ניסנבוים שכתב את הספר "רק שלא יירדמו לי" (הוצאת טקסטים) אינו מתיימר להפוך את קוראיו לחיות במה, אבל הספר מאגד בתוכו בלשון קלה וחביבה עצות שימושיות ועשרות טיפים שיסייעו למרצים ולעורכי המצגות.

הרקע של כותב הספר מפתיע: ניסנבוים, 38, הוא מומחה לביולוגיה תאית ומולקולרית שבמקביל ללימודיו בתחום למד גם בקורסים במשפט ומינהל עסקים. לאחר שהשלים את הדוקטורט בביולוגיה באוניברסיטת תל אביב, הוא החל ללמוד מדעי היסוד בפקולטה לרפואה. הספר מבוסס על נסיונו כמרצה בכיר במכללת הדסה וכמרצה בכנסים מקצועיים.

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=950854&contrassID=2&subContrassID=6&sbSubContrassID=0

עוד כתבה באותו נושא אבל הפעם רק קישור. כמובן ששמתי את הקישור גם ברובריקה של מאמרים מהארץ שיש בקהילה.

 

"אלפי מלים נכתבו על פרזנטציות, אבל איך אפשר להתכונן לשאלות הקשות שמגיעות מן הקהל בסופן? שיחה עם מייקל שיאן"

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=950850&contrassID=2&subContrassID=6&sbSubContrassID=0

ג'מבו שרימפ- קלעת בין הדיון שלך וכתבות ניהול בהארץ. כושר חיזוי מרשים.

כתבה מעניינת, תודה  :)